למי צלצלו הפעמונים? חופית, האשה שהחזירה את השיק לאלמנות, הלכה לנו ולא תשוב. היא לא הייתה אדם קל, אורנה דנינו גרסת "נטשו אותי על החוף באילת", אשה שכולה מסיכות ותככים (ממה שזכינו לראות). בקיצור, חופית הייתה משתתפת ריאליטי מושלמת שכנראה נחתה בריאליטי הלא נכון. כשמתחרה אהוב ומרתק מודח מתכנית ריאליטי, כולנו מאבדים חלק קטן מאתנו. אז אל תשאלו למי צלצלו הפעמונים, לכם הם צלצלו, לכולנו.

עוד לפני שחופית נזרקה על מטוס חזרה לארץ, יחסי הכוחות בברצלונה עברו תהפוכות משמעותיות. טניה יצאה מההקפאה וקיבלה את הדייט הנחשק ביותר - מפגש אישי עם ליה המתוקה. באופן צפוי, היא תפקדה נהדר בסיטואציה והתחברה מיד לילדה הכובשת. כשהם שרו ורקדו "Let it go" , פתאום היה ברור כשמש מי המועמדת המובילה בעיני יונתן (מי שהכי מזכירה את אשתו המנוחה). טניה אמנם קצת משעממת אבל היא רגישה, רצינית וטובת לב. בניגוד לדניאל, היא לא מהססת להתמסר לחוויה, והריחוק המאופק שלה מתאים מאוד לטמפרמנט של יונתן.

בינתיים, דניאל ניסתה לעשות תרגיל בשיחת ההדחה ולהפוך את היוצרות, כשהסבירה ליונתן שהיא עדיין לא מרגישה את "זה", ומצפה ממנו לכבוש את ליבה. נראה שהמהלך בעיקר בלבל והלחיץ את יונתן, שהיה נעול בכל מקרה על ההדחה של חופית. דניאל נשארה, קצת מעורערת אבל נותנת לזה צ'אנס, ואפילו שחר שרדה למרות התסכול הבולט של יונתן ממנה.

כאמור, יונתן ידע שהוא הולך להיפרד מחופית, אז כרגע נשארה אצלו רק דילמה לא פתורה אחת - שחר. יונתן כבר חושד שהיא מנצלת את התכנית בשביל לקדם את האג'נדה הטבעונית שלה ובגדול - ממש נשבר לו מהחפירות שלה. אבל מצד שני, הוא חייב להיפרד יפה מחופית. מה שגורם ליונתן להסביר לה במילים כאלה ואחרות ("סופר סקסית", למשל): ממי, אני ממש חרמן והכל, אבל הרגת אותי כבר עם השטויות שלך.

שחר כמובן לא שיחררה לו סנטימטר, רק המשיכה לזרוק משפטים עמומים כמו "זה נראה כאילו אתה מחפש סיבות למה לא" (לי דווקא נראה שאת מספקת הרבה סיבות בעצמך), ולבלבל אותו עם מבטים מצועפים. בשלב זה, יונתן המתוסכל כבר היה ממש מגעיל אליה, אמר לה שהיא מתישה, וכעס עליה כאילו היא מכריחה אותו להימשך אליה. גבר, לך תפרוק את זה במקום אחר.

למזלנו, לפני הדחתה חופית הספיקה להסביר לכל העולם כמה היה לה מדהים ואמייזינג בדייט הכי שווה, ואיך היא הצליחה להקסים את החברים הנוראיים של יונתן. למזלנו 2, הוא לא הקשיב לחוות הדעת המלומדת של חבריו, שכללה אבחנות חדות כמו: "שחר, ברושם הראשוני היא הכי מושכת לדעתי". למרות ש"ווי נוט א קיסינג", חופית הייתה בטוחה שהיא מובילה במרוץ על ליבו של יונתן, גם כשכל הסימנים העידו אחרת, וזאת אחת הסיבות שבגללן היא כל כך תחסר לנו.

אבל לא נורא, מחר יום חדש, שחר כבר מכינה את השטח לפרובוקציה הטבעונית הבאה ("אם אני הולכת הביתה, זה בגלל הטבעונות" - לא ממי, זה בגלל ההצגות), דניאל כבר צועקת על שחר "איך הוא השאיר אותך?! תלכי כבר הביתה", וטניה כבר מכינה את תיקי האימוץ של ליה הקטנה. הסוף של הסיפור הזה נראה ידוע מראש, אבל אפשר לקוות שכל ההיפנוזה והבלבלת עוד יטרפו את הקלפים מחדש.

*

בברזיל כבר בהחלט אפשר להגיד שהקלפים נטרפו. ציון הצליח להטעות אותנו בפרקים הראשונים כשעשה רושם של בחור רגיש, שמעניק יחס מיוחד לרעות. במפגשים האישיים עם הבנות האחרות, התברר שציון מעניק את אותו יחס אישי, כלומר סליזי, לכל הבנות במידה שווה. עם משפטים כמו "אוכל סקס ורוקנ'רול, זה הכי חשוב", הוא הזכיר לנו שעם כל המתיקות, עדיין מדובר ברווק הולל שבילה את השנים האחרונות בריו דה ז'נרו.

כדי לחדד את הטראומה מהמוות בו חזו, החבורה החליטה להמשיך את הסיור בפאבלות. דיאנה הזדהתה עם העפיפונים, הוקסמה לחלוטין מכל העוני סביבה, ונשארה לדייט משגע על גג בניין שמשקיף על כל ריו. כשהגשם החל לשטוף אותם, היא כבר ממש התחילה לעוף וסחפה גם את ציון איתה. לדיאנה יש אנרגיות מטורפות וזה ממש מדליק את ציון, אותי אישית היא דווקא מתחילה להדאיג.

אני רוצה לעצור רגע ולדון בכל עניין החיוכים בפאבלות. בבקשה תפסיקו להגיד שהם יותר מאושרים מאיתנו, שהם מחייכים ושמחים למרות כל הצרות והקשיים. עוני זה לא מקסים. מוות, פשע ואלימות זה לא גן עדן של פשטות. אנשים לומדים לצחוק ולשמוח גם כשקשה, אבל מדובר באנשים שנולדו לתוך גיהנום חסר תקווה, שנידונו לחיי עוני והשפלה, סמים וזנות. זה מתנשא ועיוור להגיד שאנשים יותר מאושרים בפאבלות מאשר ברמת גן. הנוף יפה, אבל סבל אנושי זה לא רומנטי, זה פשוט סבל.

דיאנה נכבשה מהחוויה הקסומה בגשם (ושיקרה לבנות במצח נחושה), ולמרות שעוד לא ברור אם היא באמת מעוניינת בציון, היא כבר עקפה את רעות בעיניו של ציון. גם גל, אליה ציון בבירור נמשך יותר מכולן, מיצבה את עצמה בראש הבנות, למרות שהיא ממש לא נראית מעוניינת בציון. הוא ניסה בכל מאודו לחרמן אותה בבריכה, ואפילו שלף את המשפט המטריד "אבא שלך יכעס אם אני אנשק אותך?". 

גל חיזל"שה אותו בהתחלה, ואז הייתה חייבת להרגיע אותו ולתרץ את חוסר העניין שלה בכל מיני הסברים מפותלים. למרות הפגיעה באגו, ציון זרם ואפילו אמר שחוסר הרצון לנשק אותו אומר שבאמת אכפת לה ממנו (לא ציון, היא פשוט לא כל כך בעניין שלך). אחרי עוד כוס שמפניה, היא כבר נשברה ונתנה לו נשיקה קטנה. הוא כבר חשד שהיא לא רצינית, אז היא עשתה את המינימום הדרוש כדי להישאר עוד קצת בריו.

בין ים הנשיקות והמשפטים הסליזיים, מתחיל להתבהר שציון פשוט אומר לכל אחת את מה שהיא רוצה לשמוע, ונותן לה את מה שהיא רוצה לקבל. עם רעות בתחילה זה נראה היה כמו התאהבות, אבל זה רק כי זאת הייתה הציפייה שלה מהסיטואציה. אז עם רעות הוא היה רגיש ורומנטי, עם גל פלרטטן ועוקצני, ועם דיאנה הוא השתגע בגשם השוטף ומרין עדיין לא קיבלה דייט אז אנחנו עוד לא יודעים למה לצפות (אני מפחד לדמיין). מכל זה לא ברור במי הוא הכי מעוניין, אבל ההתפזרות של ציון מתחילה להעלות חשד שאולי הוא לא הולך לצאת מהחוויה הזאת עם אהבה אמיתית.