וואו-וואו-וואו, איזו התרגשות. ואני מדבר, כמובן, על האיחוד עם קולקציית שמלות הערב של לירון ויצמן וחיתוך הדיבור המתוק/רצחני של גיא זו-ארץ! אבל גם עונה חדשה של "האח הגדול" זה אחלה. בשלב זה, "האח" היא הפקה מיומנת עם נקודות ציון קבועות בעלילה וטיפוסים קבועים שנכנסים לבית, שנה אחר שנה. וזה מה שבלט במשדר הפתיחה של העונה החדשה - השגרתיות של הדבר. כן, היה מבדר וכיפי, אבל על הכל שרתה אווירה קלושה של "כבר היינו פה, לא?".
כי סליחה, אבל מה זה משימה סודית שבה את צריכה להעמיד פנים שאת בהריון? זה "האח הגדול" פה או סרטון שיגעון ביוטיוב "מתיחות בע"מ עם אילון טרגן וחבורת צ'קלקה"? והאזכורים החוזרים ונשנים של השינוי בחדר השינה? אלה הטריקים הכי משוכללים שיש לכם? למרות זאת, היה, כאמור, כיף גדול. גיא זו-ארץ ולירון ויצמן מהוקצעים כהרגלם והדינמיקה ביניהם רובוטית ומביכה בדיוק במידה המדויקת. המעט שראינו מהבית היה נאה למדי, וסרטוני תעודת הזהות היו אמנם מאולצים ורפטטיביים (הבנו, המפיקים היו שמחים מאוד לרומן בעונה הזו), אבל גם אלגנטיים. וכמו תמיד, הרגעים המרגשים, כשאלה כבר קרו, הגיעו בזכות הדיירים שהתברכו גם העונה בלא מעט צ'ארם.
ואלה שמות, לפי סדר הכניסה:
חגית היימן - מי הגה את הרעיון הנוראי לפתוח את העונה בחגית? תעלומה. זה כמו לפתוח שיר פופ מושלם בגרעפס של 15 שניות. חגית לחוצת החתונה חמושה בסיפור חיים מרתק - היא גדלה בבית דתי, התמכרה לסמים, נגמלה ועובדת היום בשיקום מכורים אחרים. היא גם נפש חשופה מדי שבוכה בכל פעם שפונים אליה, ולחוצת חתונה שלא ברא השטן. לא שנעים לשפוט אבל סרטון תעודת הזהות שלה גרם לה להיראות כמעט לא יציבה מבחינה רגשית. וגם פיזית, כי היא וחליפת השמפניה שלה רטטו מרוב התרגשות במעלה המדרגות, ובסופו של דבר גיא נשלח לעזור לה להיכנס.
ליאור דואק - יהלומן מהרצליה פיתוח. עשוי מכסף וסוואג, נראה כאילו צריכים לקרוא לו אליאב. משתמש בביטוי "גוצ'י פינת לואי" כדי לתאר את עושרו ואז "הרצליה פינת הבורסה" כדי, וול, לתאר את עושרו. אוהב אגרוף, משאים ומתנים ולחיות על חשבון ההורים, לא אוהב פרפרים חומים עם שרירים, שזה אולי הכינוי החמישי הכי גזעני שנאמר בפרק הזה. וייב קשה של "מפורסם בפריפריה".
תקוה גדעון - כיוון ש"האח הגדול" היא תוכנית בלי שום חוש אירוני וואטסואבר, רגע אחרי שתקוה מעידה על עצמה שהיא שמנה - והרי אתיופים בכלל לא אמורים להשמין! - האח מסדר לה כרית ומכריח אותה להעמיד פנים שהיא בחודש השביעי להריונה. ושוב, סבבה, אבל אין צורך. תקוה נראית מספיק מתוקה וכריזמטית כדי לסחוב עונה בלי עזרים חיצוניים - היא הרי לא אוהב לנקות והבינה ש"האח הגדול" מורכבת ברובה מרכילות ומשכיבה במיטה בפיג'מה לאורך כל שעות היום.
יוסי אורפלי - יקום הריאליטי של רשת מתרחב, ואל הבית נכנס אבא של טילטיל מ"הישרדות" ו"המרוץ למיליון" (וגם "האח" לאיזה שבועיים). יוסי הוא פנסיונר פטפטן בז'אנר ז'ונגלר, שנושא מונולוג של 40 דקות על שיערו ובאופן כללי גורם לצופה הממוצע לדמיין את הארוחות המשפחתיות בבית אורפלי כסיוט. הוא ורעייתו בני דודים - פרט שלא יכולתי להמציא גם אם הייתי רוצה.
מישל מיכייב - הצעירה היפהפייה של העונה, גם היא איננה זכאית לשם משפחה. מגדירה את עצמה בורה בנושאים מסוימים, שאוהבת מרוקאים גבוהים עם שיניים טובות.
יעל פפר - וואו, דיקלה נראית נהדר. יעל חייתה בכת של גואל רצון, והיא אמא לשמונה מילדיו. סיפור חייה כפי שנמסר בתעודת הזהות הוא כל העלילה של חן אמסלם ב"הרמון" - שוב, היקום הטלוויזיוני של רשת. היא רוצה שיפסיקו לחשוב עליה כעל "אשתו של גואל" ומקווה שיתחילו לזהות אותה כ"יעל מהאח הגדול". והיי, בשתי המסגרות יש גבר סמכותי ששולל ממך את הזכוית הבסיסיות שלך ולא מרשה לך לתקשר עם העולם החיצון.
ירדן אדרי - סטודנטית למוזאולוגיה ואוצרות, מה שנראה לה כמו שיחוק השיחוקים. מצד אחד, לא אוהבת שאומרים עליה שהיא מנותחת, ומצד שני מסתובבת עם אחד החוטמים המסקרנים על מסך הטלוויזיה. קראה את "ספר תולדות האמנות" עד עמוד 184 לפחות, ומכירה את הפסל "התרוממות" של קדישמן על בוריו. אולי ואולי לא ניהלה קשר רומנטי קצרצר עם בן אל תבורי בקיץ האחרון, אבל בהחלט דיברה על זה עם מדור הרכילות של מעריב, וזו כתבה שכדאי לכם מאוד לקרוא. מחפשת להדליק אש, מחפשת חתן ומחפשת להפוך את הביטוי "שיתוקית" לדבר בעולם.
אדם אליוף - זה שיש שני מתמודדים בני עשרים ומשהו שמתפרנסים מיהלומים, נראים בגדול אותו דבר, מרוצים מעצמם באופן קיצוני ומתעלקים על ההורים שלהם מרגיש לי כמו ליהוק עצל, ואם לבחור בין מוות בשריפה למוות בטביעה, אני עם ליאור. אדם הוא פרחח בן 22 ששיא האלגנטיות בעיניו זה מראה על התקרה ולצלם רביולי לסטורי. מחפש בחורה שהיא לא שונטל צ'חנבוטה - שם דראג מושלם, יו נואו, אם אתה גזען.
רונן פייגנבוים - הבן של אגדת הכדורגל המקומית שייע פייגנבוים. פתח מאפייה כושלת (כמה כושלת? הוא נחסם בבנק. היה צריך ללמוד מתקוה שפשוט לא נכנסת לאפליקציה), לווה כספים מהשוק האפור והסתבך בהימורים בלי לספר ליקיריו. בעל שתיים מהתכונות האהובות עלי בגבר: נראה כמו ליאור נרקיס ומסוגל לבכות דמעה בודדת מרוב עצב.
ניר אבישי כהן - חקלאי ומושבניק לשעבר בן 38, עם חיבה לתפקידים בטחוניים ורתיעה מהגייה נורמלית של האותיות ס', צ', ז' ו-ש'. מדבר כשעתיים על עברו הצבאי ואהבתו למדינה, ואז שומט את הקרקע מתחת לרגלינו ומספר שכיום הוא הדובר של "שוברים שתיקה" - חשיפה שמלווה בתרועת חצוצרות דרמטית. ניר מקבל משימה סודית ונדרש ממנו להתחזות למתנחל. הוא מתלבט ואז נעתר ומקבל תחפושת אורי אריאל, כולל מכנסי דגמ"ח ונעליים חדשות.
אמלי פרי - אמלי היא מתווכת בת 35 מנתניה, שמגדלת שלושה ילדים עם בן זוג שאין לה בעיה לעזוב אותו לשלושה חודשים ואולי גם להתאהב במישהו בבית. כשלוקחים בחשבון שכל מי שנכנסנו הם נשואים, עוללים או אסיף אלקיים - איך בדיוק את רואה את זה קורה? אמלי אוהבת תשומת לב ולא אוהבת לצאת באופן אלגנטי ממכוניות.
גדי פניבילוב - "אנחנו הקווקזים מאוד פרימיטיבים לאישה" הוא, כאמור, רק חלק משורת ביטויים גזעניים שנאמרו הערב. הוא לא מפנה צלחות, מעיר לבחורות לנשים על לבושן, דורש מאנשים גבוהים לשבת כשהם בחברתו ותובע לאכול סטייק בכל שישי. אם יחסר כסף בתקציב, אל חשש, הוא יכול לעשות דברים מופלאים ב-25 שקלים בלבד, כמו למשל: טרור כלכלי. וצחוק בצד, גדי שווק לנו הצופים כאיזו אתנחתא קומית לא מזיקה, למרות שהוא אמר כמה וכמה דברים מזיקים בעליל. ברור שהשמרנות אמורה להוות חלק מהאפיל הטלוויזיוני שלו, אבל רוב הזמן זה לא עבר כחינני או חצוף, אלא כרעיל ומבאס.
רות אלבז - חיה על שני צירים: קארה והקול הכי נעים בעולם. היא - לא תאמינו - גדלה בבית דתי ויצאה בשאלה, וכיום היא היפסטרית שמאלנית עם חשבון טוויטר פופולרי. כאילו, במונחי טוויטר ישראל. רוב סרטון תעודת הזהות שלה מורכב ממשפטי מחץ, אותם היא גם מדביקה על קוליסות לאורך הסרטון.
אסיף אלקיים - סופר ואיש תקשורת - שירו איתנו את הפזמון האהוב - מבית דתי, שהיה דוברו של אורן חזן ובן זוגה של מעיין אדם. אגב, את מעיין הוא מכנה "האישה הזאת" שזה באמת Way harsh. כיוון שהוא בעיקר מכשיר עלילתי כרגע, אסיף נשאל ככה סתם בספונטניות על יחסו ל"שוברים שתיקה". הוא פחות התחבר, אבל לא תהיה לו ברירה אלא לסייע לתקוה ובעיקר לניר כחלק ממשימה סודית שלישית. אסף טוען שאנשים מקעקעים משפטים מהספרים שכתב על גופם וחורטים אותם על מצבות. וכיוון שאיש מעולם לא התחרט על קעקוע אידיוטי או מכוער שהוא עשה, זה בהחלט הישג.
בשבת - דייר נוסף, שנראה כמו אורן חזן ונשמע כמו אורן חזן, אבל אולי זה בכלל יהודה לוי. סתם, לא, זה אורן חזן.