אנחנו פותחים את הפרק עם פלאשבק ליום ההדחה של סמי, שהוא גם ערב הכניסה של רומי וסייף. סיגל, הודיה ונטע יושבות בבית הקפה ומדברות בלי להסתכל אחת על השניה. הודיה מציעה שיעברו לבית, נטע חוששת שתושבים אחרים ינסו גם הם להיכנס לבית ויקפיצו את המחיר, וסיגל עונה לה שיחיו הקנאים ויסבלו. הן מחליטות שבמקרה הצורך - יפרידו כוחות. אתם יודעים, כי האיבה ביניהן עברה את שלב החביון וכעת מתנהלת בגלוי. גולדי מוציאה להן שניצל, והודיה שוכחת שהיא זברה, הופכת לטורף אכזרי והולכת לאכול ולרכול עם סיגל בתא נפרד. הן מחליטות לעזוב את נטע, בטענה שהיא "מתייפייפת" - התכונה הנוראית ביותר שיכולה להיות למתמודדת בריאליטי. נטע שכנעה את עצמה שהיא רוצה ללכת לאכסניה כדי לפגוש, לראשונה בחייה, אנשים אמיתיים, וסיגל והודיה מחליטות שיחליפו אותה בדודו.
קאט לכניסה של רומי וסייף. כשהוא מסיים לנגב את הריר, דודו מתפנה לזעום על דומיניק, שהחליט לעבור לספסל כדי לחסוך כסף. מיכאל, בתורו, כועס על נטע שבחרה לשכון באכסניה ("יש לה 30,000 שקל במזומן", הוא אומר, כיוון שהוא לא יודע מה זה כסף מזומן), ובכך תפסה מקום לינה זול למי שאין לו בהכרח כסף לשום מקום לינה אחר. בחירת הלינה של נטע שולחת גם את סייף ורומי אל המון, מה שמאלץ את רומי להתעמת עם הפחד הגדול ביותר שלה: רובוטים. מקום שני: חשיפה, מקום שלישי: פיג'מות. בחירתו של דומיניק מסחררת את העיר כולה: מנואל רצה לספר לתושבים האחרים שדומיניק יישן על הספסל, ומצהירה גם שהשביע אותה לא לומר כלום לאף אחד, וביקש שלא יבואו לשכנע אותו. אה, אז הפחד הגדול ביותר של מנואל הוא נאמנות בסיסית ושמירת הבטחות. טוב שמדברים.
אחרי שנטע מבינה שתפיסת החדר באכסניה פירושה שדומיניק ישן ברחוב, היא הולכת אליו ואומרת באופן גלוי שהוא מתמרן את רגשותיה. דומיניק לא מודה, אבל כשנטע מציעה לעבור למלון ולפנות לו מקום באכסניה - הוא הולך על זה. דומיניק, איזה מהלך מניפולטיבי מדהים זה היה! כל הכבוד. הרי אין דבר שאנשים אמידים שונאים יותר מעימות עם הרווחה הכלכלית שהם חיים בה. ככה השגנו את הפיצויים מגרמניה. נטע בוכה כי היא תצטרך לישון לבד, אבל גם כי היא נטע והיא בוכה כשהסוללה בטלפון יורדת מתחת ל-35% - ורק ג'ו לא הבין כלום. אגב ג'ו, מה מתוק יותר מזה שדומיניק ממזמז את קרחתו של מיסטר דדי? נכון מאוד, העובדה שג'ו מגרגר כחתלתול כשדומיניק עושה את זה.
דודו הולך לראות את הראיון של גרושתו, מורן המלאכית, בתוכנית של גלית גוטמן ואילנית לוי. מתי אתן תיכנסו כבר לעיר בבקשה תודה. דודו דומע כשהוא רואה את הדבר שיקר לו יותר מכל: הוא עצמו, מדבר על עצמו. כלומר, את הווידוי שלו על יציאתו מהארון. הוא ממשיך וצופה פחות או יותר בפרק שלם של גלית ואילנית מינוס הפינה של יעל רגב (לצערי), ומודה בסוף הצפיה שמאז הגירושים, הוא לא חיבק את מורן אפילו פעם אחת. אין, נסיך.
אבל הרבה זמן לא דיברנו על נטע, נכון? הו, והתובנה הזו הגיעה בדיוק בזמן כי היא חוגגת יום הולדת. חבריה מתגייסים לחגוג איתה במסעדת השף, למרות שמדובר בהוצאה של 1,000 שקלים. שאר התושבים מזמינים מצרכים מהסופר, ומכינים לעצמם ארוחת ערב בהוצאה צנועה בהרבה. ענודת זר, נטע תופסת את הודיה לשיחה ומתעמתת איתה על ההברזה מחגיגות הפסטי-נטע. הודיה בכלל שכחה את יום ההולדת (אחרי אירועי הפרק הקודם אפשר לומר שהיא פשוט לא טובה בהוצאה לפועל של ארוחות תלויות-זמן), ונטע זועמת לא בגלל הפגיעה, אלא כי חשבה שלהודיה יהיה תירוץ טוב יותר. ההברזה של סיגל לא מכאיבה לה, וזאת למרות שנטע זוכרת כל מחמאה ומחמאה שסיגל אי פעם חלקה לה. הודיה מוכת האשם קונה לנטע משהו כחול וקטיפתי בחנות הבגדים כפיצוי, והן מתחבקות ומשלימות בבית הקפה, שהוא אתר הקינון הקבוע של נטע, והמקום בו היא תמיד יושבת לבדה כמו דמות בציור של אדוארד הופר.
בוקר חדש, פרויקט עירוני חדש. והפעם: מגפה. קדחת הדיסקו פקדה את העיר, והתושבים לא מצליחים להפסיק לרקוד את הבוגי. סתם, לא, זאת מחלה פיקטיבית בשם קדחת הגזע, והתושבים נדרשים להיאבק בה ובתחלואיה על ידי שימוש בשלל תכשירים מגעילים ושיטות מבחילות. כל תושב יוכל לבחור אם להתחסן ולא לקבל כסף, או לא להתחסן, לעבור שורה של טיפולים אלטרנטיביים שיעילותם המדעית מעולם לא הוכחה - ולקבל 4,000 שקלים. מסר מעולה, חבר'ה, כל הכבוד. חצבת זה פיקציה, כורכום מרפא הכל. הנשא הראשון הוא דודו כי לאף אחד בעולם אין סאבטקסט, והוא אומר לרומי, מנהלת הפרויקט, שאין לא באמת אינטרס לסיים את המשימה כיוון שהוא לא יודע כמה ירוויח ממנה.
ד"ר סלע ומיסטר עזר נכנסים ללשכת ראש העיר, שם הם עושים את המהלך האהוב עליהם: לא לתת לאף אחד להשלים משפט. הם מטפלים בתושבי העיר, ומדריכים אותם בטיפול הראשון: שהייה באמבטיית קרח תוך שתיית ברד. או כמו שאני קורא לטבילה בקור כזה: חיבוק מאבא. ג'ו צוחק על אסי, הודיה מצטיינת, רומי לא מצליחה לשכב כמו בן אדם עם גפיים מתפקדות, ושרי נבהלת כי היא חושבת שהשתלים בשדיה קפאו. גם די להצחיק, וגם גיגלתי, ושתלי סיליקון עלולים לקפוא רק באיזה מינוס שתי מעלות, אז צ'יל. כלומר, לא צ'יל, אבל תרגיעי.
אסי מספיק לשאול רק "אתן מסתדרות" לפני שאמבטיות הקרח האנושיות, סיגל ונטע, מתחילות לצעוק ולהתווכח על מי נטשה את מי לטובת איזה אתר לינה. רותם ואסי מייעצים להן לדבר אחרי המשימה, בתקווה שהקור יזרים להן דם למוח. סיגל מתקש ויוצאת פעמיים מהאמבטיה, ורותם המתוקה מדריכה אותה לאט-לאט, ובמסירות מעוררת הערכה, שעה שאסי מגורש מחוץ לאוהל הטיפולים כמו בעל מהפיפטיז שלא מרשים לא להיכנס לחדר הלידה. נטע וסיגל עושות "לשבור את הקרח" ומבינות שהקשר שלהן חזק מהנתק שנכפה עליהן, וסיגל מתגברת על הלם הקור, צולחת את המשימה ויוצאת מהאמבטיה בדמעות. היא בוכה, רותם בוכה, אסי בוכה, אני בוכה, לעזאזל. כי כשאנשים חזקים ומאובנים כמו סיגל (שאובייסלי בילתה חלק ניכר מהחיים שלה במאבק וזה מה שהפך אותה לגביש המסוטט והעצור שהיא) נשברים - זה חסר שליטה ומכוער, אבל גם מאוד מרגש. כשסלעים נשברים, זה קורה בהפתעה. ומה גם ששתלי סיליקון.
רק אחרי כל זה, אנחנו מקבלים גם את מה שהבטיחו לנו בכל הפרומואים: הודיה יורקת על רותם, הידד. כלומר, אם אתם לא רותם סלע. התושבים עולים אחד-אחד על מתקן ג'יירו (חשבו על הפתיח של ווסטוורלד) אחרי ששתו שוט של מיץ עשב חיטה. הודיה לא מצליחה אפילו לבלוע את המיץ, ומיד מרססת אותו על פרצופה של אחת המנחות האהובות בישראל. האם הכנתי מזה גיף? יתכן, נדבר בוואסטאפ. לימור מאיימת על אסי שתמצא את ביתו, ג'ו צווח, סיגל מאיימת ומנואל עוזרת ליצור את המוטיב הטלוויזיוני שלא ידעתי שחסר לי, ומביעה חשש שמא אחד משתלי הסיליקון *שלה* יעוף במהלך הסיבוב על הג'יירו.
במהלך הטיפול השלישי והאחרון לפרק זה (כיסוי בחלזונות, מה שגורם לרבים מהם להוציא תואר מיידי ודמיוני בזואולוגיה ולהכריז שהזוחלים הריריים עוקצים או נושכים אותם) רומי מודה בפני סייף שלא אמרה לדודו את האמת הכי-הכי מדויקת אחרי שאיים לפוצץ לה את הפרויקט. בשעתו אמרה לו שתתגמל את התושבים העניים על חשבון העשירים, אבל בפני סייף רומי מודה שהיא תעדיף להעשיר את התושבים שהיא אוהבת, בלי קשר למיקומם בטבלה. האם דודו יעמוד באיום וישבור משימה? האם היה יכול לעשות זאת כבר בשלב הברד, אבל קיווה שיצוותו אותו לסייף כדי להכיר, להציץ ואולי להתאהב? האם יחליט להתנקם ברומי על השבוע הראשון שלה, וימסה לה את האם-אמא? ומה יש למיכאל לומר על זה? כנראה משהו מטופש אך מעורר חיבה. נת-ר-אה.