תשקורת עוינת
לכאורה, זה קורה כאן כל הזמן. פוליטיקאי, במקרה הזה יו"ר הקואליציה דודי אמסלם), מגיע לאולפן טלוויזיה כדי לשטוח את משנתו ולקבל קצת יחסי ציבור. ח"כ אמסלם מכיר באופן טבעי אולפני טלוויזיה כמו זה של פגוש את העיתונות, שם הוא התארח השבוע, טוב יותר מרובנו. תכנית האקטואליה המרכזית של חברת החדשות בהנחיית רינה מצליח היא זירה מצוינת להעברת אג'נדה, התגוששות פוליטית וסיפוק כותרות שיגיעו ישירות למהדורה המרכזית. בראיון לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת הביא אמסלם את האג'נדה שלו, כלומר של מפלגת הליכוד, וזה דבר לגיטימי לחלוטין שאף מצופה מכל פוליטיקאי במעמדו. אבל מה לעשות במקרה שהאג'נדה מתנגשת חזיתית במציאות? לא, לא מדובר במציאות הסובייקטיבית שלי, אלא במציאות של כולנו.
בשיאו של הראיון, שהוקדש ברובו לחקירותיו של ראש הממשלה נתניהו, טען אמסלם כי מי שצריך להיחקר הם בכלל חוקרי משטרת ישראל שחוקרים את ראש הממשלה היות והם מעוניינים לבצע הפיכה. עד כה קונספירטיבי אך תקין. נגיד. רק שכמו דוברים רבים שנקלעים לזירת ויכוח, גם דודי אמסלם דוגל בחיזוק העמדה שלו בטיעונים חזקים לכן הוסיף שאת מה שעושים עכשיו לבנימין נתניהו לא היו עושים לראשי ממשלה קודמים כמו יצחק רבין או שמעון פרס. רגע, מה? את יצחק רבין ז"ל רצחו בכדור לגב, חידדה בפניו מצליח הספק המומה. הרצח הפוליטי המשמעותי ביותר בתולדות המדינה הצעירה שלנו, אירוע שחלקנו חווינו כאזרחים ואחרים לומדים היום רק בתכנית הלימודים בשיעורי האזרחות.
כאשר מצליח לחצה את אמסלם לפינה בתקווה שיתקן את עצמו וספק שאלה "רבין נרצח?", הוא עוד שיחרר איזה "לא יודע". דודי אמסלם יודע טוב כמוני שיצחק רבין נרצח ב-4 לנובמבר 1995, אבל הוא גם יודע שבאקלים התקשורתי הנוכחי, אקלים שמובל על ידי חברהּ הטוב ביותר של ישראל, דונלד ג'יי טראמפ, העובדות לא צריכות להפריע למטרה. ואם המטרה היא לנצח בדיון (והמטרה היא תמיד ניצחון) אז אין שום מניעה לומר עובדות שקריות. טראמפ הפך את המונח פייק ניוז לשגור בהתייחסו אל כלי התקשורת הממוסדים כמו ה-CNN, בזמן שהוא משתמש בשמחה בכלי תקשורת פרוץ הרבה יותר הטוויטר, כלי שאין בו שום סינון או בדיקת עובדות. אולי משום שאנחנו מדינה צעירה יותר עם זיכרון קולקטיבי חזק יותר, בישראל עוד נשארנו מאחור עם ז'אנר החדשות המזויפות, אבל אם הראיון של דודי אמסלם מעיד על העתיד, אין ספק שאנחנו ניצבים בפיתחו של עידן חדש. עידן בו אפשר להתווכח על זה שבנימין זאב הרצל הוא חוזה המדינה, יגאל עמיר רצח את יצחק רבין ובעיקר על זה שאפשר להחליף ראש ממשלה. ומה לגבי רינה מצליח? היא ניסתה להילחם על האמת, אך כשלצידה נמצאות אך ורק עובדות, מאוד קשה לנצח בדיון.
ונסיים בשיר
טרנספרנט, הדרמה הקומית של רשת אמזון פריים, התחילה את חייה בשנת 2014 כצפייה כיפית של ממש בזכות קאסט משובח - שכולל את ג'פרי טמבור (מוירה פפרמן), ג'ודית לייט (שלי פפרמן) וגבי הופמן (אלי פפרמן) - ותסריטים חדים במיוחד שהצליחו להיכנס לקישקעס של משפחה יהודית בוהמיינית שמגלה שאב המשפחה הוא אישה טרנסג'נדרית. לצערנו, הסדרה הידרדרה מהר מאוד לטרחנות בלתי נסבלת שהגיעה לשיא בעונתה הרביעית שהתרחשה, ואף צולמה בחלקה המזערי בישראל. המונולוגים האישיים פינו את מקומם למניפסטים מטרחנים שניסו לשלב בכוח בין יהדות, פליטוּת ונטייה מינית (לא שהשלושה לא קשורים, זה החיבור שהיה מאולץ) והצליחה להבריח לא מעט צופים.
העניינים של טרנספרנט נראו עגומים במיוחד כאשר תלונות על התנהגות מינית תוקפנית החלו לצוץ נגד ג'פרי טמבור ממספר חברות קאסט ונשות צוות, מה שהוביל להודעת פיטורים ולגינוי של טמבור מצד יוצרת הסדרה, ג'יל סולוואי, ורשת אמזון. סולוואי הודיעה בתחילת 2018 כי הסדרה תסתיים בעונה חמישית אחרונה ונטולת ג'פרי טמבור ש"תעלה בהמשך השנה". אך מאז הדיווח ההוא חלפו חודשים ארוכים בלי פרטים חדשים, עד שהשבוע פרסמו בניו יורק טיימס כתבת פרופיל על סולוואי, שחשפה גם פרטים חדשים על עתיד הסדרה:
סולוואי ואחותה עובדות בימים אלה על מחזמר טלוויזיוני בן שעתיים שיסיים את טרנספרנט. השתיים משתפות פעולה עם השחקנית הטרנסג'נדרית שאקינה נייפאק (מרושעים) על המחזמר, שצפוי לעלות לשידור בשנה *הבאה* באמזון ולסגור סופית את הסיפור על המשפחה היהודית הכי מורכבת בטלוויזיה שלנו. סולוואי טוענת שהמחזמר צפוי להיות שילוב בין ישו כוכב עליון, לה לה לנד וטיסת הקונקורד יחד עם הרבה הומור יהודי. ואנחנו אומרים: נשמע מעייף כמו ארוחת הסדר.
קסם לא מעשי
למרות מה שנדמה כשילוב בין עין הרע שהטילו בנות הקאסט המקורי, שיקוי שרקחה מגדת העתידות סנא מיפו שגרם רק לתסריטאים הכי דושים בהוליווד להצטרף לפרויקט ושורת החלטות ליהוק שנויות במחלוקת, בסוף זה קרה: הריבוט של מכושפות עלה השבוע לאוויר. אז האם מדליין מנטוק, מלוני דיאז ושרה ג'פרי, שמגלמות את מייסי, מל ומדיסון פרואיט, הצליחו כנגד כל הסיכויים להפיח חיים חדשים בסדרת הפנטזיה האהובה מהניינטיז? בקצרה - ממש לא. המבקרים החמוצים כמובן התחרו ביניהם במקצה ההשחרה הכי מושחזת על מכושפות 2018 כאילו מחלקים פרס בסוף המסלול. אנחנו אהבנו במיוחד את אלה של מארק איי. פריגארד מה"בוסטון הראלד", שכתב: "בזמן שהסדרה המקורית איזנה בין אימה, קומדיה ופינוקים על טבעיים, הגרסה המחודשת מרגישה כמו שיעורי בית בסוציולוגיה", או מבקרת ה"ניו יורק מגזין", אנג'ליקה ג'ייד באסטיין שכתבה: "השחקניות שעומדות במרכז הסדרה חסרות את הכימיה שאמורה לעמוד במרכז הקשר ביניהן והכתיבה מרושלת ופסבדו-פמיניסטית".
גם הצופים הצביעו ברגליים ולא הפכו את החזרה של מכושפות לאירוע טלוויזיוני משום סוג. הרייטינג של פרק הבכורה היה נמוך גם בסטנדרטים הלא גבוהים של רשת CW בו היא משודרת, ופרק הבכורה משך כמיליון וחצי צופים בלבד. בסקר שנערך בקרב צופי הסדרה באתר TVLine, רק כ-50% הצהירו שיחזרו גם לפרק הבא. גם אנחנו ראינו את הפרק הראשון של הריבוט, בו שתי אחיות פוגשות לראשונה את הצלע השלישית שלהן ויוצרות את החיבור ונתקלנו בעלילה לא סוחפת, שחקניות חדשות שמביאות איתן אווירה מבאסת של סדרת נוער (במיוחד שרה ג'פרי, סורי) ואפקטים צ'יפיים של ממש.