שמש נצחית, ראש לא צלול

השבוע חשפה רשת שואוטיים את הטריילר למה שאנחנו מסמנים כבר מעכשיו כמועמדת מובילה לסדרת השנה, "Kidding" ("צוחקים"). מאיפה היהירות, אתם שואלים? זה ממש פשוט. מדובר באיחוד כוחות טלוויזיוני ראשון בין הבמאי הגאון מישל גונדרי והשחקן הגאון ומהחורפן ג'ים קארי - אותו צמד שהביא לכם את הקלאסיקה "שמש נצחית בראש צלול" (יחד עם התסריטאי צ'רלי קאופמן). הסדרה החדשה מלווה את ג'ף (קארי), גבר בן 50 שהוא גם מיסטר פיקלס - כוכב ילדים אהוב במיוחד שנתפס כמודל לטוב לב ותבונה עם מיליוני ילדים והורים שעוקבים אחרי התכנית שלו. בחייו האישיים והרגילים, ג'ף נשוי לדירדרה (קתרין קינר) ולשניים שני בנים. כשהחיים האישיים של ג'ף מתחילים להתנגש עם הערכים אותם הוא חי בסדרה - מיסטר פיקלס עלול להפוך למסוכן.

הטריילר לסדרה לא מרחיב על העלילה מעבר למה שכתבנו כאן, אבל הוא מציג עוד מהצבעוניות והעבודה עם תפאורות חיות שמישל גונדרי כל כך מפורסם בה (זוכרים את הקליפ המושלם ל-"Bachelorette" של ביורק? הנה, הזכרנו לכם). כמובן שעניין נוסף סביב הסדרה הוא העיסוק שלה במה שנראה כמו המצב הנפשי של קארי עצמו בימים אלה - על הגבול הדק שבין שפיות וטירוף מוחלט. "צוחקים" תעלה בספטמבר בשואוטיים ואנחנו מקווים שאחד מגופי השידור יביא אותה גם אלינו במהירות האפשרית.

אי האהבה של אייל

לקחנו הרבה אוויר לפני שהפסקנו לבהות בקוביות (ספרנו שש) והסתכלנו על קורות החיים של אייל בוקר. בוקר, בן ה-22, הוא הכוכב הכמעט-ישראלי של ריאליטי השידוכים הבריטי והנידח, "Love Island", ואם תביטו רק לרגע בתמונות שלו, תבינו בקלות למה דווקא הוא זוכה להכי הרבה סיקור בתקשורת המקומית. אין לזה שום קשר ל-BDS או ציונות - אייל בוקר הוא גבר חתיך במיוחד ולפי הראיונות שהעניק לתקשורת, הוא גם לא טיפש בכלל. הוא נולד בלונדון לאם ישראלית ואב בריטי וזכה למאגר גנים משובח במיוחד כפי שניתן לראות. בוקר כבר ביקר בישראל מספר רב של פעמים אך לא עשה צבא (למי שזה מטריד אותו) ויש לו שני אחים בשם אריאל וטל. הוא התחיל לדגמן בגיל 11 (כי למה לחכות) ואפילו לקח חלק בלהקת בנים-בנות בריטית בשם "EverYoung" שהתפרקה ב-2015 מחוסר עניין לציבור.

"אי האהבה" בה הוא משתתף, היא ריאליטי ותיק אך צהוב במיוחד (שזכה גם לגרסה ישראלית לא מוצלחת שנגנזה במהירות) בו 16 בנים ובנות מגיעים לאתר נופש באי פיג'י וצריכים למצוא לעצמם זוגיות קבועה כך שלא יבלו אף לילה לבד. הזוג האחרון שנשאר יחד ומקבל את תמיכתם של המתמודדים המודחים, יזכה בפרס הגדול. בוקר כבר אמר לתקשורת הבריטית שהערכים היהודיים מאוד חשובים לו וכי הוא לא מתכוון להזנות את עצמו בתכנית. האמת? קצת מאכזב.

ירושה שווה

בשבוע שעבר עלתה הסדרה "יורשים" (בארץ ב-yes, HOT וסלקום TV) שמספרת על משפחת הטייקונים, רוי, שעסוקה בניסיונות להשתלט על העולם ועל הדרך מפרקת את עצמה מבפנים.ואם אתם שואלים את עצמכם - "וואלה, לא שמעתי על כזאת סדרה?", אתם לא היחידים. זה אמנם מפתיע אבל הדרמה החדשה של רשת HBO עלתה לאוויר בלי טיפת  באזז. בתקופה בה אנשים רודפים אחרי סדרות בפומו מטורף כנראה שזה המחיר שהרשתות צריכות לשלם. ההפתעה הכי גדולה לגבי ״יורשים״ היא שבשונה מלא מעט סדרות שזוכות לבאזז מטורף ולא מוצדק, שני הפרקים הראשונים של הסדרה מסמנים אותה כאחת מהפתעות השנה.

אחד הדברים שפגמו ביצירת הבאזז סביב הסדרה הוא קאסט נטול כוכבים אמריקאים גדולים. במפתיע, דווקא השחקנים ב"יורשים" הם היתרון הגדול ביותר שלה, בולטים במיוחד בריאן קוקס, שמגלם את הפטריארך רומן רוי, והשחקנית הפלסטינית היאם עבאס ("הכלה הסורית") שמגלמת את בת זוגו הנוכחית. המשחק שלהם תיאטרלי במידה אבל בהתאם לאווירת ה"דאלאס" ו"שושלת" שמרחפת מעל הפרקים התוצאה מהנה בהחלט. בשונה מסדרות הענק של HBO "משחקי הכס" ו"ווסטוורלד" הוויזואליה הבולטת היחידה ב"יורשים" היא של מוצרי צריכה מוגזמים כמו דירות פאר ורכבי יוקרה (משפחת רוי היא הבעלים של אמפריית תקשורת אימתנית), אך בדומה לסדרות הן גם בסדרה הזאת ניתן לראות מראות קשים. יותר נכון - לשמוע.

"יורשים" מוכיחה שוב כמה אפלה יכולה להיות נפש האדם ששואף לכוח. שאיפה שלעולם לא יודעת שובע. לשמחתינו ולמרות כל סימני האזהרה שמעידים על ביטול קרוב, הודיעו השבוע ב-HBO כי יחדשו את הסדרה לעונה שנייה. 

על הבחְטי

האכזבה המסתמנת מ"על הספקטרום" של yes נובעת דווקא מגודל הציפיות שיצר אצלנו פרק הבכורה המושלם שלה, שאף הוביל אותה לזכייה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל הטלוויזיה Series Mania היוקרתי, בצרפת. "על הספקטרום", שיצרנו דנה אידיסיס ויובל שפרמן, שווקה כסדרה מיוחדת לא רק בגלל העיסוק שלה בשלושה צעירים על הספקטרום האוטיסטי (נעמי לבוב, ניב מג'ר ובן יוספוביץ') אלא גם בזכות ה"אירופאיות" שלה שמתבטאת בקצב איטי וצילום קולנועי. כל היופי הזה הצליח להקסים אותנו עד הפרק האחרון שהוכיח שהאיטיות של "על הספקטרום" גורמת לכך שגם הגיבורים שלה לא מתפתחים. נכון, אנחנו לא נמצאים על הספקטרום. לפחות עדיין לא אובחנּו ככאלה בעצמנו, אבל כאשר זוהר (לבוב) מתאבססת על סוגיית "מתי יהיה  לי חבר?" בפני קלינאי התקשורת שלה פרק אחרי פרק היא פשוט נראית כדמות שטוחה. גם המעצר של עמית בפרק האחרון, מה שהיה אמור להיות הסצנה הדרמטית ביותר בסדרה עד כה, הרגיש כמו עמידה במקום.

סיכום ביניים: טוב שיש לנו את "על הספקטרום" בטלוויזיה, אבל הלוואי שהיא הייתה נפרשת לפנינו קצת יותר מהר.