אז כן, מגי הודחה. רגע, עצרו. לפני שאתם ממשיכים לקרוא את הריקאפ הזה של מה קרה אתמול באח הגדול, רוצו מהר ותמחקו את הטוקבק המרושע הזה שכתבתם עליה איפשהו באינטרנט לפני שהיא תראה. איך אני יודע שכתבתם? נו כולם כתבו. תתקשרו על הדרך גם לסבתא שלכם תבקשו ממנה למחוק. כן גם סבתא שלכם כנראה כתבה עליה טוקבק רע מתישהו בו היא כינתה אותה קורבה. ככה זה, לאנשים בכל הגילאים הייתה ביקורת נגד מגי. למה למחוק? כי אנחנו לא צריכים על המצפון שלנו את מה שהילדה הזאת עלולה לעשות לעצמה ברגע שתקרא את כל הדברים שכתבנו עליה. אני מדבר כמובן על לפתח את עור הפיל שחסר לה כדי לממש את האיום שלה של לרוץ לפוליטיקה. מה שחסר לנו זה עוד חבר כנסת מביך.
חזרה לתחילת הפרק, לפני שמגי הודחה ויצאה מבית האח בדילוגים וצרחות של שדון שמח ושובב עם שיזוף מוגזם, ששמור בדרך כלל לסנוקי מ"ג'רזי שור". אליאב מניח תפילין בחצר כשלפתע מופיע רחפן עם כיתוב "אליאב הילד של כולנו". אליאב זורק את התפילין ורץ לספר לחברים את הבשורה המשמחת, שאבא שלו שלח לו רחפן, שהוא כנראה קנה מצ'ארלי אזריה ביד 2. בינתיים בחדר הארונות העניינים בין תומר ומירב מתחממים, והשניים שולפים ציפורניים אחד על השניה כי תומר מרגיש שמירב התרחקה ממנו והיא בתגובה אומרת לו שיגזגז. תומר מגזגז לחדר האח להדיח את מירב, בזמן שהיא מתבאסת על סימה שלא בחרה להגן עליה. סימה, שכנראה שכחה את החוק של עצמה שלפיו מי שאין לו ילדים אוטומטית מפסיד בכל ריב מול מי שמחזיק בקלף הילדים, מעדיפה להישאר ניטרלית ולא להתערב.
ואי אפשר כמובן להגיד ניטרליות בלי לבדוק מה קורה אצל שק החבטות של הבית, רועי, שמפרק לפרק נראה יותר ויותר כמו צעצוע לעוס של כלב, ששוכב בפינה של החדר עם עין כפתור אחד חסר וצמר גפן מבצבץ מהבטן. ישראל מנסה לנער את רועי הכנוע ולגרום לו להתעמת איתו ולהפסיק לשכב בפינת הבית כמו פוך קרוע. מגי מגיעה ובאה לשבת על הפוך, רואה שהפוך זה רועי ומסבירה לו שהוא כזה כי מריה מורידה אותו, ושמאז שהוא איתה הוא איבד את האינדיבידואליות שלו. כן, מגי אומרת את זה. מגי. זאת שהודחה בגלל שמאז שהיא עם ישראל היא איבדה את האינדיבדואליות שלה. בסדר, אירוני. הבנו. נתקדם.
למרות שרועי רצה להיכנס לבית האח על תקן המשורר התל אביבי המגניב שכולנו נעריץ, המאסטר פלאן לא צלח ובמקום זה הוא הפך להיות האנדרדוג מעורר הרחמים של הבית. כזה שאפילו לא מנסה להילחם בזה, אלא פשוט נותן לעצמו להפוך לתולעת רפויה שנותנת לחול הטובעני של ביצת הלוזריות לבלוע אותה בשלמותה. מריה לעומת זאת עבדה קשה מדי כל החיים שלה כדי להפוך לאנדרדוג או להיות משויכת לאחד כזה. היא אולי הייתה כזאת פעם, אבל עכשיו יש לה תדמית של ווינרית לשמר, אחרת היא עוד עלולה לאבד עוקב באינסטגרם. אז מריה נותנת לביצת הלוזריות לבלוע את רועי בזמן שהיא עצמה תופסת את היד של ישראל כדי למשוך את עצמה חזרה לספסל של המקובלים, איפה שלועסים קיסמי שיניים ועושים פוזות פוטוגניות.
אבל האמת היא שמריה היא ניטרלית בדיוק כמו רועי. ואם אתם לא מבינים מה בכלל הכוונה בניטרליות אז קחו למשל את הקטע מאתמול בו מירב אורזת מזוודות כדי לצאת מהבית בגלל הריב שלה עם תומר. רועי ומריה שומעים את סימה מנסה לעצור את מירב, ורצים כדי לתמוך. כשאני אומר לתמוך אני מתכוון פשוט לרוץ ולעמוד שם לידה ולבהות במבט ריק. בלי להגיד כלום, בלי להציע מגע מנחם, כלום. איזה חצי שעה ככה. פשוט עומדים שם כמו שוויץ עם משקפת, עד שאליאב מגיע לחדר ומרגיע את מירב. למה רצתם לחדר אם כל מה שאתם עושים זה לעמוד שם ולבהות? אתם דיירים בבית או פשוט צופים מהצד כמונו רק עם מקומות צפייה קרובים יותר למופע?
ולמה תומר ומירב רבו? כי תומר הדיח אותה, סיפר לה שהדיח אותה, ואז נפגע מזה שהיא עדיין פגועה, והפך את זה לריב. זו בגדול השיטה המוכרת של תומר: לעשות משהו מטופש, להתנצל על ידי מחווה מסויימת, לריב על זה שלא קיבלו את ההתנצלות שלו תוך כדי שימוש באותה מחווה כעוגן מרכזי בטיעון שלו ללמה הוא דווקא הצד הבסדר בסיפור. "אני יצאתי חבר וסיפרתי לך שהדחתי אותך", "אני יצאתי גבר ואפיתי לך עוגיה אחרי שהאשמתי אותך בגניבת אוכל", "אני יצאתי מלך והשארתי פתק עם סמיילי ולב אחרי שנכנסתי בכל המשפחה שלך בתאונת פגע וברח". כמובן שלדבר על הדחות זו עבירה על חוקי הבית, ותומר משלם על הטעות שלו ומועמד גם הוא להדחה. אז איך מדברים על הדחות בלי לדבר על הדחות? משחקים אמת או חובה, כמובן! זו לא עבירה על חוקי הפורמט אם כולה שאלנו "אמת שאת שונאת אותי?" או "חובה עליך לספר למי את הכי פחות מתחברת בבית". אז מה עם התשובות של הדיירים הן בדיוק אותן תשובות מנומקות שהשתמשו בהן בחדר האח כדי להסביר את מי הדיחו ולמה, זה מקריות. חוקי לגמרי לפי התקנון.
אחרי המשחק רועי וישראל יושבים בסלון, וישראל ממשיך לנסות לגרום לרועי לגדל זוג, לצאת מהניטרליות ולהתעמת איתו כבר. הוא מסביר לו שהוא רוצה לראות אותו בעולם האמיתי כמו כשהוא בפואטרי סלאם. דעתני, לא מתנצל, גאה. רועי בתגובה לא יוצר קשר עין ומלמל "הכל טוב אחי, אני לא כועס". "תכעס כבר! אני רוצה שתכעס, אתה לא מבין?" ישראל צועק לו. בשלב הזה אני כבר מבין שלישראל יש תוכנית, והיא להפוך לקואצ'ר הצמוד של רועי. רועי מנסה להבין מישראל מה הקו האדום שלו, ואת מי עוד הוא היה מוכן לרמוס בשביל המיליון. ישראל לא ממצמץ ואומר שאת כולם, ושם לו מראה כדי להראות לו שגם הוא כזה ויבין שהם לא כאלה שונים. אולי קצת פחות קואצ'ר ויותר הג'וקר מסצנת החקירות ב"האביר האפל".
בסך הכל היה פרק טוב אתמול. קוהרנטי, עם דיירים פחות פלקטיים. הדבר היחידי שהייתי מוותר עליו זה השאריות המחוממות במיקרו שהאח שוב מנסה להגיש לנו. עוד פעם אביבית? לא תודה. כבר אכלנו את זה פעמיים ולמען האמת - אנחנו שבעים.