אליעזר בן-יהודה, חיים נחמן ביאליק, נטע ברזני: ההיסטוריה של מחיי השפה העברית מעולם לא נראתה פוטוגנית יותר. ככה זה כשאת מתעקשת כל כך להכניס לשפה העברית ביטוי גנרי כמו "מ'נשמע" - בסוף זה איכשהו עובד לך. שבעה פרקים לתוך העונה, ברור כבר שנטע היא היחידה שתצא מהעונה הזו כוכבת, והאמת? הכי בצדק שיש.
חייבים להעריך את נטע לא רק על המאמץ החינני להיות זכורה, אלא גם על אמירת אמת איפה שמתמודדי ריאליטי נוטים להצטדק. כך היה במשימת הצלילה, כשנטע העידה שהסיבה היחידה שגרמה לה להתנדב למשימה היא הרצון להצטלם מתחת למים. נטע, נציגת המילניאלס, אומרת בקול רם את מה שהדורות לפנינו לא העזו ללחוש: החלק החשוב ביותר בחופשה הוא כמובן התמונה. לא משנה אם את מצולמת בו זמנית על ידי 17 מצלמות לתכנית ריאליטי, אם צללת בהוואי ולא העלית לאינסטוש תמונה עם אימוג'י של כריש, כנראה שלא היית שם.
והערה אחרונה על נטע לטור זה - נשבעת (או לפחות מנסה): גם אתם שמתם לב שהאף שלה היה חבוש כתוצאה מהפציעה בחליפת הצלילה כבר ברגע שתיית השייק האקזוטי (שממש לא היה תוכן שיווקי לחברת משקאות) לפני שני פרקים?! הנה ההוכחה, ואף מילה בבקשה על היכולות המרהיבות שלי ב"צייר":
חוץ מלצלול, באותה משימה מדוברת המתמודדים נדרשו גם לזהות את תמונות הילדות של בני הזוג שלהם - משימה ברמת קושי בינונית עבור רוב המתמודדים וקלה במיוחד עבור אביבית והני. תראו, באמת שאני מנסה להימנע מהערות לא פוליטיקלי קורקט על הפקחיות, אבל במשימה הזו זה פשוט זועק. אבל אביבית והני כמו אביבית והני, שמגלות שלומיאליות יוצאת דופן מהרגע הראשון של המירוץ, הצליחו להיכשל גם הפעם כשהני שלפה תמונות ילדות של מגוון מתמודדים בעלי צבע עור לא כהה במיוחד.
אמרתם תמונות ילדות, אמרתם הזדמנות עבור המוריות להזכיר בפעם המי-יודע-כמה את הילדים שלהן. מור לא סילבר מעידה שהיא כילדה נראית "בדיוק כמו דניאל", ואני אומרת, אנחנו אמנם בצלילה אבל הגיעו מים עד נפש. כמה עוד נצטרך לשמוע את המוריות מנסות להישמע כמו אחרונת הפעילות ב"מאמאזון"? אנחנו מבינים שאתן רוצות להצדיק את הטייטל המפואר שלכן "אמהות צעירות", אבל כפי שכבר המלצתי לכן בעבר במדור זה, למה שלא תתרכזו במטרה העיקרית שלכן כאן - להעלות את כמות העוקבים באינסטגרם?
והיו כמה משימות משמימות הפרק, כמו זו שבה קעקעו למתמודדים באופן זמני מפה חלקית של הונולולו, או זו שבה המתמודדים נברו בערימה של חולצות עם הדפס דקלים באיכות ירודה. זה גם המקום לצאת בהצעה עסקית לבעלי החנות: עזבו אתכם הונולולו, פתחו סניף בדיזנגוף סנטר, מבטיחה לכם נחיל של היפסטרים שחולים על החולצות האלה בכניסה.
בדרך כמעט פספסנו שני רגעים קסומים שאני כנראה היחידה ששמתי לב אליהם: הראשון, זה שבו מור (אחת מהן) אומרת לנהג מונית מקומי "Yes we can" לאחר שהיא ככל הנראה נזכרת שנשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה הוא יליד הונולולו; והשני, הווידוי הספק מפתיע ספק מביך של אוולין, מהזוג שבהתחלה הצטייר כמבטיח והתברר ככושל, על מה שהיא הכי אוהבת לקנות במעדניות: כבד קצוץ. באמת אוולין? זו מנת השחיתות שלך? למה לא איקרה וזהו?
ואז מגיע רגע השפל של הפרק הזה, ואולי גם של התחרות כולה, ואולי בעצם של העולם כולו: הדחתם של צמד הפסנתרנים נמרוד ויונתן, הלוא הם אהובי המדור. זה לא רק האובססיה הלא ממש מוסווית שלי לחנונים שמדברת פה, אני באמת חשבתי שמדובר בזוג חרוץ וחדור מטרה שעבד בשיתוף פעולה יוצא דופן ויכול היה לסיים את המירוץ הזה באחד מהמקומות הראשונים. סתם נו, אני פשוט באמת אוהבת חנונים.
TVbee בפייסבוק