סיימנו שבוע שלישי של "מחוברים 8" (ג'-ה', 20:15, HOT3 ו-HOT VOD) ואם להשוות אותה לריאליטי מפורסמים אחר, אז לשמחתנו היא עדיין יותר "פעם בחיים" מאשר "גולסטאר". אווירה של תובנות, תהיות וחיפוש עצמי ומעט מאוד רגעים של שטויות, פוראח וחוסר מודעות. לא שאין כאלה בכלל - רינת גבאי ודורון מור משתתפים בסדרה משל עצמם, משהו שמזכיר את הקלאסיקה "בריטני וקווין לנצח" רק 20 שנה אחרי + מעורבות לא ברורה של הרבנית רונית ברש.
אחרי שעברה כמעט חצי עונה אפשר כבר להשוות לעונות קודמות, נניח לזו הקודמת, שהייתה מצוינת במיוחד. ההבדל הגדול הוא שבשונה מאורן ברזילי וטלי, דנה פאן לוזון וגיא או טל טלמון ודובר קוסאשווילי, המחוברים של השנה לא עומדים בפני צומת דרכים יוצאת דופן (אם נחריג את קרול). החיים שלהם זוכים לתיעוד בשגרה, וכמו בכל שגרה - גם כאן יש בעיקר אפור שבקצוות שלו מציצים כתמים עזים של צבע. אך האם זה מספיק?
השבוע השלישי של איתי לוי
אחרי שנעדר מהתכנית בשבוע שעבר (אומרים שראו אותו במסיבה בחיפה), השבוע דווקא זכינו לזמן מסך די משמעותי עם הזמיר של העונה. אם בפרקים הראשונים ראינו בעיקר את הניסיון שלו לג'נגל בין קריירה בנסיקה לבין אמא עם בריאות רופפת - ניסיון שעבד לו כמו מאש-אפ בין מוזיקה ים תיכונית לגנגסטה ראפ ברוסית - השבוע לוי חוזר להופיע בכל הכוח. משעשע לראות את אחד ממנהליו של לוי - הערה: אין לנו מושג מי האנשים שמקיפים את המחוברים, הוספת שורת שם לא תהרוס לנו את תחושת המציאות - מזכיר לו לפני כל הופעה ש"עוד שקל קטן והוא בקופנגן", משל היה צעיר אחרי צבא שמכין שייקים ב-re:bar.
תאילנד היא באמת היעד הבא של לוי (בעונה שהייתה יכולה בקלות להפוך ל"מחוברים בחו"ל"), אבל השהייה שם לא מספקת תובנות מעניינות ונראית בסופו של דבר כמו קליפ לא מושקע של סטטיק ובן אל. תחושה? היו שם לא מעט גריפות וסטוצים שנשארו על רצפת חדר העריכה ממניעי יחסי ציבור. כמו בכל מסיבה, גם אחרי תאילנד מגיע ההאנגאובר ומחשבות "אלוהים, אני חייב להתאפס על עצמי". אצל לוי זה כולל קאמבק לאקסית יסמין שמכונה בחבר'ה "התימנייה הכי יפה בישראל". יסמין באמת יפהפייה אבל לוי מוקף בנשים יפות 24/7 כך שזה לא מה שיהפוך אותו לגבר המבוית שהוא מצהיר שהוא חולם להיות. נדמה שלוי הגיע ל"מחוברים" קצת מוקדם מדי - הוא מאוד מוטרד מהתדמית והלוק ורוצה להראות לנו שהוא סטאר. ברור שאם גם לנו היה גוף כמו שלו, לא היינו עומדים בפיתוי וגוררים איתנו את מצלמת "מחוברים" למקלחת, אבל על מונולגים חוזרים ונשנים במיט, בהם הוא שוכב בלי חולצה כשהוא מדגמן מבט אנריקה אגלסיאס, אין מחילה.
השבוע השלישי של רינת גבאי
כבר בירכתם "מודה אני" על זה שרינת גבאי ודורון מור לוהקו לעונה? אם לא - זה בדיוק הזמן. כמה כיף לגלות שמה שראינו מהחופשה בזנזיבר בשבוע שעבר היה רק הטריילר ב-HOT VOD Young להצגה שלהם ולא הפרק המלא, כך שהשבוע קיבלנו עוד קצת מהחופים היפים, הפירות הטרופיים והטרללת החיננית של השניים האלה. ואם כבר מודים לבורא עולם על רינת גבאי אז בואו נשלח גם אנרגיות חיוביות לכל מלהקי ישראל - "מאסטר שף", "הכוכב הבא לאירווזיון", "הישרדות", "המירוץ למיליון" וכמובן "זוג מנצח VIP". אין תכנית ריאליטי שרינת ודורון לא יוסיפו לה - היא יודעת לשיר, הוא מבשל כשר, הם אוהבים לטוס ברחבי תבל. הכל תפור עליהם.
אבל מה באמת חסר לדורון ורינת? התייחדות. זה לא מפתיע לנוכח העובדה שמדובר בזוג הורים לבנות מתבגרות שמנהלים גם אימפריית ילדים ששווה הרבה מאוד כסף. אחרי שהיצרים הבוגרים שלהם משתלטים עליהם, הם משאירים את הבנות הקטנות עם הבנות הגדולות יותר ויוצאים לדייט רומנטי בשוק האוכל של זנזיבר, המקום היחיד שגורם לשרונה מרקט להיראות כמו יריד בפרובנס. נשמעים לא מעט צקצוקים על מערכת היחסים ה"נצלנית" של גבאי ומור. "הוא עושה עליה קופה", אומרים ברחוב. אז לא, רינת גבאי ממש לא פראיירית. היא אולי מאפשרת לדורון להכניס אותה ללוח זמנים שהיה מפיל מהרגליים גם את נועה קירל, אבל היא הפושרית האמיתית בעולם שלה. כשדורון זורק בחצי צחוק שכדאי להפוך את המסע באפריקה למחזמר חדש לחגים, רינת בכלל לא חושבת לפני שהיא עוברת לשלב היישומי.
השבוע השלישי של קרול צבי ויינר
בא לי לקחת את כל מה שכתבתי על קרול ולהשליך לסל המיחזור. זה לא שאני מתנצל, אך הפרק שהוקדש לה השבוע גרם לי להבין שראיתי אותה באור לא נכון. אני גם אתנער מאחריות ואדגיש שהאשמה היא בעורכי התכנית שחשפו רק מעט מהמורכבות שלה והעדיפו לפזר רמזים בעלמא, כנראה בידיעה שאת התותחים הכבדים הם יחשפו בהמשך. אז מה פספסתי? ההיריון של קרול הולך ומתקדם ואיתו גם ההבנה שהיא חיה עם אלכוהוליסט. מיקי אוהב אותה, מעריץ אותה, חושב שהיא הכי יפה בתל אביב אבל את כל הנ"ל הוא מרגיש גם כלפי ערק אשכוליות. הסצנות בהן קרול מתקשרת למיקי בחמש בבוקר רק כדי לשמוע מלמולים לא ברורים מז'אנר "שתי דקות אני בבית", מרגישות כאילו הן משודרות בטעות שוב ושוב. ואם אנחנו עייפנו מהן - אין סיכוי שקרול חיה איתן בשלום.
לפעמים פשוט צריך גורם חיצוני שיגרום לך לשנות את החיים שלך מן הקצה אל הקצה ואצל קרול זה חוזה הדירה שמתקרב לסופו. כשמיקי שוב לא עומד בהבטחתו לחזור הביתה בשעה סבירה ולהפסיק לשתות היא מודיעה לו שאת הדירה הבאה שלה היא תחפש לבד, סוליקו - רק היא והתינוק טו בי. הוא, מצדו, בוחר להתמודד בבגרות הראויה אז הוא מפסיק לדבר עם קרול ומתקשר עם הכלבה. קלאס. בתגובה היא נוסעת למאה שערים, כנראה כדי להזכיר לעצמה שהחיים יכולים להיות אפילו יותר חרא. שם היא פוגשת את אחותה בר, שאמנם צעירה ממנה אבל כבר מתפקדת כאם לתינוק מבן זוגה און אנד אוף, שמנסה לברוח מהעולם החרדי. כמו כולנו, קרול ממש טובה בלשאת עצות מאשר ליישם אותן ומתגלה כאחות גדולה מהממת, מלאת תובנות ומכילה. אך האם היא תצליח ליישם את העצות האלה גם בחייה האישיים? כנראה שנאלץ להיתקע עם שאלת מיליון הדולר עד סוף העונה.
השבוע השלישי של ארקדי דוכין
אשר יגורתי בא לי. מהר מאוד הפך ארקדי דוכין ממחובר מקורי ומעניין לקודח ומטרחן. הבעיה היא לא רק בדור שלנו, שמתכווץ בכל פעם שמישהו מדבר בגילוי לב מוגזם, אלא באנשים כמו דוכין שמדברים על עצמם בפתיחות בלתי פוסקת. קשה לנתח אותו טוב משהוא מנתח את עצמו - על הבזבזנות הכפייתית והאכילה הבולמוסית. אם כך מה נותר לנו? נותרו רק "שני סיפורי אהבה קטנים", כמו שכתב דוכין בעצמו. הסיפור הראשון עוסק שוב בסימה דוכין שממשיכה להיות בת זוג, יועצת וקואוצ'רית ללא תשלום. היא מזכירה לארקדי שהוא מפריז - בחרדה מקהל, באכילה של מתוקים, בהשכרת חדרי ציוד ובבריחה מהמציאות לארקדי-לנד. ומה עם ארקדי? הוא שם, יושב, מביט בעצבות, מבין שהוא טועה בענק וממשיך בדיוק באותה הדרך. התובנה העיקרית שעלתה לגביו השבוע היא שהוא בוודאי מרוויח נהדר מהתמלוגים של הנטאשות, אחרת קשה מאוד להבין איך הוא יכול להרשות לעצמו את החיים הפזרניים האלה. שנים מחנכים אותנו שאי אפשר להתפרנס ממוזיקה בישראל ואז מגיע ארקדי דוכין וקונה כלי נגינה נדירים בקצב שלא היה מבייש את מייקל ג'קסון.
סיפור האהבה השני והיותר רומנטי קיים דווקא עם האקס של דוכין - מיכה שטרית. בשבוע שעבר ארקדי אמר דברים קשים על האחרון, וסיפר שהפסיק לעבוד עם הנטאשות כי היו שם אנשים שלא רצו לראות אותו מצליח, לא שמחו בשמחתו ולא שלחו אימוג'י של לב שבור בצערו. השבוע, מאידך, דוכין מספר שוב ושוב כמה הוא חייב לשטרית את הקריירה שלו, על השנים הארוכות של ההצלחה המסחרית והיצירתית. שטרית לא הופך לדמות של ממש ב"מחוברים", בעיקר כי בשונה מארקדי הוא מקפיד לשמור את הקלפים קרוב לחזה. נדמה שלא המצלמה היא זו שמרתיעה אותו, אלא ניסיון העבר עם דוכין שכנראה השאיר בו סימנים. כמו לא מעט אמנים, קל מאוד להתאהב בדוכין ולהזדהות עם ההתמכרויות שלו אבל יש לנו תחושה שהחיים האמיתיים לצידו דורשים כמויות של הכלה שרק מעטים היו עומדים בהם ובמעטים אנחנו מתכוונים לסימה. בלבד.
השבוע השלישי של אמיר פרישר גוטמן
זה קטע כזה, ככל שהאירועים שעוברים על אמיר, ינאי ורוי ב"מחוברים" שמחים יותר - הצפייה בהם מדכאת יותר. כאילו המוח שלנו היה מסוגל להבין את גודל הטרגדיה רק אם חודשיו האחרונים של אמיר היו מורכבים כולם מביקורים בפיזיותרפיה, התייעצויות עם רופאים וטיפולים קוסמטיים כואבים. האמת היא כמובן אחרת. אמיר קרא למסיבה בה סיים את חייו מסיבת "חזרה לחיים" והצילומים של "מחוברים" מראים כמה הוא באמת עבד בזה, בלחזור לחיים. השבוע נסענו עם משפחת פרישר גוטמן לחופשת סקי ביעד שאנחנו רוצים לחשוב שהוא שוויץ אבל לא ממש יכולים לחתום על זה. בין סלאלום אחד למשנהו, אמיר שב ומבין שהגוף שלו, זה שהיה חבר נאמן במשך 40 שנה, החל לבגד בו בהשפעת הטיפולים שעבר, וזה מדכא אותו ואותנו במידה שווה.
ינאי הוא לא רק עזר כנגדו, הוא גם סוג של מש"קית חוי"ה שדואג להיות שם בכל פעם שאמיר צריך עצה, מילת עידוד או קרם הגנה ומסאז'. כשאמיר סובל בגלל הסקי אין לו בעיה לשחרר אותו להתפרק במסיבה בזמן שהוא לוקח את רוי לג'ימבורי משל היו ביום כיף בשפיים ולא באחד ההרים היפים בעולם. זאת הקרבה. אגב, הקלישאה אומרת שהומואים מזדקנים יפה יותר מגברים סטרייטים בזכות מודעות לטיפוח, השקעה בפעילות גופנית והקטע הזה שאין להם אישה שמבקשת מהם להוריד את הזבל. אז מעבר לכך שמדובר בהכללה די מטופשת, חייבים להודות שינאי נראה בערך בן 12, עם עור מתוח שגורם לרונית רפאל להיראות כמו בטי ווייט ושיני קולגייט צחורות. כן, "מחוברים 8" כולה בסימן אהבה גדולה לאמיר אבל קשה שלא להידלק קצת על ינאי (לא בקטע של למצוא לו פרק ב', תרגיעו).
TVbee בפייסבוק