הפרומואים מבשרים לנו שבלי לשים לב הגענו לפרק אחד לפני הפרק האחרון, מה שאומר שאנחנו נמצאים בשיא המתח ורגע לפני ההתרה שאנחנו מקווים שתגיע. לא שחשבנו שיש לנו יותר מדי לאן להמשיך מכאן, בכל זאת, לפני שבוע איבדנו את אחת הדמויות הראשיות בסדרה, אבל הפרק הנוכחי מוכיח שגם אחרי המוות שלו - גור אריה הכי נוכח שיש.
הפרק מתחיל באופן הכי מתבקש בהלוויתו של גור אריה, אליה מגיעים כל החברים מהמחלקה וגם המשפחה של גור אריה ואפילו יפעה שכבר הגיחה לביקור באחד הפרקים. מי עוד הגיע? הרב מנשה שמוכיח לנו שוב שהלוויה היא לא חתונה ושחבל שאין לך שליטה על רשימת המוזמנים.
ליענקי ועמרם זה בא מקולקל, אבל בעוד עמרם מנסה להרגיע ולשמור על האווירה הממלכתית, יענקי עוד שניה מאבד את זה. מזל שאז יפעה עושה "השבת אבידה" ומוסרת לשניים את הנייד שהיה בכיס של גור אריה בזמן ההתאבדות. הטוויסט הוא שבזמן שאנחנו חשבנו שכל הסיפור הזה כבר מאחורינו, מסתבר שגור אריה ארגן לנו הוכחה חד משמעית לאשמתו של הרב מנשה. כל מה שנשאר זה להתלונן למשטרה, לחמם ולהגיש.
אלא שכאן אנחנו שוב נתקלים ברב המחלקה שידוע כאדם די פסיבי לאורך הסדרה, מכבה שריפות ומרגיע רוחות (יכול להיות שזה היה יעיל יותר אם הוא היה משרת בשירות המטאורולוגי), שלוקח לידיו את ההקלטה ובואו נגיד שמניסיוננו, אין לנו על מי לסמוך במקרה הזה, אלא על אבינו שבשמיים. גם יענקי מבין את זה והוא אוכל סרטים אם עשה את הצעד הנכון ואם רב המחלקה אכן יטפל במקרה או שוב יעביר את הסיפור למצב שושו.
למעשה, זה באמת נראה כאילו זה מה שהולך לקרות. הרב מנשה המטריד ממשיך להתנהג בצורה טבעית ותמימה להכעיס. כשהשניים רואים אותו בבית האבלים, הוא כבר מבין שהסוד כבר יצא החוצה ושאין לו לאן לברוח. הוא פתאום "לא מרגיש טוב" (התירוץ הזה הפסיק להיות לגיטימי בכיתה ה') ויוצא מהבית, שם מחכה לו מלכודת. מסתבר שרב המחלקה, הרב גרנות, החליט להיות אסרטיבי לשם שינוי. הוא משמיע לו את ההקלטה ונראה שהצדק הולך להיעשות. יש לנו תחושה שדברים עוד יסתבכו אבל אנחנו נהנה מהרגע.
כסא למלך
לצערנו, כמו בחיים, גם אחרי מקרים של מוות יש אנשים שמרוויחים. במקרה הזה, אחרי סבב "הכיסאות המוזיקליים" שנערך ביחידה, הגיע תורו של בנג'י הסמל (אח של אלישבע) למלא את מקומו של אלכסיי, שכבר מזמן התחיל לזרוק, ולהיות המ"מ. אם אלכסיי היכה את החבר'ה ב"שוטים", הרי שבנג'י מתכוון לייסר אותם ב"עקרבים" והוא מטפס מהר מאוד לתפקיד המ"מ הקשוח והבלתי נסבל. כל כך מהר שהוא אפילו לא יודע איך לרדת ממנו.
בחוסר רגישות שאופייני רק לו, הוא פוקד שהחברים יוציאו את מיטתו של גור אריה מהחדר. אפילו כשאלישבע מסבירה לו שכדאי לעבד איתם את החוויה ולתת להם לחוות את הרגשות שלהם, הוא מצליח להרוס אפילו את זה ולהיגרר לדיון שוביניסטי עם משפטים שבאמת היינו מעדיפים לא לשמוע.
גם אחרי שהשתן עלה לו לראש והוא אפילו המציא לכבוד האירוע משחק בשם "כסא למלך" (אנחנו עדיין לא מבינים איפה היה המשחק הזה כשאנחנו היינו ביסודי) החבר'ה לא מתייאשים ומסרבים להוציא את המיטה מהחדר. יענקי אפילו מגדיל לעשות ומעניק את הגרסה החרדית שלו לשלאגר "הלהקה" בתפקיד גידי גוב, רק שהפעם זה יותר בסגנון להקת הרבנות הצבאית. במקום "פראייר מי שעולה על הבמה" - "פראייר מי שמוציא את המיטה" ותודה לאל שלא מעורב פה גביע של לבן.
גם פה יש כמה יפצ'וקים שהמניפולציות של בנג'י עובדות עליהם ומנסים לגרום לכולם להיכנע, אך לא אחד כמו "גידי דוס" שלנו ייתן לזה לקרות. יענקי, שידוע שהכריזמה שלו נשפכת ממנו כמעט כמו הפאות שלו, ממריד את כולם נגד הסמל מה שהולך ומסתמן אולי כהצלחה מקומית אך כאופציה לכישלון מפואר וסגירת המחלקה. ככה? רגע לפני הסוף? אין לכם לב?
מילה על עמרם
אין ספק שאם יש פה מישהו שהצליח לחזור לעצמו הכי מהר מכולם זה עמרם, שמשום מה עדיין ממשיך להסתבך ולהרוס לעצמו גם אחרי שהחליט לחזור למוטב. הוא כמובן ממשיך לשמור את זה בסתר, רק עוד קצת, עוד פעם אחת, פעם אחרונה, בכל זאת מדובר בשימי (שמסתבר שמדבר קצת יותר משימי הדג) ובחיים של אלישבע (שיש לה עוד פרק אחת כדי להוכיח לנו שהיא לא כזאת תמימה). הוא אפילו הגדיל לעשות והגיע לאבא שלו כדי לבקש כסף, אבל בסופו של דבר זה גדול עליו. הוא מאבד שליטה גם על העבירה שהוא תכנן ומאבד שליטה על החיים שלו אחרי המהפכה הצבאית ששימי עשה לו. אבל אולי זה לטובתו, אולי דווקא כשלא תהיה ברירה והוא לא יוכל להסתיר ולשחק אותה מאצ'ו (בכל זאת, מחוסר הכרה), אולי משם תגיע הגאולה.
TVbee בפייסבוק