כמה רע כבר יכול להיות פרק שנפתח ברון שחר חובש סומבררו וצוהל "איי קראמבה"? ובכן, לא יכול להיות! איזו פתיחה מרעננת לפרק העשירי של העונה השישית של "המירוץ למיליון". אחרי פתיחה כזאת, אני לתומי כבר פיתחתי ציפייה לפרק שונה מכל מה שראיתי עד עכשיו: פרק שבו גברברי המירוץ לא יתגלו כחסרי עמוד שדרה, אפילו יותר מהג'וקים שהם נאלצו לסחוב; פרק שבו נטע לא תקבל זמן מסך הודות לבורות לא אותנטית; פרק שבו לא נצפה בתוכן שיווקי גס, כמו הימצאותה של מערכת "מובילאיי" במונית מקסיקנית.
אבל פייר, התאכזבתי. מזה כמה פרקים שאני מחפשת טוויסט בעלילה, ולא מוצאת. הזוגות החזקים ממשיכים להיות חזקים, החלשים חלשים, ובגדול הדבר היחיד שהפתיע אותי הפרק היה הג'וק המצויר שמדי פעם טייל לי על המסך, במה שיכול היה להיות תוכן שיווקי יצירתי במיוחד למדבירים.
יש כמה חורים בעלילה של "המירוץ" שאני מתה כבר לפתור: האם המתמודדים עוצרים מדי פעם לכבס את בגדי הספורט היוקרתיים שלהם? איפה הם מתקלחים וישנים, ואיך זה שבמשימת הספרייה חיכתה לכל הזוגות מעטפה בדיוק באותה נקודה - אבל כל אחד מהם הגיע אליה בזמן שונה לחלוטין, ושמר על דיסקרטיות שלא הייתה מביישת סוכן מוסד?
משימת הגועל הנוכחית, שבה המתמודדים נאלצו לסחוב ג'וקים, עכבישים, עיני פרה ותולעים מרחק לא יאומן של משהו כמו שלושה מטרים, חשפה את הגיבורה הטראגית האמיתית של המירוץ: אביבית. בצלה של הני הקולנית, נגזר על אביבית להיות דמות אפורה שמהנהנת בחיוב אחרי כל דאחקה על חולון שנזרקת לאוויר. אבל לא עוד: סוף סוף אביבית העמידה את הני במקום וגרמה לה להפסיק עם הפינוק ולהתחיל להעיף ג'וקים כאילו מדובר היה בדוחות חנייה. שאפו.
ועוד בענייני המשימה, חייבים להודות שיש משהו מקסים באופן שבו עומר הכריח את נטע להרים את העכבישים תוך כדי שהיא צורחת באימה. זובור בין אחים הוא מסורת שחייבת להתקיים בכל משפחה, ולא משנה אם רק למען עוד קצת זמן מסך. בכלל, אני באופן אישי לא מבינה על מה כל המהומה בסחיבת ג'וקים ועכבישים. תגידו תודה, בתכנית אחרת הייתם כבר מזמן מתבקשים לאכול אותם.
ואז הגענו למשימת פרידה קאלו, שהייתה מוצדקת רק בשביל שסוף סוף אבין למי כל ההיפסטריות מתחפשות בפורים. הפעם, המתמודדים התבקשו להרים משקולת כבדה ולזכור פרטים איזוטריים מיצירת אומנות, ובעוד שחלק מהזוגות הפגינו יכולות יוצאות דופן בתחום, יוסי ואודי הביעו חשש שזיכרונם בגיל המופלג 40 בוגד בהם. אלצהיימר זה לא דבר לצחוק עליו, אבל תהיו בטוחים שבמקרה הזה מדובר בסך הכל בשטח אחסון שפשוט לא מנוצל נכון.
הקרב על המקום הראשון בנקודת הסיום התנהל בין אוולין וטוהר לבין רגב והלן, אולי הדו קרב המוצדק ביותר העונה. מדובר ללא ספק בשני הזוגות החזקים ביותר, שבמקרה (או שלא) חולקים את המכנה המשותף של מוסד הנישואין. לא יודעת אם אפשר להבין מזה משהו על הפרטנר האולטימטיבי לתחרות מהסוג הזה, אבל דבר אחד בטוח: בשני הזוגות הללו הצד הנשי הוא הדומיננטי, בעוד שהגברי מחוויר יותר מרון שחר מנסה לסיים משפט שלם בספרדית - מה שבהחלט מעלה את ההשערה שהזוג המוצלח ביותר בתחרות יהיה זוג נשים שנשואות זו לזו.
לא הספקנו להגיד לה קוקרצ'ה וכבר נפרדנו מזוג נוסף בנקודת הסיום - אביבית והני. מדובר בהדחה כואבת אך צפויה, מה שמוביל אותי היישר לנקודה המפתיעה הבאה - ההצצה לפרק הבא. בניגוד למצופה, המתמודדים לא עוברים למדינה אחרת אלא רק יוצאים מהעיר אל הנופים הפראיים של מקסיקו, ואני אומרת: אם כבר לבגוד בחוקי הפורמט, עד אז הסוף - יוחזרו הפסנתרנים לאלתר.