לא רוצה לעשות ריקאפ. זיבי שאני עושה ריקאפ אחרי שהדחתם לי את ניסים ואוראל. לפחות אני יכולה לישון בשקט בידיעה שאוראל סוף סוף קיבלה את מה שרצתה יותר מכל - "פרס מתנת". טוב נו בסדר.
אחרי שהעונה הקודמת נמשכה נצח, אני בשוק שהפעם הגענו כל כך מהר לחצי גמר, אפילו שזה לא ממש מרגיש ככה. כשהמתמודדים נזכרים בערגה בכל היעדים שביקרו בהם, אני בעיקר תוהה איך זה אמור להיות מירוץ מסביב לעולם כשחצי עונה היינו באותו איזור באפריקה, קצת נפאל, קצת שנגחאי - והופ, הגענו לסוף. מבחינת יעדים, מדובר בעונה מאכזבת. נשאר לקוות שיפציצו ביעד האחרון.
משימת חצי הגמר הייתה מעין הכנה למתמודדים שכבר נמצאים בישורת האחרונה - משימת גובה של שחזור תמונות על גורד שחקים. אבל אין ספק שמדובר ב"אקסטרים לייט" - אמנם יש קסדות ורתמות בטיחות, אבל בן אדם שמגיע לשם צריך לצאת מגדרו רק כדי לעמוד בקצה, שלא לדבר על ליפול. זה נראה יותר כמו יום גיבוש של מחלקת אדמיניסטרציה ופחות משימת הארדקור של סוף המירוץ.
רוב המתמודדים באמת התנהגו כאילו מדובר ביום כיף - צחקו, צווחו בהתרגשות ואפילו הוציאו כמה תמונות שוות לאינסטה. בעיקר התאוממנים (כל הזכויות שמורות), שהתפעלו מהנוף עוצר הנשימה של העיר שנגחאי והודו לאלוהים על כל היופי והפלא שהעניק לנו בנס הבריאה, מה רבו מעשיך השם! ובכן, חבורת הסינים שבנתה את כל הבניינים והכבישים האלה לא תסכים איתכם.
היחידות שהתנהגו בהתאם היו טיה ופיי. כבר במעלית, טיה הראתה סימנים שהמשימה לא הולכת להיות קלה, בעוד פיי עוד איכשהו הביעה התלהבות. אבל לא להרבה זמן, כי ברגע האמת גם פיי הודתה שהיא מפחדת כשהייתה צריכה להצטלם כשהיא עומדת רק על רגל שמאל, שהיא הרגל הכואבת מסתבר (הגרסה שלה ל"נו, אבל לא בניתוח"). מתברר שהרגל הזו הייתה משמעותית כי התמונה שלהן לא הייתה מספיק מדויקת והן היו צריכות לעשות אותה שוב - מה שעלה להן בזמן יקר.
בשלב זה אני חייבת למסור את תנחומיי לסיד ואייל, שלפי העריכה בפרק הזה בילו את רוב היום במונית. ראינו אותם עושים את המשימה במשך שתי שניות, אבל שיחות סרק על יכולות הנהיגה של סיד בזמן שהם יושבים במונית קיבלו זמן מסך של פיצ'ר לפחות. איפה מופטי כשצריך אותו? ואם זה לא מספיק, הם שכחו את הרמז במונית והצליחו איכשהו להתעכב עוד יותר כשחיפשו את הבניין שבו מתבצעת המשימה.
בשנייה שסיד ואייל הגיעו לבניין הנכון, טיה ופיי הבינו שהן חייבות להעלות הילוך כי כל היתרון שהיה להן בבוקר הלך קאפוט. הבעיה היא שגם סיד ואייל ידעו שהם חייבים לתת עבודה כי, כאמור, הם בילו חצי יום במונית ושכחו את הרמז. בסופו של דבר, הם עשו את המשימה בלי בעיות, אולי חוץ מהרגע שהביעו פליאה ותדהמה מהעובדה שהכל מלמעלה נראה קטן. ציפיתי ליותר מיוצאי 8200.
המשימה הסתיימה, והמתמודדים עברו למשימת רובוטים. הייתי כולי מבסוטה, איזה כיף, עוד רגע העונה נגמרת, סוף-סוף הם למדו לקחים ולא הלכו לרגע המתיש הזה שעושים שיחה עם המשפחות... אה, טוב, לא משנה. מה שכן, אני חייבת לומר שהופתעתי כאן לטובה, כי מאז ומתמיד הפרק הזה הרגיש כמו ניסיון למלא משבצת שידור מבלי לעשות פרק לקט. אני לא מסוגלת כבר לשמוע מתמודדים שמספרים איך הם לא מסוגלים להעביר יום שלם בלי להסניף את אמא שלהם. אבל רוב השיחות עם המשפחות היו דווקא מאוד קלילות ומידתיות, ובאופן מפתיע אף אחד לא בכה כמעט. כמה מתמודדים אפילו הודו שהם לא תמיד בקשר רציף עם המשפחה וכמעט ולא מתקשרים או מבקרים. סוף סוף פרק משפחה שלא גורם לי להרגיש אשמה שאני לא מתקשרת מספיק לסבתא.
אבל אני לא אשקר, השיחה של טיה ופיי הייתה מרגשת על אמת, והוסיפה עוד מימד לרגעים שבהם פיי הייתה קשה עם עצמה. מבחינתה המירוץ הזה הוא יותר מכיף או חשיפה, מבחינתה מדובר בהישרדות של ממש והזדמנות אמיתית לעזור למשפחה שלה. אלו מסוג הרגעים שמכריחים אותנו להישיר מבט למציאות, גם אם היא לא הכי נוחה לנו.
בפרקים הבאים של המירוץ למיליון: סיד ואייל מפספסים את הגמר כי הם עדיין תקועים במונית, הרובוט זיריקס מפתח תודעה ומחליט להשמיד את המתמודדים אחרי שאכלו לו את הראש, ופיי אומרת לטיה "!you go bebe"