השנה: 2014 | התכנית: "ששטוס" בערוץ הילדים
ההכנות:
שירן סנדל, מנחת הפרק: "זה היה בין השידורים הראשונים שלי. אולי היום הראשון או השני שהייתי ב'שטטוס', משהו כזה. טל מוסרי הגאון לקח אותי תחת חסותו והראה לי איך להנחות ולעשות הכל. אני הייתי בלחץ ואז בשידור הזה היה את הסיפור של 'הספוג מראשון'".
עידו ברוך, "הספוג מראשון": "הגענו ואני זוכר שהייתה מאוד התרגשות מכל הכיתה. למשימה הזאת של הספוג אמרו שיילך מישהו פיזי. אז לא ידענו שזו תהיה המשימה ולא ידענו שאני אצטרך ללבוש ספוג. אז הלבישו אותי בספוג הלכתי לחדר הלבשה, סידרו אותי, דיברתי עם טל, דיברתי עם שירן. ואז הגעתי למשימה".
רביב קלדרון, "הספוג מהגולן": "כשהגענו לשם לקחו את המורים וההורים הצידה, סיפרו להם על המשימות וביקשו שיבחרו מי יעשה מה. באה המחנכת שלי דליה ואמרה 'אני רוצה אותך למשימה הזאת'. כנראה שבגלל שהייתי הילד הכי מגודל בכיתה וגם בגלל שהייתי אמור להיות הקפטן בכלל. היה ביני לבין הקפטן עדי תחרות מי יהיה הקפטן והוא ניצח כי הוא רימה. אז בחרו בי למשימה הזאת, הבטיחו לי. אז חילקו לנו את החולצות, אנחנו קיבלנו סגול כי לא אהבו אותנו שם. הושיבו אותנו בכסאות לא נוחים וחיכנו שם עשרים דקות עד שטל ושירן הואילו בטובם להגיע. כל משימה לקחה בערך 13 אלף טייקים, את המשימה שלי לא כי הייתי תותח".
המשימה:
רביב קלדרון, "הספוג מהגולן": "התחלנו את המשימה ומה שאני ראיתי בעיניים זה ניצחון, אש בעיניים. באתי להוט לנצח את התחרות הזאת. אמרו לנו בהתחלה לקפוץ לבריכה על הבטן. התחלנו, קפצנו על הבטן והלכנו לאיפה שסוחטים אותנו. אני זוכר שהתגלגלתי אחורה כי לא הרמתי את רגל שמאל. בתור ילד בכיתה ו' אני אומר לך שזה הדבר הכי כבד שיצא לי להרים. אני מופתע שעידו הצליח להיכנס לספוג, אני הייתי כזה גודזיל ענק אז הצלחתי".
עידו ברוך, "הספוג מראשון": "הייתה לדעתי טכניקה איך להיכנס ולצאת מהבריכה הזאת. כנראה בפעם הראשונה עשיתי את זה יותר טוב, ובפעם השנייה כבר היה לי יותר קשה לעמוד. המים הכבידו עלי נורא והספוג היה יותר ארוך מהברכיים שלי ככה שלא הצלחתי לעשות פעולות שמערבות את הברכיים כמו לקום, לשבת. זה עוד הוסיף, זה והמים. היה מאוד קשה".
שירן סנדל: "תשמעי, זה היה נורא כבד. אני לא חושבת שהם כל כך חשבו לעומק על המשימה הזאת כי הילדים היו קטנים והספוג היה גדול, מלא במים וכבד בטירוף. גם אני, בתור אחת שבאה לעזור ולהרים אותו, זה היה כבד ממש. אני זוכרת שהייתי בלחץ בשבילם".
רביב קלדרון, "הספוג מהגולן": "בפעם השנייה שהגענו לבריכה היינו צריכים לקפוץ על הגב. הופתעתי שהצלחתי לעמוד אחר כך. ראיתי את עידו שוכב על הגב כמו צב הפוך. המשכתי לעשות את המשימה והרגשתי כמו חייל קרבי שנכנס לעזה, אני רואה אותו שוכב, ילד מסכן. לא עברה בי שנייה מחשבה לעזור לו".
טל מוסרי: "אני כמנחה צריך להיות מאוד אובייקטיבי במשימות, כי הפרס של טיסה לחו"ל עם הכיתה הוא באמת פרס מטורף. כך שאני לא יכול להתערב במשימות ולעזור לילדים על פי התקנון, גם אם משהו משתבש. כמובן שאם יש משהו שיכול לסכן אותם עוצרים את הצילומים. כבר הבנתי שמתחוללת לנגד עיני קטסטרופה".
עידו ברוך, "הספוג מראשון": "לא הצלחתי לקום, זה היה לי כבד מדי. הייתי קצת שמנמן והייתי נמוך אז היה לי קצת יותר קשה. מרוב שהייתי הרבה זמן בבריכה, ככה הספוג יותר ספג מים והוא כבר היה ספוג במים ברמות".
שירן סנדל: "הספוג מראשון פשוט נשכב על הגב ולא הצליח להתרומם. את רואה את הידיים והרגליים באוויר והוא מנסה. זה היה קצת כמו חרגול או כמו חרק שהתהפך ולא מצליח לקום. השני היה יותר חזק וממש עשה את זה בקלות. תקשיבי, זה היה מצב בלתי אפשרי, הוא פשוט לא היה יכול לקום. הוא ניסה אפילו להתגלגל וזה לא כל כך עבד. זה היה ספוג רחב, ריבוע גדול, שהיה יותר גדול ממנו גם מבחוץ. זה היה נורא מצחיק ואני די התאפקתי לא להתפוצץ מצחוק. נורא קשה לי להתאפק במצבים כאלה והצלחתי, אז כך או כך מבחינתי אני זכיתי במשימה הזאת".
טל מוסרי: "אני המצאתי בעצם את הכינוי ה'ספוג מראשון' ככה תוך כדי השידור. אני חושב שניסיתי להסביר לקונטרול מי זה שלא מצליח את המשימה וקראתי לו הספוג מראשון. הבנו שהוא הולך להפסיד. את המשימה הזאת עשו לפניו ועשו אחריו, הוא לא היחידי שעשה את המשימה הזו, זו משימה שהייתה כל העונה. אבל כנראה משהו בהשתדלות יתר שלו ובמאמץ ספג הרבה מים.
למרות שבאוזנייה אמרו לי 'אסור לך לעזור, אסור לך לעזור', הושטתי לו יד ועזרתי לו. לא יודע אם רואים את זה שם, יש איזשהו רגע שעשיתי את זה כשמצלמות לא מצלמות אותי. כי באמת הלב שלי יצא אליו. אבל אז הוא עוד פעם השתטח ונפל לצד השני ואז כבר הבנתי שאין למי לעזור ורק חיכיתי שהמשימה הזו תיגמר ושהילד יחזור הביתה בשלום, או יותר נכון לכיתה שלו בשלום. לא דמיינתי שזה יהפוך להיות הדבר הכי ויראלי בתולדות 'שטטוס'".
רביב קלדרון, "הספוג מהגולן": "בנקודה מסוימת כל מה שראיתי היה את טל מוסרי מנסה למכור את המשחק, מנסה לעזור לעידו. כאילו, הוא יכל היה לעזור גם לי כשאני התגלגלתי אבל לא עשה את זה. אז חשבתי 'עכשיו אני הולך להיכנס חזק יותר'. רצתי ועשיתי גלגלונים בתוך המים כדי לעשות דאווינים. אני חושב שההבדל ביני לבין עידו זה שהוא בא עם מחשבה שזו רק משימה ב'שטטוס'. אני באתי בגישה של אין מצב שאני מפסיד, אני לא חוזר הביתה אם אני מפסיד".
עידו ברוך, "הספוג מראשון": "לא הפסקתי לנסות, מה אני אוותר? רציתי להוכיח. בחרו אותי למשימה, אני אנסה לתת את הכל גם אם אני נכשל. ניסיתי לתת לכיתה שלי שיהיו מסופקים, אבל לא הצלחתי. עדיין ניסיתי".
רביב קלדרון, "הספוג מהגולן": "ירדתי מהזה, פלג, חבר טוב, סחט אותי, ואז פתאום אני שומע את טל מוסרי נותן צעקה, אני מסתובב בסלואו מושן, מסתכל למרחק ורואה את הכדור יוצא מהשנורקל שלו וכל מה שעובר לי בראש זה 'ניצחתי'. ואז אני עדיין רואה את הילד הזה שוכב שם ועדיין לא עברה לי המחשבה לעזור לו, לקחו את שנינו, הרימו אותו, מסכן, שכב שם איזה חמש דקות. לקחו את שנינו ובמקום לראיין את המנצח, את זה שעשה את המשימה הזאת כמו גדול, כמו גבר על, ראיינו את הילד המסכן, השפילו אותו עוד יותר, אני במקומו הייתי תובע את ההפקה".
אחרי באולפן:
עידו ברוך, "הספוג מראשון": "אני זוכר שאחרי זה קצת התביישתי מכל הכיתה כי הפסדתי במשימה. כולם עודדו אותי, אמרו לי 'לא נורא', הם ידעו מי אני, שאני נלחם על כל דבר. אבל בסדר, נכשלתי, לא נורא. טל ושירן באו לעודד וחיבקו אותי, הם היו מאוד חמודים".
טל מוסרי: "התפקיד שלך כמנחה, בטח בתכניות ילדים, זה להיות אמפתי לילדים. באולפן עצמו יש שאגות גדולות של שמחה מהצד המנצח, אבל כל הפסד תמיד מלווה בהרבה דמעות, בכי ודרמה. תמיד השמחה הייתה הסמל של 'שטטוס' אבל גם הקלוז אפים על הילדים הבוכים. אני זוכר שבפרק הזה ממש נלקחה החלטה לרכך את הבימוי. אני זוכר את ההחלטה שנלקחה בקונטרול כי אמרו לי את זה באוזנייה. ההחלטה הייתה לא להראות קלוז אפים יותר מדי של ילדים בוכים ועצובים ובטח שלא את הספוג מראשון".
רביב קלדרון, "הספוג מהגולן": "כל מה שחשבתי אחרי המשימה היה 'יש ניצחתי!' אבל למרות שניצחתי במשימה, הכיתה שלנו הפסידה. אני זוכר בנסיעה חזרה שהתקשרתי לאמא שלי. 'אמא הפסדנו', 'לא נורא', 'לא רוצה אמא', התבכיינתי לה בטלפון. אמרו לנו שאסור לספר מה הולך שם. כל הכיתה שלנו סיפרה לכל הבית ספר, וחצי רמת הגולן ידעה מה היה ב'שטטוס'".
הלהיט של האינטרנט:
טל מוסרי: "אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי על הספוג מראשון. כמה שנים אחרי אותו פרק, הייתי בים ופגשתי שני צעירים שבדיוק חזרו מטיול אחרי צבא במזרח. הם אמרו 'וואו, אתה הנחת את 'הספוג מראשון', אמרתי 'אולי אתם מתבלבלים, לא הנחתי מעולם תכנית בשם הספוג מראשון'. ואז הם אמרו "בטיול שלנו במזרח ראינו את זה בנפאל, כל ערב היו מזמינים את הישראלים בשמונה בערב להקרנה של הספוג מראשון. ואז אמרתי 'אבל מה זה? תגלו לי', הם אמרו לי לחפש ביוטיוב ולראות בעצמי.
הייתי מאוד סקרן, לא זכרתי מה זה. נכנסתי ליוטיוב והבנתי למה הם התכוונו. כמות הצפיות שהייתה שם גרמו לי להבין שזה הדבר הכי ויראלי שיש באינטרנט. פתאום כולם שלחו לי בוואטסאפ, בפייסבוק ובאינסטגרם, כולם דיברו על הספוג מראשון. גם כשאני רואה את זה היום אני לא מצליח לא לצחוק. גם אם אראה את זה בפעם האלף אני אצחק".
עידו ברוך, "הספוג מראשון": "אני הבנתי שהסרטון הפך לוויראלי רק כשהתקשרו לאמא שלי מ'צינור לילה' ואחרי שהפרק שודר עם הראיון שלי, ראיתי שכולם צוחקים. ירדתי לרחוב וקראו לי הספוג מראשון, ילדים קטנים ומבוגרים. לא חשבתי שזה יתפוס ככה. אחרי שסיימתי את המשימה של הספוג לא ידעתי שככה זה יצא ואיך זה יראה ושזה יהפוך לקטע של צחוק. כל מי שמכיר אותי היום, יודע שאני זה הספוג מראשון".
שירן סנדל: "לא חשבתי שזה יהפוך להיות כזה קאלט כי בעיקר לא הבנתי טלוויזיה. הייתי אצל ידיד שלי יום אחד, ואמרו לי 'וואי, ראית את הספוג מראשון?' לא זכרתי את זה. ואז המשיכו 'את לא מבינה, איך לא ראית את הסרטון הזה? זה הסרטון הכי מצחיק שיש. זה נהיה קאלט בכל מקום'. אמרו לי שבדרום אמריקה עושים הקרנות של הספוג מראשון. אני לא הבנתי במה מדובר עד שצפיתי בסרטון ואמרתי 'מה אתה גנוב? זאת אני. אני הנחתי את זה'. ואז ראיתי שזה באמת נהיה סרטון מדובר שכולם יודעים עליו. עד אז ממש לא ידעתי על הדבר הזה".
טל מוסרי: "אני יודע שנפתחו עמודי פייסבוק מעריצים לספוג מראשון, ואני מודה שאני מת לפגוש אותו. בזמנו הצינור רצה לעשות קרב נוסף בין הספוגים. אז א. אני אשמח להזדמנות נוספת להנחות את המשימה הזאת, לדעתי זה יהיה קאלט ויראלי לחלוטין. אבל לא אכפת לי סתם להיפגש עם המתמודדים האלה ובטח עם הספוג מראשון שהפך לגיבור הכי גדול של 'שטטוס' בכל הזמנים. לשאול מה שלומו, ואם הוא בסדר, ומה הוא עושה היום, כי זה מסקרן גם אותי".
רביב קלדרון, "הספוג מהגולן": "אני בסדר עם זה שמתרכזים בספוג מראשון. לא הייתי רוצה להגיע למצב שאני מתראיין בטלוויזיה. כיף לי בעילום שם שלי, אני הולך ברחובות טבריה ואף אחד לא יודע מי אני. אפשר למסור ד"ש לחברה שלי? ליאור אני אוהב אותך המון ומתגעגע".