בום, איבדנו עוד אחת. עם רעות זה קצת צבט, עם חופית זה היה ממש אובדן, ומחני כבר רצינו להיפטר כי היא ממש הלחיצה אותנו, אבל הפרידה הזאת פגעה ממש קרוב ללב. למרות "הוייב המשוגע הזה" שהיה ביניהם, למרות העיניים שהפנטו אותו, יונתן התגבר על המשיכה העזה ונפרד ממי שאין סיכוי בעולם שהיה יוצא איתה משהו, ושגם לא ממש שמה עליו. כך, במחי טבעונית מיליטנטית אחת, איבדנו את המשתתפת האחרונה מחוץ לברזיל שלוקחת את כל הסיפור הזה בקלילות הראויה. פרט לבנות הנהדרות של ציון, שחר הייתה משתתפת הריאליטי האחרונה בתכנית. מפה, חברים, זה הולך להיות רציני. נגמרו האטרקציות, עכשיו מחפשים אהבה.
אז לפני שאנחנו חוזרים לעלילות "איך יונתן לא מבין עדיין שדניאל מושלמת?!", ניקח רגע להיפרד ממי שהכניסה חופן גדוש של טרלול ריאליטי לתכנית האהבה התמימה. למרות שביקרתי אותה לא מעט לאורך העונה, שחר הייתה אחת המשתתפות האהובות עלי בתכנית. נתחיל מכך שהיא ממש לא הייתה בעניין של יונתן, והוא מצידו עגב עליה כמו נער הורמונלי. הוא רק רצה לפלרטט ולהתחרמן, והיא רק רצתה לדבר על זכויות בעלי חיים. כל פעם שעלה נושא הטבעונות, זה היה כאילו יונתן נזכר שהוא בתכנית טלוויזיה. הדרך שבה היא משכה אותו עם רמזים ומבטים, רק כדי להוביל אותו שוב ושוב להרצאה של גרי יורופסקי, הותירה אותו עם מבט של ילד שאיבד את אמו בקניון.
היה כיף לראות את יונתן סובל ומתפתל, מתרגז ומתהפנט, ואת הבנות האחרות מביטות בה בקנאה בוערת. היה כיף לראות אותה מתגייסת במסירות לשתות כל טיפת אלכוהול בסביבתה, נרתעת מהרעיון של גידול ילדים, ובגדול מנסה להבהיר בכל דרך אפשרית שהיא לא מתאימה ליונתן. אבל מעל לכל, שחר הכניסה פרספקטיבה קלילה לתהליך שנראה כבד יותר משבוע לשבוע. בסוף כבר לא היה לה כוח לנסות לפלרטט עם יונתן, ובשיחת הפרידה עיניה המהפנטות כבר כמעט נעצמו משעמום, אז נראה שבאמת הגיע השעה להיפרד משחר היקרה. היי שלום, טבעונית מיליטנטית מבלבלת שכמותך, לא עזרת למטרה שלך, ואולי אפילו הזקת לה קצת, אבל לנו את תחסרי עד מאוד.
נחזור אם כן לתחרות האמיתית על ליבו של יונתן. אחרי שנפטרנו מנשיאת איגוד האלמנות, חשבתם שנרגיע קצת עם מוטיב המוות? אז קבלו סיור בבית של יונתן, שמסתיים כמובן בחדר השינה, כלומר במקדש הבודהיסטי לאשתו המנוחה. הביקור בחדר השינה הקודר היה קשה, מביך ומדכא. זאת הייתה קפיצה מוזרה מתכנית האהבה הקלילה, ולמרות שהפתיחות הייתה נוגעת ללב, חייבים להודות שכל האירוע היה קריפי למדי, בעיקר בשביל הבנות. דניאל ושחר הפגינו אמפתיה ובאופן טבעי יצאו מדוכדכות מהסיטואציה, בעוד שטניה מאוד התחברה לרוחניות של הפינה הבודהיסטית, ולא ממש הבינה על מה כל הדיכאון.
טניה היא אשה רצינית. הרצינות שלה גרמה ליונתן לחשוב בהתחלה שהיא הכי בשלה להפוך לצלע השלישית במשפחתו. אבל ככל שהיחסים שלהם מתקדמים, כלומר לא מתקדמים, היא נראית פחות כמו אשה בוגרת ורצינית, ויותר כמו ילדה מחונכת מדי, שאמא שלה אמרה לה תמיד לפקוח את העיניים כדי שיראו את הכחול היפה. טניה לא ממש אומרת כלום ליונתן, אבל מצפה ממנו להבין שהיא מתאהבת בו מעל הראש, היא מפגינה חוסר יכולת מוחלט לזיהוי סיטואציות, ומדברת אך ורק בקלישאות. פרץ הקנאה שלה במפגש הקבוצתי, גם אם מובן לחלוטין, העיד על חוסר בגרות מסוים. יונתן התנהג בחוסר רגישות, ויחד עם הפלרטטנות הבוטה של שחר, זה באמת היה לא נעים לצפייה. אבל בעוד שלדניאל היה מספיק קלאס ושכל כדי לא להגיב, טניה פשוט לא הצליחה לשלוט בעצמה, ובעיניה הפקוחות תמיד, אפשר להתחיל לראות ניצוצות של אינטנסיביות מלחיצה.
אז בעוד הפייבוריטית של יונתן הלכה ודעכה, דניאל המשיכה לנסות לגרום לו להבין את המובן מאליו (שהיא מושלמת, אם זה לא היה ברור). בביקור בבית, היא לא הגיבה למשחקי העיניים של יונתן ושחר, או להתרברבות של טניה בביקור הקודם שלה במקום, ונשארה ממוקדת במטרה, ובעיקר רגישה למה שעובר על יונתן. הוא ניסה לחשוף בפני הבנות את הבור המדכא ממנו הוא מנסה לטפס, ודניאל נתנה לו בדיוק את התחושה שהוא היה צריך, התחושה שמישהו רואה אותו.
נראה שיונתן מרגיש שהיה כלוא בתרדמת בשנים האחרונות, ושהניסיונות שלו להפגין קלילות וביטחון מסתירים את העובדה שבפנים הוא כבוי וכואב. אני יודע את זה בגלל שכל פעם שדניאל אומרת לו שהוא רדום, כבוי, או כלוא, עיניו דומעות מיד והוא מכריז שהיא האחת בשבילו. זה קרה בדייט בפרארי וגם בשיחות הפרידה אמש, ובכל פעם מחדש המילים האלה מפרקות את יונתן לחלוטין, גורמות לו להרגיש שהסתכלה לתוככי נפשו. אפשר רק לקוות שדניאל הבינה שמצאה את המפתח לליבו של יונתן, ושמפה ועד לקו הסיום היא תקפיד להשתמש שוב ושוב בכל ההטיות האפשריות של השורשים כ.ב.ה. ו-ר.ד.מ, כל הדרך עד הניצחון הראוי והמתבקש.
בעוד היחסים בברצלונה עלו מדרגה, ביפן המשכנו בסיור התיירותי באתרים "הכי" משהו איפשהו. היום בתפריט: ביקור בפארק שעשועים משוכלל ועלייה על המתקן הכי מעורר בחילה בעולם, סליחה, על רכבת ההרים הארוכה בעולם. הבנות שנותרו עם איתי, שנראות שלושתן כמו קרן פלס, נהנות בינתיים מהטיול המאורגן שקיבלו על חשבון ההפקה. ניצן עוד השתדלה לייצר קווי עלילה, ונכנסה לסרטים שאיתי לא מסתכל עליה מספיק (ממי זה לא קשור אליך, יש לו בעיה עם קשר עין), אבל יפעת נראית כמו מישהי שכבר ממש לא מתעניינת בבחור המתיש לכבודו טסה ליפן.
אחרי השיחה הקשה במעמד הפרידה הקודם, איתי לקח את מיטל לאחד המקומות הרומנטיים ביותר - לובי בבניין גבוה מאוד, עם חלון שמשקיף על הרבה בניינים אחרים. בניגוד לדיאנה ואהבתה האינסופית לנופים, מיטל פחות התרגשה מגורדי השחקים שנפרשו לפניה. עם שמלה בסימן "פופאי המלח פוגש עציץ באיקאה", האם המסורה שתתאבד בשביל האהבה הייתה ממוקדת כולה בבניית סיפור האהבה עם איתי. המאמצים כללו חזרה על ארבעת המשפטים שאמרה עד כה בתכנית (כולל חביב הקהל, "הילדים שלי מאושרים אם אמא שלהם מאושרת"), התעלמות מוחלטת מהחלון לשמו התכנסו וניסיון כושל ליצור אינטימיות בחלל המשרדי הרומנטי ביותר בעולם.
הם לא נראים מתאימים, אבל כמו שכבר כתבתי בעבר, אני לא בטוח שזה באמת משנה. עם זאת, למרות הרצון והרצינות של איתי, הסירוב להניח לדמות מדריך התיירים מתחילה להדאיג. כדי שכל החוויה הזאת לא תהיה לריק, הייתי ממליץ לו להפסיק להתמקד במיטב האטרקציות שיש לארץ השמש העולה להציע, ולהתחיל להתמקד בבנות שטסו לצד השני של העולם כדי להכיר אותו.