הפרק האחרון בהחלט של "להיות איתה" נפתח בטקס החופה של עמוס ושל אביגיל בביתם שבצפון, כשהם מוקפים בחברים ומשפחה. אנחנו במתח כמעט כמו אביגיל, שמתפללת שעמוס לא יעשה את הדיק-מוב של רוס מ"חברים" ויקרא בטעות בשם של האקסית המיתולוגית; עמוס מביט בעיניים חומלות על סדק שהתבקע באחד מעמודי החופה (שמקורו עוד יתברר בהמשך). אבל הכוס עוד לא נשברת: קודם, עלינו לגלות מה התרחש ביממה שקדמה לרגע הזה. כלומר, מאז שעמוס אמר לנועה שהוא שונא אותה.
נועה, כמובן, מרוסקת – הן מההצהרה הנבזית של עמוס והן מהמעשה הנבזי שלה עצמה. לצביקה כנראה יש מוניטור בדירה התל אביבית, כי הוא מזהה שהיא במשבר ומתקשר אליה בשיחת וידאו מאל איי. הדאגה אליה (שכבר מושרשת בו בין אם ירצה ובין אם לא), יחד עם הרצון לאחות את ליבה השבור, גורמים לו לסלוח לה על הכל. אנחנו לא יכולים שלא להתאכזב מהביטול העצמי שלו מולה: חברות טובה לא יכולה להתקיים כשהיא נשענת על נתינה חד צדדית, וקשה לנו לקנות את ההתנצלות המעושה של נועה כלפי בן הזוג של צביקה (מה שגם שברור לכולנו שהשניים נמצאים כרגע, ותמיד, בתחתית סדר העדיפויות שלה).
בזמן שנועה שותה יין מכוס חד פעמית כמו כל בחורה בתחילתו של מסע הרס עצמי, משפחת דהרי חוגגת בבית החולים אחרי לידת הבן עופרי. תהרגו אותנו ולא נדע להסביר לכם מאיפה האנרגיות, אבל ונסה מתעקשת לגרש את כולם מהחדר כדי להושיב את אביגמוס לטיפול זוגי סטייל יעל דורון מ"חתונמי". או במילים אחרות – היא מתעקשת לבחוש בקדרה המבעבעת. מתברר שהחשדות שלה ושל אביגיל היו מוצדקים, וסוד האינטנסיביות של המפגש המתמשך בין עמוס ונועה – פלוס הנשיקה שבסופו – נחשף. אביגיל השבורה מחליטה לקחת רגע לעצמה, ונועה השבורה מחליטה להמשיך לשתות כדי לשכוח, הפעם במועדון עם אביתר ובתוספת סקס יבש בפומבי. הבעיה? אביתר רוצה להכיר אותה והיא רק רוצה להשכיב אותו.
לריקאפ "להיות איתה" עונה 3 פרק 1>>>
לריקאפ "להיות איתה" עונה 3 פרק 2>>>
לריקאפ "להיות איתה" עונה 3 פרק 3>>>
לפני שנמשיך, שווה להקדיש רגע ולתהות איפה נמצאים צלמי הפפראצי כשנועה שותה עד אובדן חושים על הרחבה - או בכלל, איפה הם נמצאים בשבועות האחרונים ולמה הם לא מציקים לה בכל רגע בו היא עדיין נושמת אוויר ארצישראלי. אותו דבר נכון גם לגבי עמוס. פעם, הצהובונים התחרפנו מהעובדה שכוכבת העל נועה הולנדר יוצאת עם אופה אנונימי מבת ים ובעל כורחו הוא הפך לסלב סוג ד' ולקורבן של הסקרנות הציבורית; כיום, הוא חי את חייו בשלווה וחדל להיות מושא לאייטמים ששוברים את הרשת. אם בעונות הקודמות הפרסום היה מרכיב מהותי בזהות של נועה, כמו גם במערכת היחסים שלה עם עמוס, בעונה הנוכחית לתהילה שלה אין כל משקל עלילתי והיא פועלת משיקולי אהבה ותו לא, כאחת האדם. כפי שכתב הגולש אסי בלבלסי בתגובות לריקאפ של פרק 3, העונה השלישית של "להיות איתה" כנראה צריכה הייתה לקבל את השם "להיות איתו".
בזמן שאנחנו תוהים מה תהיה התחנה הבאה של הגיבורה השיכורה, אביגיל נסערת מאוד מהגילוי על מה שבאמת קרה בין עמוס לנועה. כשהיא חוזרת הביתה בשעת ערב היא מציעה לעמוס לבטל את החתונה, או לפחות לדחות אותה, אבל הוא לא מוכן לשמוע על זה: בנימה אוהדת ובחיבוק דב הוא מבטיח לה שהוא "סגור", והאמת שהנאום שלו משכנע גם אותנו.
ומה שלום אבי, הגבר השווה באמת במשפחת דהרי? טוב ששאלתם. לצערו הרב (ולצערנו הרב עוד יותר) אבי הפך לנהג המונית החופר שמתעקש למצוא נושאי שיחה עם הנוסעות שלו למרות חוסר העניין המובהק שלהן בכך. או במילים אחרות, הוא רוצה להיות לא שקוף עבורן. בדיוק כשגלי עטרי זועקת מהרדיו של המכונית "תעשי רק מה שאת אוהבת", אבי מזהה אורות דולקים במאפייה שלו לשעבר. אלוהים יודע מה הוא עשה עם הנוסעות האומללות שלו - אבל אבי יצא מהמונית, נכנס למאפייה וגילה לתדהמתו את עמליה, מירב ואפרת עומלות במרץ. שם, בין ענני קמח ותנורי ענק, הן מודיעות לו שהן לא מוכנות לוותר על המאפייה, ומתקבלת ההחלטה להוריש למירב הצעירה והחרוצה את תואר מנהלת העסק המשפחתי.
התסביך העונתי של משפחת דהרי תם ונשלם, אבל לנועה עדיין יש חתונה לבטל - אז כמובן שהיא מגיעה לביתו עמוס בצפון הארץ (כמה כיף זה להיות עשירה ולהצליח לשלם מאות שקלים על מוניות). אפשר להסתכל במה שקרה שם כפשלה של אישה ששתתה יותר מדי, אבל נראה שמדובר בהתמוטטות עצבים חמורה. נועה צועקת עלבונות ארסיים לעבר עמוס וכלתו הישנים ומחרבת את החופה המאולתרת בגרזן (למה יש לה אחד כזה?): הגיעה לנקודה המשפילה ביותר שאקסית יכולה להגיע אליה, להוות מושא לרחמים. אבל בכל זאת, אנחנו בקומדיה רומנטית ישראלית ולא בדרמה עגומה צרפתית, אז רגע אחרי שהטנטרום נרגע ורגע לפני שהיא נכנסת בחזרה למונית, נועה מתעשתת על עצמה במפתיע. כשאביגיל צופה בהם מהצד, היא מבקשת מעמוס שיזכור את מערכת היחסים שלהם על צדדיה הטובים. היא מודה שטרם התגברה עליו אבל מאחלת לו מכל הלב שיהיה מאושר.
עד כאן אירועי אתמול. עכשיו, בהווה, עמוס כאמור מתבונן בחמלה על הסדק שהתבקע באחד מעמודי החופה כשנועה הכתה בה בגרזן. הוא מתחתן עם אביגיל בכל זאת: החופה לא נשברה, הוא מספר לעצמו, היא רק נסדקה; הסיפור הלא פתור שלו עם נועה איננו דיל ברייקר אלא עקצוץ מזדמן שניתן יהיה לחיות איתו. אחרי שבירת הכוס, האורחים מתכנסים לחלק הכיפי של הערב. רגע לפני ש"ספיר והחולמים" אמורים היו לעלות לשיר, אסף החליט לשים סוף להתבריינות הבלתי פוסקת של ספיר כלפיו. הוא הכריז שהיא לא מוזמנת לעלות יחד איתו לבמה, שיתף את כולם בתובנה לפיה הוא כבר לא יהיה הזמר הכי מצליח בעולם ונתן חותמת רשמית לתהליך ההתבגרות המרשים שעבר לאורך העונה. הוא ו-ונסה פוצחים בשירה והאורחים רוקדים וצוהלים.
סוף טוב הכל טוב (כלומר, עבור כולם חוץ מנועה)? לא לא, יש עוד רבע שעה לפרק! לא ברור מי הגאון המרושע שבחר את השיר "עוד סיפור אחד של אהבה", שמילותיו (שהן ההפך מחתונתיות בהווייתן) הן שמציפות בעמוס, ויפה שעה אחת קודם, את האמת שכל כך ניסה לשמור מתחת לפני השטח. ולמי מכם שזקוק לתזכורת: "עוד נשיקה אחת קטנה לפני שמכבים את האש; מין הרגשה כזאת משונה שזה הסוף, אבל עוד ניפגש". יו גו, אסף. כיאה לאדם שכל עולמו קורס עליו ברגע, עמוס נוטש את כלתו שנותרת מודאגת ושועט אל פנים הבית.
אי אפשר שלא לתהות איפה הייתה המודעות של אביגיל עד כה, אבל הנה היא הגיעה (באיחור לא אופנתי אמנם, אבל הגיעה). לטענתה, היחסים בינה לבין עמוס התהוו בנסיבות קלוקלות: היא פחדה להישאר לבד, ועמוס השתדל בכל כוחו להצליח לאהוב אישה שאיננה נועה (וכשל). למרות שעמוס הוא האשם העיקרי בהתפוררות הנישואים הקצרצרים, בצעד בוגר ושקול אביגיל בוחרת להיות זו ששמה להם סוף. הכבוד העצמי שלה כנראה תפס טרמפ עם המודעות. "מצטער", עמוס אומר בקול שבור, ומצטער בפניה אבל גם בפני עצמו.
תקופה קצרה אחרי הפרידה הכואבת מאביגיל, עמוס מתקשר לנועה - שכבר חזרה לחייה ההוליוודיים - ומתחנן בפניה שלא תתן למה שקרה ביניהם להשחית את מערכת היחסים הבאה שלה. אנחנו וגם נועה מתענים, אבל הפלא ופלא, עמוס לא מתקשר מישראל אלא נמצא ממש מעבר לדלת: ב"מערכת היחסים הבאה" הוא מתכוון לשאיפה שלו לנסות שוב לגרום לאהבה ביניהם לעבוד. נועה הדומעת מסכימה בהתרגשות לפתוח איתו דף חדש והם חוזרים זה לזרועות זו בנשיקה. בסיקוונס הבא, אנחנו נחשפים לשנים הבאות והמאושרות בחייהם של בני הזוג האוהבים ולהתרחבות המשפחה.
לא נשקר, קצת רצינו סוף אחר, פחות מספק, ל"להיות איתה". ב"האקסית המטורפת", למשל, הגיבורה התלבטה בין שלושה גברים שונים ובסוף החליטה לבחור בעצמה ולהישאר רווקה; ב"החתונה של החבר שלי", הגיבורה הייתה נחושה לחבל בחתונתו של מושא אהבתה, אך לבסוף הבינה לדאבונה שהוא מאוהב בארוסתו והשלימה עם שיברון הלב; בסוף עונתה השנייה של "מומחה לכלום", הגיבורים בחרו להיות יחד למרות ההקרבות שדרש היחד שלהם – אבל נכנסו למיטתם המשותפת בהבעות פנים נוקשות, בידיעה שכובד הבחירה מעיק ועוד ימשיך להעיק עליהם. אבל "להיות איתה" היא "להיות איתה". מאז ותמיד הדמויות שלה תודלקו על ידי אהבה נטולת היגיון או רציונל. היותה חצי קומדיה רומנטית חצי סיפור אגדה היא שהפכה אותה לממתק האסקפיסטי שהיא – כמו גם לנדרשת בנוף הטלוויזיה הישראלי.