יופי של התמכרות
בגובה העיניים: מכורות ליופי, סרטה של גלית גוטמן ששודר השבוע בקשת 12 סיפק לנו מפגש מרתק עם הנשים שעבורן ביקור על שולחן הניתוחים הפך לתחליף ליום ספא בו הן בוחרות לבלות אחת למספר חודשים כדי "לתקן" את מה שנתן להן הטבע (או לא נתן). גוטמן, מגישה ודוגמנית שבשנים האחרונות יוצרת לא מעט סרטי תעודה, ניסתה לבנות בסרט פסיפס מעניין של מרואיינות: צעירה בת 21 שהתחילה לעבור טיפולים קוסמטיים עוד לפני שסיימה לגדול, סבתא חרדית שמבזבזת את מעט הכסף שיש לה על ניתוחים ושיפוצים, וגם הסלב שיצאה משליטה בשם עמנואל הורי. הורי, אחות של סמי הורי ועד לפני כמה שנים שחקנית מבטיחה, הפכה כבר מזמן לחצי פאנץ' במדורי הרכילות, שנהנים להראות תמונות "אז ועכשיו" שלה, בהן ניתן לראות כי היא שינתה את פניה ללא היכר, למעשה, גלית גוטמן בעצמה נראית היום יותר כמו עמנואל הורי מאשר עמנואל הורי.
העובדה שגלית גוטמן התחילה את הקריירה שלה כדוגמנית משחקת תפקיד חשוב במכורות ליופי, עובדה שמאפשרת לה לדבר עם המרואיינות שלה כמי שמכירה מבפנים את התעשייה שגורמת להן להיות לא-מרוצות-תמידית, ולהן לדבר איתה בחופשיות - כי מי כמו גוטמן יודעת כמה יופי הוא מצרך חשוב בחיים (הנה, תראי לאיפה הגעת בזכות עצמות לחיים מושלמות ומבט חודר).
הדיון סביב הניתוחים הפלסטיים לא חדש. מאז הברבור - תוכנית ריאליטי שהממה אותנו לפני 13 שנים בה שורה של פלסטיקאים עם מוסר לקוי הרכיבו מחדש נשים אובססיביות ליופי, זאת בעיקר תרבות האינסטגרם שמחייבת אותנו לשלמות, ולצורך כך מספקת לנו אינספור פילטרים שיעזרו לנו לשפר את המראה שלנו. נדמה שעמנואל הורי, שמצטיירת בסרט כאישה אינטילגנטית ומודעת, איבדה את עצמה בין שלל האפקטים המיוחדים ושואפת להיראות "מושלמת" באופן תמידי. יש משהו אירוני בכך ששחקנית נבלעת בתוך השקר של התעשייה בה היא צמחה, אך מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו כבר מזמן שחוסר שביעות רצון ממראה חיצוני היא הפרעה נפשית דומה לאנורקסיה וההתמודדות איתה קשה עד בלתי פתירה.
עמנואל הורי ושאר המרואיינות בסרט זכו השבוע ללא מעט מבטים מזועזעים ותגובות ארסיות ברשתות למרות שהן בסך הכל מיישמות בפועל משהו שכל כך הרבה אנשים חולמים עליו. למעשה, מכורות ליופי סיפקה, למי שצריך, אמצעי מניעה למעשי "אליסה בארץ המראה" ולחציית ההפרדה שבין העולמות - האינטסגרם והחיים האמיתיים. כי כשניתוחים פלסטיים יוצאים מוצלח אז קוראים לך קים קרדשיאן ואת הבעלים של אימפריה ששווה מיליונים, אבל כשהם יוצאים רע - את מסיימת כאייטם בסרט דוקו שוק. ולצערנו, עדיין לא הומצא הניתוח הפלסטי להסרת צביעות.
אנשים זה דרעק
בשנת 2017 נמצאה גופתה של סופיה (סופי) ליונה בחצר של בית פרטי במערב לונדון. כלומר, נמצאה גופתה זה תיאור מרוכך למדי לשרידי האדם שנתגלו במדורה בחצר. החוקרים שהגיעו הצליחו לזהות שאריות של אף, כמה אצבעות שבורות ואת המשקפיים של ליונה. רצח מזעזע זה אנדרסטייטמנט. ליונה, אזרחית צרפתייה, נרצחה על ידי סברינה קווידי ו-וויסאם מדוני, זוג ששכר אותה כשמרטפית וסבל מיחסים לא בריאים במיוחד (שוב, אנדרסטייטמנט). למרות ששלושת המעורבים בפרשה לא היו "אנגלים", מקרה הרצח של ליונה הצליח לזעזע את הממלכה כולה, בטח לאור פרטי המקרה, שהיו קשים מכדי לקבור אותו בעמוד האחורי של העיתון. כששומעים את העדויות של החברים והשכנים שהכירו גם את הקורבן וגם את הרוצחים - קשה שלא לשאול איך אף אחד לא עצר את זה קודם.
לרצוח את המטפלת (Tortured To Death: Murdering The Nanny) ששודר השבוע ביס דוקו הוא מהיצירות שקל לשווק תחת הכותרת "דוקו שוק": לא מדובר באיזה אפוס תיעודי שחוזר וחוקר את העבר האפל של יחסי עובד מעביד והשלכותיהם על החברה האנושית, אלא בסרט קצר שהוא כמו פטיש לראש, תיאור של מקרה חד פעמי בקיצוניותו. סופי ליונה בת ה-21 במותה מתוארת על ידי כולם כצעירה טובה ושקטה שקיוותה שהיכולת שלה להכיל את הטירוף של המעסיקה שלה תשתלם לה בהמשך הדרך. במקום זה, החולשה שלה רק גרמה לקווידי ומדוני להתעלל בה עוד ועוד: היא נחקרה במשך שעות, הוטבעה במים ונחנקה על ידי כבל של קומקום חשמלי. הסוף שלה היה רע ומר. הסיבה להתעללות בסופי הייתה שרירותית ולא קשורה במשהו שהיא עשתה, המעסיקים שלה החליטו שהיא נשלחה לרגל אחריהם על ידי האקס של סברינה קווידי וניסו לסחוט ממנה הודאה בכך.
ההתנהלות של הזוג אחרי הרצח של סופיה ליונה, בתום 12 ימים של התעללות קשה, רק מגבירה את החרדה: הם הלכו לקנות מצרכים לבית, קיימו יחסי מין והניחו את הגופה הגרומה שלה (אותה הרעיבו קודם לרצח) במזוודה - עד ששרפו אותה במדורה בחצר. במהלך המשפט הם גם ניסו להפיל את האשמה אחד על השני ולא לקחו אחריות. בכל שבוע אחר הסרט הזה היה אמור לזעזע אותנו הרבה יותר, אבל רק אתמול ציינו את יום השואה.