קוראים יקרים, עלי להודות שאני מגיע לריקאפ הזה כשאני מותש רגשית. גם בגלל כל התהפוכות הפוליטיות וזה שברגע האחרון לפני הפרק עוד קיבלנו נאום של ביבי בחדר מלא עשרות וילונות פוליאסטר-סאטן, אבל בעיקר כי קרוב לשבועיים הודיה מהתלת בי. איפה התחבא השיער החלק הזה? למה הוא נקלע לצמות ולא נקלע לצרות? האם תום יער עשתה השבוע צמות כי על פי חוק שימור הפורח, בכל פעם שצמה נפרמת בעולם, צמה אחרת חייבת להיקלע?
ועכשיו לעניינינו. אנחנו פותחים את הפרק עם התושבים החדשים, רומי וסייף, שהוגה את שמו בצירה שלא לומר ציירה. היא לובשת חליפת פדלפון ונחושה להוציא את הבנות מהפיג'מות. הוא נולד בשם 'אסף', אבל הוריו שינו את שמו אחרי שסבל ממחלת עיניים בילדותו. שתי פיסות מידע קריטיות. סייף נכנס לעיר עם כוונות רומנטיות, וכשארז וקורין שואלים אותו על מי הוא מכוון, הוא לא מוכן להתחייב על מגדר. שזה אחלה, כי עד סוף הפרק נאבד בערך שליש מהייצוג הלהטב"קי בעיר. הופ, סייף ורומי עולים על מונית ורוכבים לעבר העיר, שם הם נחשפים בפני התושבים בצמד סטוריז רעועים, שמעידים עליהם רבות - רומי מבינה איך אינסטגרם עובד, וסייף לא ממש. אמא של סייף מכינה מדי שבוע תריסר סוגי סלטים בסעודת שישי, ורומי, אה… אכלה בחייה תריסר סוגי סלטים. היא לא אומרת את זה במפורש, אבל משדרת את זה ב-ר-מות.
בזמן שרומי הצטלמה בשלל סטודיואים נטושים, כל הבריתות בעיר הלכו והתפוררו. סיגל והודיה נקלעות לריב אחרי שהודיה מבקשת מסיגל לחכות לה לארוחת ערב, ואז שוכחת לאכול (סיפור חיי), ומייבשת את סיגל במשך שעה וחצי. הן שוכבות לישון מכוסחות, ומלבנות את העניינים רק למחרת - הודיה נפגעה מצורת הדיבור של סיגל, וסיגל משיבה בעדינות שתסתום את הפה. שתיהן מאוד רגישות לפרקי זמן בהם נערכות שיחות - הודיה לא רצתה ללכת לישון כעוסה, סיגל לא רוצה להתעורר כעוסה. מה עדיף? ספרו לי בתגובות. הן משלימות בסופו של דבר, אבל ברור שהמים המטאפוריים האלה קרובים לנקודת רתיחה. אגב רתיחה, גם לימור רוצה הפרדת כוחות מהשותפות שלה, מנואל ושרי. הן רקדו לה על הראס ושתו קפה אחרי שאמרו לה שהן הולכות לישון. היא מתוודה בפני דודו, ואז מחליטה להתבודד ולטפל בעצמה בשיטת מארי קונדו. כלומר, היא הולכת לעשות כלים. סיגל מבינה את הרמז, ונותנת ללימור את הספייס שלה. סתם, לא, היא כופה עליה את חברתה ומנסה להוציא אותה בכוח מהבית כי סיגל לא הבינה שום אינטראקציה אנושית אי פעם בחייה.
ואגב אינטרקאציות אנושיות, האם הפסיכיאטר של התוכנית - אתם יודעים, זה שנמצא שם בכוננות 24/7 למקרה שתושב זה או אחר יתפלפ - מוסמך גם לטפל בגולדי, או שמספיקה לה אחריות טכנאי? כי ג'ו תיכף מקצר לה פיוז מרוב דיבורים. וכשהוא לא מדבר, הוא שר את השיר האהוב "טי-ללי-לה-לה", שהוא באמת שיר יפה. שני רק לביצוע הסלואו הקריפי של "ככלות הקול והתמונה" שהושמע השבוע בעיר, וזכה מסיגל לתואר "הכי מדויק שהיה עד עכשיו".
אבל ההתפוררות המפוררת ביותר היא זו של הבונד בין דודו וסמי. דודו מספר לרד שהוא לא מתכוון לתת לסמי כסף כי הוא לא רוצה להיות זה שגוזר. אבל גוזר מה, בעצם? דודו הרי הוציא כסף על סמי משנייתם הראשונה בתוכנית. ועכשיו הוא עוד מאשים את סמי, ואומר שההתנהגות של ידידו מסכנת גם את המשך דרכו שלו (כלומר של דודו) בעיר. לך חפש, טרחני נחמיאס. וכיוון שדודו סיים לבזבז כסף על סמי, הוא קונה לו... נכון מאוד, ארוחת פרידה באלף שקל. חראם, לא? היה יכול להסתפק בסלט של חמישה עשר שקלים, כמו נטע. אנחנו צוחקים פה לא מעט על סיגל והתנהגותה הכלכלית התמוהה שלה, וגם לדומיניק וג'ו לעגנו לא מעט, אבל המהפך של דודו מהדהד משום שממה שראינו עד כה, הכסף שינה לו פחות מהחברות. ולפתע פתאום, כשהבין שלא יוכל להציל את סמי בלי לגזור אבדון על עצמו (אם כי לט'ס בי הונסט, אם דודו היה מועמד ריאלי להדחה - התושבים היו מצילים אותו), החליט שיאללה ביי. אה, לא, סליחה, שכחתי שאנחנו מחויבים לביטוי הומואי אחת לשלושה משפטים: יאללה, פאטוץ'.
אז כן, סמי מודאג מהדחתו הכמעט בלתי נמנעת, וזה מתפרץ לו בסשן בכי בבר. אצל שרי זה מתבטא בשיחה עם דומיניק, בה היא תוהה אם - כמו עשרות יהודית רביציות לפניה - הקהל רואה משם את מה שלא רואים מכאן. או משהו. דומיניק אומר לה שהיא אחת הנשים המדהימות שהכיר בחייו, שזה וואו, רק אל תשכחי, מנואל, שהוא מכיר לא מעט נרקומנים ואסירים. בניסיון לנחם אותה, דומיניק כופה על מנואל פיג'מה חדשה ומנומרת. עד מתי אלימות אסתטית נגד נשים, עד מתי? הודיה קונה לעצמה פיג'מה מזובררת, ומאבזרת אותה בחיתול אס-אנד-אם מהמם עם שרשראות. אין לזה משמעות לעלילה, פשוט הייתי חייב לתעד את זה כדי שלא אשכח שדבר מכוער כל כך קרה בטלוויזיה.
ספיקינג אוף דברים מפחידים על מסכים, האיש שבקיר פולש לחדרי השינה של נטע וסיגל, ומשוחח איתן על העברות הכספים האפשריות. נטע רוצה להמשיך לחסוך (תאוריה: היא כל הזמן בוכה כי היא פאקינג מורעבת), וסיגל מספרת שהשהות בעיר מזכירה לה רגשות שהדחיקה. לא רגשות כמו חמלה, חלילה, אבל כן משהו שדומה לרחמים עצמיים. האיש שבקיר מדבר בשפה האחת שהיא מבינה ומזכיר לה שהצופים נתנו לה כסף, מה שאכן משמח אותה מיד. סיגל רומזת שתיתן מכספה לשרי כי "היא חכמה, היא אוהבת אותי". אכן, האחד מעיד על השני.
אנחנו חוזרים לשידור החי - רומי וסייף הגיעו לעיר, ונטע שוב בוכה. למה? פיג'מה. שישה תושבים בחרו להעביר סכומי כסף לחבריהם, וארז וקורין עוברים אחד-אחד ומכריחים אותם להגיד כמה שמו. סיגל אכן העבירה כסף לשרי, שאת שמה היא לא הוגה כמו שצריך. גם מנואל נתנה לשרי. מנחם בן, כלומר, אה… ג'ו נותן כסף לאביו, שהוא גם בנו, דומיניק. דומיניק משיב לו אהבה וכסף, בתורו. לימור נתנה קצת כסף לדודו, ודודו לא נתן כסף לאף אחד כי הוא עשוי מקרח. נטע נתנה סכום נדיב ללימור, מה שאומר שסמי עשה היסטוריה והפך למודח הראשון מ2025. הוא מיד מתחיל לצעוק שלא יבואו אחריו ומצווה על הדיירים שלא יעזו ללוות אותו. כן, כי באמת היתה התנפלות. הוא מגיע לקורין ולארז, שם הוא מודה שהשלים עם כך שיומו הגיע, ושהאור בקצה המנהרה (הלא מטאפורית) הוא הראיון שיערוך לו נדב בורנשטיין, AKA "החתיך". היה שלום, סמי, היית פנתרה ורודה עם זקן מופלא ואצבע קלה על הדק הבכי. כאקט אחרון של קורבנות מוחלטת, ובאמת שסמי נראה כבר סחוט ומובס בשלב הזה, הוא מוריש את כספו לדודו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - רק להפך.