הפרק השישי של "פשוט ככה" (שביימה סינת'יה ניקסון!) נתן לנו את אחד הנרטיבים הכי שחוקים בטלוויזיה האמריקאית - האדם vs הצפצוף הביתי. קארי מתלוננת, כמו הלבנה העשירה המנותקת שהיא, על דירת הפאר החדשה שלה, בגלל שהיא בדאונטאון ויש בה יותר מדי אור שמש. רילייטבל. אחרי שהיא מחליטה שהיא "יוצאת עם הדירה" - מטאפורת קארי בראדשו קלאסית - צץ לו אותו הצפצוף, האויב שכבר ראינו ב"חברים" ואינספור סדרות אחרות.
לא מספיק ש"פשוט ככה" מבזבזת זמן מסך יקר על קלישאת סיטקום כל כך שחוקה, היא גם מוסיפה חטא על פשע כשאנתוני אומר לקארי (פעמיים!!): "זה תמיד המדיח", כשכידוע לכולנו שזה תמיד, אבל תמיד, גלאי העשן. "סקס והעיר הגדולה" would never. ואם כבר קלישאות שחוקות: למרות שנהדר לראות את ג'ונתן גרוף מפציע להופעת אורח בתור המנתחה פלסטי ד"ר דיוויד, גם את העלילה של האישה המבוגרת שרק מלווה מישהו למשרד המנתח הפלסטי ויוצאת משם עם הדמיה של גרסה מתוחה יותר כבר ראינו עשרות פעמים, ואפילו סמנתה כבר עברה וריאציה של החוויה הזאת על המסך.
הצפצוף עושה את שלו ומחזיר את קארי לדירה הישנה שלה. היה כבר ברור שלשם נושבות הרוחות בפעם הראשונה שקארי חזרה אלינו, ממש כפי שהיה ברור שבשלב מסוים של העונה שרשרת קארי האייקונית תעשה קאמבק. המשמעות של השרשרת הזאת עבור קארי ידועה לנו היטב - היא סוג של רשת ביטחון, פריט שמזכיר לה מי היא ולמה היא מסוגלת, וברגעים מסוימים גם מזכיר לה את הבית - האמיתי או המטאפורי.
ממש באותו אופן, ברגע שהיא אוחזת בידיה את הבלייזר של ביג, מסתכלת עליו בערגה ומלטפת אותו, כבר אפשר לנחש שהיא תלבש אותו. כי בעולם של קארי בראדשו - פריט לבוש שמופיע במערכה הראשונה, יילבש בשלישית. המהלך הזה מרגש בפני עצמו: קארי משלבת בין השרשרת שמייצגת את קארי הרווקה והעצמאית, זאת שלא מתבאסת לחזור לחיים הקודמים שלה, כי הם היו כל כך יפים, לבין הזיכרון שהיא בוחרת לקחת מביג. בנוסף, הוא גם קריצה נחמדה לאחד המראות האייקוניים ביותר של קארי מ"סקס והעיר" - החולצה המכופתרת הלבנה של ביג שהיא לבשה כשמלה בתוספת חגורה. קארי תמיד הייתה דמות שמבינה את הכוח של האופנה והאופן שבו אפשר להעביר איתה מסרים עמוקים יותר של ביטוי עצמי, ואת החוש הזה היא רק שיכללה עם הזמן.
אפילו לא מתייחסות לפריבילגיה
בינתיים בעולמן של מירנדה ושרלוט, האחת מאוננת ללא הרף על האורגזמה מהפרק הקודם והשנייה ממשיכה להתרגל לזהות המגדרית המתגבשת של רוק. שני קווי העלילה האלה מתנקזים בסצנה שגם היא ממש מזכירה את "סקס והעיר" הישנה והטובה: השתיים נכנסות למריבה על כך שמירנדה בוגדת בסטיב, ועוד עם צ'ה הא-בינארי.ת, שמסתיימת בתזכורת לכך ששרלוט היא לא באמת כל כך שמרנית - היא פשוט חוששת משינויים. אגב, בשיחה הזאת חסרונה של סמנתה צרם במיוחד, ואפשר רק לנסות ולדמיין מה היו שני הסנט שלה על אורגזמת המטבח האסורה של מירנדה.
עם ניסיון לדחוס יותר מדי לפרק אחד, אנחנו גם מקבלים עוד טפטופי עלילה מצדן של סימה ונאיה, שהם מז'אנר עוד-מאותו-הדבר. סימה עדיין חווה לחץ מההורים למצוא חתן, ונאיה עדיין חווה לחץ מכל כיוון לעשות ילדים - מה שמזכיר לנו שהדמויות האלה הצטרפו לסדרה בעיקר בשביל גיוון אתני, ולא באמת לוקחות חלק משמעותי בעלילה (כמו במקרה של צ'ה).
ורק עוד מילה על ענייני הנדל"ן - כש"סקס והעיר הגדולה" שודרה במקור, הנסיבות הכלכליות של קארי הרימו לא מעט גבות. העובדה שהיא מתפרנסת מטור שבועי בעיתון ועדיין מצליחה להחזיק דירה במנהטן ולקנות בגדי מעצבים ללא הרף הייתה מעבר לפנטזיה. בפרקים מתקדמים הסדרה גם התייחסה לכך וסיפקה הסבר, גם אם חלקי בלבד ולא מאוד משכנע.
אבל "פשוט ככה" לוקחת את השפע הכלכלי לשיאים חדשים שלא מפסיקים לצרום. נכון, ביג היה איש עסקים מצליח, שרלוט הרוויחה הון נאה מהגירושים שלה ומירנדה עבדה עשורים במשרד עורכי דין, אבל בעידן שבו אנשים עדיין מלקקים את פצעי הפגיעה בפרנסה של המגפה העולמית, לא כל כך כיף לראות על המסך נשים לבנות עשירות מנותקות, שאפילו לא מתייחסות לפריבילגיות שלהן. בפרק מסתתר גם רגע אחד קטן שמבהיר עד כמה הכסף שינה את קארי. קארי בראדשו, האישה שהרעידה עולמות כשנעלמו לה המנולו מדירה של חברה שהכריחה אותה לחלוץ אותן, מושכת בכתפיים ומספרת באגביות אנקדוטלית על זוג סנדלי פנדי שאבדו לה ביער? קארי שאנחנו מכירים הייתה מתייחסת למאורע כזה כאל טראומה לא פחות גדולה מהמוות של ביג.