מהי אלמנות? האם מדובר בטרגדיה גדולה שריסקה את חייך ושברה את ליבך, או שאולי מדובר גם בסטטוס נחשק שמעניק למחזיק בו מעמד מיוחד. האם ישנה אגודה סגורה של אלמנים שחולקים קשר עמוק, כמעט על טבעי, או שכל אדם מתמודד בדרכו עם האסונות שנופלים עליו, שהאסון של כל אלמן ואלמנה הוא אישי ופרטי. לא חוויתי בחיי דבר שקרוב למה שחופית עברה, ואין בכוונתי לשפוט את דרכי ההתמודדות שלה, אבל כפי שיונתן הגיב, גם לנו היה קשה שלא לחוש אי נוחות לנוכח הרכיבה חסרת הפשרות של חופית על סטטוס האלמנות.
לפני הדייט בחוף הים (יותר שווה מזה של דניאל, כפי ששחר ציינה) חופית עוד הייתה בעננים. היא קבעה בביטחון שדניאל לא קיבלה נשיקה בדייט שלה, והייתה בטוחה בכוחה של האלמנות, שמגדירה אותה (לדבריה) ויוצרת חיבור עמוק עם יונתן האלמן. בהתאם לכך, היא התחילה את הדייט בשאלות על אשתו המנוחה. יונתן ההמום ניסה לעבור נושא במבוכה, אך חופית המשיכה לחקור אותו על חייו כאלמן. הבונדינג סביב האלמנות פחות עבד, ואף עורר את חשדו של יונתן, שאמר שהיא רוצה את הסיפור (כלומר, סטטוס האלמנות) ולא את אותו.
חופית הבינה בעצמה שהיא קצת לחצה יותר מדי, ואף אמרה במודעות עצמית מפתיעה שהיא הפכה להיות "שחר של האלמנות". אז היא עברה נושא, והתחילה לחקור אותו על יחסיו עם הבנות האחרות. יונתן כבר התחיל להתעצבן מקו החקירה, וגם לא התחבר לשאלות הדייטים הקלישאתיות שהמשיכה לזרוק לכיוונו, ונראה שדי ירד לו מחופית באופן כללי. היא עוד עברה לבגד ים כדי להשאיר לו ויז'ן, אבל גם כשעשו מסאז' זוגי בעירום, היא המשיכה בחקירות על הבנות האחרות.
חופית נושאת מאפיינים של כוכבת ריאליטי, קצת מזויפת, מדברת על החיים במקום לחיות אותם, מדברת על סקס במקום לעשות אותו, ומתגאה במחיר שעלה ניתוח החזה שלה ("הציצים של שחר לא עלו עשר אלף שקל"). יונתן, למרות שהגיע לחפש אהבה בטלוויזיה, רוצה בחורה אמיתית, והוא מתחיל להרגיש שחופית היא לא האחת. אל מול חוסר הרצינות של שחר, היעלמותה המסתורית של טניה והכישלון המהדהד של חופית, הדייט המוצלח של דניאל (שעשתה נכון כשלא שיתפה את הבנות אכולות הקנאה בפרטיו) מציב אותה בראש המרוץ על ליבו של יונתן.
*
ביפן, איתי שכר בחור יפני שיתחזה לחבר שלו, וכמו חבר טוב הוא איים על הבחורות שלא יעזו ללכלך את בית הארחה, או שאיתי ישלם על הנזק. בהמשך התברר שחברו הטוב של אותו יפני הוא בכלל דג בן 50 שנה. בקיצור, יפן זרה ומוזרה, ואולי האזהרות ההיסטריות של איתי דווקא היו במקום. אחרי שעברנו הדרכה מקיפה על האסלה העתידנית שמנקה את הבאט-הול ואת ה"ליידי", איתי הגיע להעביר לבנות סדנה להכנת סושי.
ביחס לבתי הגמדים של היפנים, איתי פתאום נראה הרבה יותר גבוה, ונראה שזה ממש הרשים את הבנות. בכלל, איתי היה הרבה יותר מרשים בפרק הזה, המעבר ליפן החזיר לו את תחושת השליטה, הוא התנהג בבטחון ואפילו היה מקסים ושרמנטי לרגעים. הוא אמנם המשיך לחפור על יפן ולדבר אל הבנות כמו מדריך תיירים, אבל גם מצא זמן לדבר עם כל אחת מהן בנפרד, לתת לכל אחת יחס אישי ותחושה שהוא נמצא כאן בשבילה.
יחד עם כישורי הסושי המרשימים, העובדה שפירק את הדייט הקבוצתי לסדרת שיחות אישיות, במקום לתת לבנות להילחם על תשומת ליבו בסיטואציה קבוצתית, הראתה על אמפתיה ובוגרת, וסימנה שהוא מנסה בכנות להשתמש בחוויה כדי למצוא אהבה. אחרי ההתחלה המקרטעת בישראל, ולמרות רגעי המבוכה שחזרו גם הפעם, איתי הולך ומתגלה כרווק הנחשק שהובטח לנו. הוא טוב לב, צנוע, חכם ובעל רגישות בין אישית שובת לב. הוא קצת יצור, אבל יצור מתוק, וגם אם החיוך שלו עדיין מעורר בי מבוכה מסמרת שיער, אני כבר התחלתי להיכבש בקסמו היפני.
*
במעבר חד מהשקט היפני, בברזיל האקשן כבר הגיע לשיאו. לא אקשן במאבק על ציון, כי אחרי הנשיקה הנוספת בדייט האישי, גם גם לנו וגם לבנות כבר ברור שהוא יבחר ברעות. אנחנו מדברים כמובן על "עיר האלוהים" שקיבלנו בפאבלות של ריו. ההתחלה נראתה קצת מאכזבת, ראינו קצת ילדים עניים, קצת צילומי נוף, ולבסוף שיעור הגנה עצמית לא מקצועי בעליל שהעביר בריון אקראי ששלפו מאיזו פינת רחוב בפאבלה. אבל כבר שחשבנו שלא נראה כלום, נחתה המכה הגדולה, אדם נפל (או הופל) מקומה גבוהה וצנח למותו לנגד עיניהן הנדהמות של הבנות.
אחרי ריצה היסטרית מהמקום, ציון ניסה להרגיע את הרוחות. הוא הסביר להן שהאיש הוא אדם מוכר (מה זה אומר), וטען בביטחון שהוא נפל ולא נדחף למותו, ובכלל לא בטוח שהוא מת. גל ראתה את מה שקרה ולא ממש הצליחה לעכל, כך גם דיאנה. מרין התפרקה והלכה לבכות בצד, וציון ניגש אליה והרגיע אותה, מה שהמיס לחלוטין את ליבה המפרפר של רעות. הנפילה הייתה קשה לצפייה, והבהירה לנו בדיוק איפה אנחנו נמצאים, מקום בו אנשים נופלים כמו זבובים ואיש לא מניד עפעף.
זה מחריד ועצוב, אבל בלב כבד נחזור למעשייה הרומנטית. רעות הגיעה לדייט השני מלאת חששות וחוסר ביטחון. אותי זה כבר התחיל לעצבן, אבל השקט הביישני שלה ממש הקסים את ציון, שנתן לה נשיקה נוספת, הפעם מלווה בהגשת יד מוזרה ובמשפט הסליזי, "נשאר לך טעם של עוד?". בזמן שרעות וציון ממשיכים לכתוב את סיפור האהבה שלהם ומרין מפרפרת סביב עצמה ומסבירה עד כמה היא נטולת קנאה (בסדר...), נראה שגל ודיאנה החליטו לוותר ופשוט ליהנות מהטיול.
דיאנה רק רצתה לראות את הפאבלות עם תושביהן השבורים (וקיבלה יותר משביקשה), וגל... טוב, זה מה שגל אמרה כשנשאלה על ציון ורעות: "זה לא הזיז לי. ממש. לא עניין". זאת לא הצגה, באמת נראה שלא אכפת לה מציון, ותכלס למה שיהיה לה אכפת? קיבלה טיול לריו, צחוקים עם דיאנה, אפשר לריב קצת עם מרין המרתיחה, וגם את רעות היא אוהבת, אז למה שלא תפרגן לזוגיות המלבלבת בינה לבין ציון. סיפור האהבה הברזילאי נראה כמעט חתום (אם לא יהיו תהפוכות קיצוניות), אבל ההתחממות בגזרת מרין-גל מבטיחה שגם אם לא נבקר שוב בשכונות הפשע הסוערות, האקשן האמיתי עוד לפנינו.
