בלי ששמנו לב (איך הזמן רץ כשנהנים), החברים שלנו מהמחלקה כבר ממש התערבבו בספרה הצבאית, ולא רק שהם למדו "לעמוד בשלשות", הם גם התחילו לזחול ולטפס ולרוץ בראבק משל היו צבי הנינג'ה, רק עם קרמבו במקום פיצה.
יענקי כמובן צולח את האירוע כחייל המצטיין ואפילו זוכה ברצועת הנשק של המ"מ אלכסיי שמרביץ בו תורה על כך שמהמחלקה שלהם יצא הקצין הראשון של מאה שערים (שייגעצ? זה אתה?) וחוזר ומדגיש שאמנם הוא לא היה הכי מהיר מכולם אבל הוא הכי התעלה על עצמו (הכי פרויקט פר"ח). משפט נורא יפה אבל אנחנו דווקא די התאכזבנו מיענקי של פרק 5, אבל בשביל זה צריך לחזור קצת לאימונים של לפני.
יענקי מתאמן חדור מרץ, מלא מוטיבציה ועוד מילים של מורעלים עד שהוא רואה את "תמר" ומאבד את זה לגמרי. קצת מוריד לחשוב שמבט אחד באחוריים של בחורה במדים, והבחור ככה מתבלבל. זה מחפיץ, קצת מצדיק את האזעקה של הרב בפרק הראשון ומעורר מחשבה על סוגיית השירות המעורב שמקפידה לעלות לכותרות פעם בכמה זמן. השבוע, הנושא הזה של יחסי עבודה בין גברים לנשים לא פסח על אף אחד מאתנו, והפרק האחרון מראה לנו שכנראה גם אין מגזר שחף ממנו.
אבל נחזור רגע ליענקי, שלמעשה לא יודע שבכלל מדובר בחיקוי של תמר, ליאת, שותפתה לתפקיד ולשירות. כזכור, לפני כמה פרקים הוא פגש את השתיים באופן ספונטני ומרוחק בטרמפיאדה של הבסיס. לאחר מכן כששוחחו על כך בקשר ויענקי שאל את תמר אם היא הבלונדינית, תמר חששה לגלות את האמת והמשיכה ליהנות מהספק שמאפשר הקשר האפלטוני והווקאלי הזה.
יענקי מחליט לקחת יוזמה ולהזמין את תמר לדייט ראשון בקונספט חדש (קורין גדעון - הרי לך רעיון): חברותא על מסכת אבות, כדי להכניס קצת ערך לקשר שלהם (תרתי משמע). תמר לא נשארת חייבת ודוחפת קצת תרבות של כופרים לצדיק הנסתר עם ספר משלה.
יענקי מנסה לעשות הסבה למש"ק דת ולשווק לה את הספר עם "אל תסתכל בקנקן", תמר קופצת על ההזדמנות ושואלת אותו אם הוא באמת מאמין בזה. יענקי כמובן עונה לה שכן ואנחנו רק יכולנו לראות את זה כרמז להסתבכות קריטית בעלילה שאכן לא אחרה להגיע: סיראנו דה ברז'ראק הגרסה הנשית.
בסוף הפרק יענקי מגיע לקיים את "עסקת השבויים" עם תמר, שם הוא פוגש בתמר בלי לדעת שזו היא, וגם בליאת, וגם מבין את "האמת המרה", עושה קולות של קנקן בתגובה וגם גורם לתמר לעזוב את המקום נעלבת ופגועה. בקיצור, לא יום המזל שלו. בעוד תמר הצליחה להתגבר על הקנקן של יענקי ולהסתכל על האישיות שלו מתחת לכל הפאות, הוא דווקא מתקשה להחזיר לה באותו מטבע. מה יעלה בגורלה של החברותא? נחיה ונראה.
ילד אסור ילד מותר
עכשיו בואו נדבר על עמרם, שמשום מה מסרב להבין את הקונספט של צה"ל ופרק אחד בלי אלישבע מוריד אותו מהפסים. תכל'ס הוא לא אשם, הוא באמת מנסה כל פעם לחזור בתשובה, אבל נראה שהשימי הזה לא מרפה וממלא יופי את תפקיד "היצר הרע" שלו שמחזיר אותו אחורה. בניגוד ליענקי שהגעתו לצבא מתפרשת לסובבים אותו כהידרדרות רוחנית, נראה שדווקא עבור עמרם מדובר בהזדמנות לעלות על דרך המלך ולהפוך לבן אדם. לרוע המזל, כל פעם כשהוא מתחיל להראות רצינות, הוא מבזבז עוד נשמה של חתול בניסיון להתיישר.
בסוף הוא תמיד נכנע, מתפתה, חוזר אחורה וחושב שהפעם זהו. הוא יסיים עם זה ויצליח להשאיר את כל זה מאחוריו אבל זה כמובן לא קורה. כל הריטואל החוזר הזה יוצר את מערכת היחסים הגברית המעניינת ביותר בסדרה: עמרם והמ"מ אלכסיי, שממשיך פעם אחר פעם לנזוף ולקרוא אותו לסדר אך יחד עם זאת גם לסלוח ולתת הזדמנות (למרות המחיר הכבד שהוא משלם מול המ"פ). ייתכן שמדובר פה באלגוריה של יחסינו בעולם הזה מול בורא עולם. הרי מי מאתנו לא מתפתה לחטוא ואומר שזו הפעם האחרונה, כמה פעמים אנחנו מקווים שאלוהים יסלח, ובאופן אבסורדי דווקא הפעמים שהוא האמין בנו הן אלו שמחזיקות אותנו ברגעים שאנחנו עוזבים (כמו שיטת ההסוואות של עמרם). ואולי זה פשוט שלפעמים החזרה בתשובה היא בכלל מול בני אדם, שאחרי שכל כך הרבה פעמים אכזבת אותם - באמת שאין לך תשובה למה.
"ואפילו בהסתרה"
ועוד משהו קטן, הסוד של גור-אריה בעקבות עלילותיו עם המחלקה היהודית של השב"כ עדיין לא מתגלה, אבל הוא הולך וקוטף קורבנות. אחרי שכל המחלקה מזמרת את הלהיט החדש "אש של משיח" ומתגבשת, החבר'ה מחליטים לעשות רילוקיישן למשה (כבר אמרנו לכם שהוא הולך לעצבן). אנחנו כבר יודעים שמההאשמה הספציפית הזאת הזו הוא חף, אבל וואלה, זה קצת בא לנו בטוב שהוא סובל. מי שזה לא בא לו בטוב הוא גור אריה שמתחיל לשמוע צרצרים של מצפון ומנסה לפצות על ההשלכות של ההסתרה שלו. אז אפשר להבין מה זה בעצם הסוד הזה? ומה כל כך מפחיד בלספר אותו לאנשים מסביב? בכל מקרה, אנחנו סופר סקרנים. לפחות שיספר רק לנו, מבטיחים, אנחנו לא נגלה.
TVbee בפייסבוק