פרק קשוח, אה? "את הפרק הזה -*פאוזה* - אסור לכם לפספס", אמרו לירון וגיא, בתפקיד הילד שצועק "זאב זאב". כאילו שהיה פרק אחד העונה שלא אמרתם את זה. אבל בניגוד לחלק מההבטחות הקודמות, את הפרק הזה באמת היה אסור לנו לפספס, כי כנראה שחזינו אמש בריב האחרון לעונה זו של "האח הגדול".
האם הוא נכנס לטופ הריבים בהיסטוריה של הפורמט? אפילו לא קרוב. שי חי סיפק פי שניים מזה עוד לפני היוגה-קראטה של הבוקר, כנ"ל תקוה וירדן ואפילו משפחת בובליל נתנו יותר עבודה. ובכל זאת, בהחלט מדובר פה בשיאה של היריבות המתמשכת שהחלה כמעט בתחילת העונה. מערכת היחסים של רמי ויהודה הייתה מוזרה, לא ברורה ובעיקר מלאה באלימות מילולית לכל אורכה, והסתיימה בהעפה של יהודה, בעיתוי שנראה כרגע קצר לפני תגרה אלימה.
המפסיד העיקרי מהאירועים האחרונים הוא כמובן יהודה. כמי שהיה אחד הפייבוריטים הברורים לזכייה בעונה, ניצב מולו רמי, שלפי הלך הרוח של הצופים אפילו לא מועמד לחמישיית הגמר וממש לא על תקן הקדוש המעונה. עדיין קשה להתעלם מהבוטות והנקמנות של רמי, לאורך העונה וגם כמובן בריב האחרון. מצד שני, נראה שיהודה פירט כל כך יפה בחדר "האח הגדול" מה הוא יעשה לרמי ולהורים שלו, כולל רפרנסים לסצנת הראש על המדרכה מהסרט "אמריקן איקס", שזה גורם לנו לשאול אולי הוא בכלל רצה ללכת הביתה וזהו?
כך או כך, הוא לא השאיר לאח הגדול ברירה. לא בטוח שעד אותה סצנה תכננו בהפקה בכלל להעיף אותו. הקשר שלהם היה מסתיים בהפסקת אש במקרה הרע ואולי בקצת סולחה בתיווך אלמוג, ליטר מים ופאקט סיגריות במקרה הטוב. מה כבר נשאר להם? שבועיים? איזו טעות מיותרת של יהודה.
הבעיה של טיפוסים כמו יהודה היא האגו ובעיקר זה שהוא תמיד חייב לשלוט. כשהוא בהתקף זעם כולם חוטפים (חוץ מזהבה). הוא חייב לשלוט שליטה מלאה בסיטואציה, הוא יצעק, הוא יעבור ויגיד לליאור מה וכמה לדבר, יזרוק איזו מניפולציה מעצבנת לאלמוג ועל הדרך גם יעקוץ את אורן. הוא יודע בדיוק איך להדליק כל דייר בבית במינימום זמן ובנקודה הכי כואבת שלו. זה כישרון מיוחד אבל זה בדיוק הכישרון שהביא אותו להיבעט באמצע הלילה מבית "האח".
נקודה אחרונה בקשר להדחה הדרמטית: אף אחד מהדיירים האחרים לא באמת נפגע ממנה. אלמוג לא באמת בודדה כמו שהיא חושבת, ולמעשה, למעט כסף, היא הסיבה היחידה שיהודה נשאר רגוע בחלקים גדולים מהזמן. דווקא בגלל הסיבה הזאת (ועוד כמה לא קשורות) לכל הדיירים יש המון הערכה אליה. ג'וזי? הוא לא יודה בזה לעולם, לא בשלב הזה לפחות, אבל בית ללא יהודה זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לו. כולם בחוץ אוהבים אותו ובבית הוא אולי לא הדייר הכי אהוב, אבל כולם רוחשים לו כבוד.
כמות התקפי החרדה שג'וזי חווה בעונה הזאת די מדהימה, והוא עדיין נותר שפוי יחסית. כל ריב של דיירים בבית גורם לו לחזור בשנייה להיות הילד הקטן שהוא כנראה היה והקהל בבית רואה את זה ונעצב יחד איתו. הרגע שבו שכל הבית בשיאו של הריב הגדול ביותר של העונה והוא הולך ומציע לאנשים שקשוקה היה אמנם משעשע אבל גם די מכמיר לב. מעוד דייר מעצבן בחונטה של רונית הביביסטית הוא בדרך להיות קונצנזוס שכולם אוהבים בחוץ, והיציאה של יהודה מהבית משפרת את מצבו משמעותית לקראת הגמר. ל"רוע" מזלו, זהבה עדיין בבית.
אז איך הבית הולך להיראות עכשיו? כנראה שבעיקר משעמם. בכדורגל קוראים לזה גארבג' טיים, בזבוז זמן עד לשריקת הסיום. לא רק שההדחה של יהודה סיימה את הריב הגדול של הבית, אלא גם חלק מסיפורי המשנה. אין יותר חונטה, אין יותר ריבי בנים-בנות ואין יותר שום דבר שיכול לערער את המצב הקיים בבית, לא משנה איזו משימה מופרכת ימציאו הפעם.
מצד שני, זה לא נורא כי לא נותר עוד הרבה זמן עד הגמר. לנו הצופים לא כל כך לחוץ לראות ריבים, סכסוכים וצעקות כל מוצאי שבת, אין לנו בעיה גם עם פרק שלם של אורן מטריל אנשים, זהבה שרה, תום מלטף אנשים בחזה ודניאל עומד ובוהה בקיר. זה בסדר, גם לנו הצופים מגיע קצת שקט.
בזמן שמצמצתם:
"נס שנכנסת לי לחיים"- יהודה מבקש מאלמוג שתכין לו נס, רק הוא לא אמר איזה.
"15 שנה לא רבתי עם אף אחד"- יופי, אז מעכשיו תמיד יהיה ליהודה מקום חם בלב של ליאור.
"אתה רוצה שקשוקה?"- לא, ג'וזי.