דדי אישיוז
יפתח צורן היה הפנים היפות של קיבוץ חולתה: יפה תואר, כריזמטי, לוחם, ספורטאי, מורה ואיש משפחה. לא במקרה הפך הנער המנומש למזכיר הצעיר ביותר בתולדות הקיבוץ, האיש שנמצא עם האצבע על הדופק בכל אספקט של האוטונומיה הקטנה הזאת. אותו יפתח נתפס בשנות התשעים לאחר שמעל בכספי הקיבוץ (שבבעלותו מפעל "דפנה" המצליח), משפחתו: אישתו וילדיו, הוגלו מהקיבוץ ולא הרבה לאחר מכן הוא שם קץ לחייו. במקרה הזה התנפצות החלום הקיבוצי היא כלום לעומת המשפחה שהתרסקה לרסיסים. עכשיו הסיפור מגיע למסך בסרט התיעודי המזכיר שביימה מולי לנדסמן (ב-yes דוקו ו-yes vod), מי שהייתה בעצמה ילדת חוץ בקיבוץ ואומצה על ידי משפחת צורן. באמצעות חומרי ארכיון וראיונות עם בנותיו - נועה וגילי, בני משפחה וחברים אחרים, מתארת לנדסמן את החיים שאחרי.
בשנים האחרונות התנועה הקיבוצית מקבלת בראש, לא רק מהמציאות הישראלית (היוש הפרטה), אלא בעיקר מיצירות תיעודיות כמו ילדי השמש של הבמאי רן טל שתיאר איך התחנך הדור הראשון של ילדי בתי הילדים ופגש בשורה של מבוגרים מצולקים נפשית, בסרטו של דרור שאול אדמה משוגעת שהחזיר לחיים את ילדותו בקיבוץ כיסופים, ואפילו בסדרה בדרך הביתה של האחים הימן שהציגה את הקיבוץ כמקום דואג אך מנוכר. למרות שאישתו של יפתח לא הסכימה להתראיין לסרט, כנראה כי הבושה היא משהו שלא באמת חולף, בנותיו נועה וגילי חושפות מול המצלמה איך החיים שלהן השתנו ביום בו גילו כי אביהן גנב (מעל היא הורסיה המכובסת). מדהים לראות איך שמו של יפתח הוסר כמעט מכל מקום בו ביקר במהלך חייו: גן הילדים, בית הספר, התנועה וכד', ולהיזכר באידיאליזציה שנעשתה כאן במשך עשרות שנים לתנועה הקיבוצית וחבריה. ברור שמדובר כאן בסיפור אחד, ספציפי מאוד עם פנים ושמות אך השאלות שעולות לאחר צפייה בהמזכיר אמורות לגעת בחיים של כולנו.
מתה על פוטין
משום מקום ובזכות טריילר אחד מוצלח ממש הפכה בובה רוסית (Russian Doll) של נטפליקס לאחת הסדרות הכי מסקרנות של החורף הקרוב. את הקומדיה השחורה החדשה יצרו יחד צוות כל נשי שכולל את נטשה ליון (ניקי מכתום זה השחור החדש), איימי פוהלר (מחלקת גנים ונוף) ולסלי הדלנד, והיא מספרת על ערב אחד בחייה של נדיה: צעירה ממוצא רוסי (כן, גם אנחנו הופתענו) שמגיעה כאורחת הכבוד למסיבה שבסופה היא מוצאת את מותה, ואז מוצאת אותו שוב ושוב ושוב. אגב, אותה הסיטואציה נראית לאחרונה בסרט מז"ל טוב, בו הגיבורה נרצחת באכזריות כל לילה ומתעוררת מחדש כדי לחיות את אותו היום מחדש (אגב, בקרוב היא תחזור למות בסרט ההמשך).
ליון, שהתגלתה בסדרת הסרטים אמריקן פאי, לא רחוקה מדמותה של ניקי בכתום: שתיינית מפוזרת עם עיניים כועסות שפוגשת טיפוסים מפוקפקים ועושה את כל מה שאסור לעשות, רק שהפעם במטרה לזכות בחייה מחדש. ההומור הפוהלרי שכולל נפילות מהחלון לצד ביקורת על אמריקה של דונלד טראמפ (טוב, בכל זאת בחרו בגיבורה רוסייה) נוכח מאוד כבר בטריילר, וכל מה שנותר לקוות הוא שבנטפליקס לא יעשו לנו נטפליקס - וידעו לסיים את הסדרה בזמן לפני שהיא תימאס עלינו מעצמה. שמונת פרקי העונה הראשונה של בובה רוסית יעלו לנטפליקס ב-1 לפברואר.
פג תוקף?
אם לאינטרנט הישראלי היה מנהיג היו קוראים לו רועי כפרי. רק השם של היוצר בן ה-33 נחשב היום סוג של תו תקן לסרטונים שהם גם קריאטיביים, גם אחרים, גם מתוחכמים אבל גם נגישים וכיפים ואפשר לראות אותם עם אבא ואמא. דין "חתולנובלה" כדין פרסומת לפפסי מקס. השבוע עלתה יצירה חדשה של כפרי - הפרסומת החגיגית לציון יום הולדת 40 למעדן מילקי. עצם העובדה שניתן להתייחס לפרסומת חדשה כאל יצירה כבר מעלה חלק מהגאונות של כפרי. לפרסומות שלו למילקי יש שפה משלהן - שבורה וביזארית אבל גם מהממת ויזואלית שגורמת לחיוך אווילי מהשניה הראשונה והלא ברורה של הקמפיין ועד לפריים האחרון בו מופיע הלוגו המזוהה של המותג. מהפרסומת הראשונה שלו למילקי (שיחה עם מדף בסופר) ועד האחרונה, הפרסומות שלו הלכו והתרחקו מכל מוצר אחר שנהגנו לשייך למילה פרסומת (סרטון הכפיות המעופפות). נראה שהאסטרטגיה לא הייתה להפוך את המוצר למגניב או להיות מגניב באופן כללי, הפרסומות של כפרי הן זרם תודעה. איך זרם תודעה הופך לפרסומת עם תקציב של מיליוני שקלים? זה כבר עניין של הרבה מאוד כישרון. העידן בו יוצרים איכותיים (וכפרי הוא יוצר איכותי במיוחד) לא רצו להיות מקושרים למותגי על, הסתיים מזמן. היום אין אמן מיוסר, יש אמן על קלונקס.
הפרסומת החדשה של מילקי היא גולת הכותרת בעבודה של כפרי עם מילקי ואולי גם צריכה להיות שירת הברבור של שיתוף הפעולה הזה. כפרי חזר לפרסומת הזכורה ביותר של מילקי משנות השמונים, בה חלי גולדנברג ואביבה פז רבות על גביע המילקי האחרון בסופר במה שהופך בהמשך למרדף עגלות מטורף. השילוב בין הסגנון המופשט לעיתים של כפרי שמרפרר הפעם לסרטים סטייל טרון ו-קדימה הרץ אחורה, ובין הפרסומת המקורית והמאוד מיושנת (אז היא הייתה שיא המודה), הופך לדבר הכי מוזר שניתן לראות היום על מסך כלשהו. תוצאה קשה לעיכול בערך כמו מעדן חלב בן ארבעים. התוצאה הערוכה, זאת שמופיעה בהפסקת הפרסומות אמנם נראית כמו הפרעת קשב אחת גדולה אבל הגרסה המלאה נשארת אותו ממתק שהייתה פעם ואפילו עם טאץ' מרגש (חשוב להזכיר את הפאנץ' המעולה: חדש, תוקף). עכשיו רק נותר לראות אם הפרסומות הגאוניות של כפרי יעמדו במבחן הזמן או יסיימו כמו המילקי המקולקל של חלי גולדנברג.