הפרק האחרון לעונה התחיל בצורה תמוהה למדי, כשהמתמודדים מפליגים להם על יאכטה לעבר המשימה הבאה. 12 דקות לתוך הפרק והייתי בטוחה שאולי העברתי בטעות לתכנית שאנשים מתמסטלים מולה בערוץ החיים הטובים. אבל לא, זה המירוץ שלנו והמתמודדים שלנו, מהרהרים ונזכרים בשניים וחצי היעדים שביקרו בהם במהלך התחרות.
משימת הפתיחה בגמר, אליה הפליגו המתמודדים, הייתה משימה של שיתוף פעולה: שני בני הזוג צריכים לייצב אחד את השני באמצעות חבל תוך כדי שהם עושים משהו שקשור לכל המדינות שהם היו בהם, כי זה הסוף ומדינות וזה מרגש או משהו. המשימה לשייך את הדגלים למדינות שביקרו בהם היא לא קשה (כי כאמור, הם היו רק בשתיים וחצי מדינות), אבל הקושי האמיתי בה הוא הקושי הפיזי.
קארין ואריאל עשו לי דז'ה וו למשימת הגונג, כששוב הגיעו להחלטה אסטרטגית לא נכונה. שני התפקידים במשימה קשים, אבל אין ספק שמי שצריך להתייצב על הגלשנים הוא זה ששרירי הליבה שלו עובדים קשה יותר. קארין המסכנה והמתוסכלת לא הצליחה לשמור על שיווי משקל ובכל פעם מצאה את עצמה תלויה על הרתמה בין שמים וארץ.
הממנים, עד כה, השאירו לכולם אבק כשהיה מדובר במשימות פיזיות אבל כשראיתי אותם נאבקים, הבנתי שהמשימה הזו היא מה שרותם ישראל מנינג'ה הייתה קוראת לו "בלתי עביר". או במילים פשוטות יותר: קשה רצח. ובגלל זה היה מטורף לראות איך טיה ופיי עוברות את המשימה בלי להניד עפעף. אולי אלו מיליון השקלים שעומדים על הפרק, ואולי זה זֵן של דוגמניות, מה שלא יהיה, הן עשו את המשימה עם רעל בעיניים והוכיחו שהן לא יעשו למתחרים שלהן חיים קלים.
לא משנה בעד מי אתם, הלב לא יכול שלא לצאת אל קארין, שרואים כמה היא באמת רוצה את זה, וכמה קשה לה כשהגוף בוגד בה. היא התפרקה ואפילו כשניסו להחליף תפקיד, זה כבר היה מאוחר מדי. היא הייתה באפיסת כוחות ונכנסה ללופ של "אני אוהבת אותך, סליחה" ולא הצליחה לתפקד. היו לקארין הרבה נפילות במהלך העונה הזאת, אבל זה היה השפל. לרגע אחד, היא השלימה עם העובדה שהיא מחוץ למירוץ. אבל איך אומרת הקלישאה? מכאן אפשר רק לעלות. אריאל שוב הוכיח את עצמו כבעל מכיל ורגיש, ובמקום להאיץ בקארין נתן לה את הזמן להתאושש ולצבור כוחות - וככה הם הצליחו לעבור את המשימה.
כפי שלמדנו מסיד ואייל (עליהם השלום), הדבר הכי חשוב במירוץ זה לתפוס מונית. טיה ופיי עשו את הדבר הכי חכם שאפשר לעשות ביום הגמר ושילמו לנהג מונית אקסטרה כדי שיהיה הנהג הצמוד שלהן לכל היום. הן הגיעו למשימה הבאה, משימת הדומינו האנושי, שבה נאלצו למצוא 50 אנשים שיסכימו לעמוד בשורה ולהיות, ובכן, דומינו אנושי. אם חשבתם שהמשימה הקודמת הייתה קשה, תנסו לקחת מעובדים את הרבע שעה הפסקת צהריים שלהם. כל כך אכזרי.
מכאן המשכנו, כמיטב מסורת הגמר של המירוץ למיליון, למשימת "אמאל'ה איזה גובה איזה פחד", כשהפעם המתמודדים צריכים לטפס שלושים קומות על מגדל טראמפ. רון שחר קרא לזה "משימת ספיידרמן". נשמה, אתה יודע שספיידרמן לא טיפס עם פומפות מזמיר טריקים, נכון? הבטיחו לנו את "המשימה הכי קשה בתולדות המירוץ", אבל לצערי האפקט הזה לא קרה. קיבלנו את אותה משימת גובה מחוממת שוב במיקרו, אותם שוטים כעורים של המתמודדים מצולמים יותר מדי מקרוב בגו-פרו, לא עליית מדרגה ביחס לעונות קודמות.
בניגוד למתמודדים, היו אנשים שבשבילם המשימה הייתה באמת מפחידה. תארו לכם את האימה: שעת דמדומים, אתם מסתכלים מחוץ לחלון אל קו האופק של מנילה, כשלפתע הממנים קופצים לכם על החלון בצרחות. יום רע בשביל דיירי בניין טראמפ. אחריהם, נפולים וחבוטים מהמשימות הקודמות ובפער עצום עם המתמודדים האחרים, קארין ואריאל מגיעים נחושים להדביק את הפער. זה הרגע שבו קארין מוצאת לנכון לספר לנו את הסיפור התנ"כי של דוד וגוליית. קארין, אין צורך, כולנו ראינו את הסרט סופרבוי עם תום אבני והקשבנו בחצי אוזן בשיעור תנ"ך. אנחנו יודעים במה מדובר.
הגענו לניג'וס האחרון: המתמודדים צריכים לטוס לישראל בשביל נקודת הסיום האחרונה. פאסט פורוורד ארבעים שעות טיסה + טאץ' אפ ושיער, המתמודדים מגיעים לישראל. שם הם מקבלים רמזים מאוד ברורים לכך שנקודת הסיום האחרונה נמצאת במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב - איפה שהייתה נקודת הסיום הראשונה. המתמודדים שוברים את הראש: "סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר", מה זה אומר? מה משמעות כתב החרטומים המסתורי הזה? רוב המתמודדים נטו לכיוון ירושלים, אבל הממנים היו היחידים שהגיעו עד הכנסת רק כדי לגלות שאין לא דגלים, לא חצוצרות ולא רון שחר. רק מאבטח מבולבל. כואב הלב.
את הריצה לנקודת הסיום, איך לא, ערכו לנו בצורה מבלבלת ומתעתעת, אבל לכל דבר יש סוף - וטיה ופיי הגיעו ראשונות. אין מה לומר, מגיע להן. סיפור אישי ומוזיקת פסנתר מרגשת בצד, המהפך שטיה ופיי עשו בתכנית הוכיח שהן ניצחו בזכות ולא בחסד. לראות אותן מכסחות כל משימה ומדרבנות אחת את השנייה, גרם לי להבין שזה החומר שממנו עשויות ווינריות.
זהו, סוף עונה. בניגוד לעונה הקודמת, העונה הזאת הייתה הרבה יותר קצבית והליהוקים בה היו מצוינים. חוץ מכמה זוגות סחלה שעפו מהר בהתחלה, הייתי בעד כל הזוגות בתכנית. הנפילה היחידה שהתלוננתי עליה הרבה במהלך הריקאפ היא היעדים המבאסים, שנתנו תחושה שהתקמצנו עלינו קצת. אבל כפי שהמתמודדים יכולים להעיד - זה לא משנה איפה אתה נמצא, זה משנה עם מי.