יותר משש שנים עברו מאז שלינה דנהאם, אז בת 26 בלבד, שינתה את הטלוויזיה לנצח עם בנות. עם שם שלא ממש משאיר מקום לספק והשוואות לסקס והעיר הגדולה, דנהאם הוכיחה שטלוויזיה נשית היא כבר לא נישתית, וגרמה גם לגברים לצפות בה. בנות, עם כל המגרעות שבה - והיו כאלה - שברה את תקרת הזכוכית עבור יוצרות טלוויזיה צעירות שביקשו להביא קול קצת אחר למסף ולספר את הסיפורים שלהן.
בשבת האחרונה, יממה לפני פרק הבכורה של קמפינג, הפרויקט המדובר שלה עבור HBO, דנהאם חלקה את הציטוט הבא בחשבון האינסטגרם שלה, מאת הסופרת ג'סיקה נול: "זה דבר מסוכן לחשוב שפמיניזם הוא שווה ערך ללחבב את כל הנשים. זה מגביל נשים להיות דבר אחד בלבד - חביבות". הציטוט הזה מראה שלדנהאם יש הרבה מודעות עצמית בנוגע לדמויות הנשיות שהיא מציגה. הבנות של בנות היו, רוב הזמן, די בלתי נסבלות, אבל הן הוכיחו שאפשר לעשות טלוויזיה חכמה ומעניינת גם עם חבורה של דמויות מעצבנות, כי כאלה הם אנשים - רובם מרוכזים בעצמם ומעצבנים.
דנהאם לא בחרה סתם בציטוט הזה - הוא מתייחס לקת'רין, הדמות הראשית בקמפינג ואישה שכל כך תאהבו לא לסבול. יחד עם זאת, סביר שלא תשנאו אותה. כי זו הגדולה של דנהאם, ליצור דמויות אנושיות ומעצבנות, אבל לא מרושעות או מושחתות. את הדמויות בקמפינג היא אמנם לא יצרה בעצמה - מדובר בעיבוד שלה ושל ג'ני קונור, שותפתה לבנות, למיני סדרה בריטית באותו השם שיצאה ב-2016. אבל מבין כל הדמויות, ניכר שדנהאם יצקה מעצמה בעיקר לתוך דמותה של קת'רין, ואפילו נתנה לה בעיות רפואיות זהות לשלה, כשממש כמו לינה, גם היא סובלת מאנדומטריוזיס, ועברה כריתת רחם.
אבל בואו נתחיל מהתחלה. קמפינג עוקבת אחר ארבעה זוגות חברים (פלוס שני ילדים), שיוצאים לסוף שבוע של קמפינג כדי לחגוג את יום הולדתו של וולט, בן זוגה של קת'רין (דיוויד טננט). מכיוון שמדובר בקבוצה של אנשים שמכירים אחד את השנייה שנים, לא מפתיע לגלות שיש שם אינספור מטענים. בזמן שלו"ז הפעילויות שלהם מנוהל בקפידה על ידי קת'רין השתלטנית, הבעיות הבינאישיות ביניהם מתחילות לצוץ. אבל אל תטעו - לא מדובר בדרמה סוחטת דמעות, אלא בקומדיה כל כך כיפית שלא תרצו להסיר ממנה את העיניים לרגע.
גם הרגעים הטראגיים הופכים קלילים, וכל השחקנים, כולל ג'ולייט לואיס בתפקיד מושלם וכמה הופעות אורח מענגות, עושים עבודה מצוינת בלתפוס את משבר גיל הארבעים. אחד מהם נמצא בגמילה בפעם השלישית, אחר עובר גירושים ומביא איתו את החברה ההיפית החדשה שלו לטיול, וזוג נוסף מתמודד עם החזרה לשגרה אחרי בגידה. מדובר בסיפורים די דרמטיים, אבל הטון הכללי של הסדרה הוא קליל ומצחיק. אם מאסתם בדרמטיות היתר של הדמויות מבנות, סביר שמאוד תהנו מקמפינג, שלא לוקחת את עצמה ברצינות אפילו לשנייה.
ג'ניפר גרנר לוהקה, בחוכמה, לתפקיד הראשי של קת'רין, וניכר שהיא חזרה לטלוויזיה חדורת מטרה - לעשות תפקיד שכולם ידברו עליו. קת'רין היא אדם בלתי נסבל. היא לא מפסיקה לדבר על המצב הרפואי שלה ועל חשבון האינסטגרם שלה, ויש לה רק ביקורת כלפי כל הסובבים אותה. ניכר שהיא אדם לא מאושר, אבל חיה בהדחקה תמידית. האנשים מסביבה מגלים כלפיה סבלנות אינסופית, ככל הנראה כי הם זוכרים קת'רין חביבה יותר.
הבחירה של דנהאם לחזור לטלוויזיה עם פרויקט שהוא לא מקורי שלה התגלתה כמצוינת. היא - ובוא נודה, גם אנחנו - הייתה צריכה לקחת הפסקה מהדמויות המילניאליות המתבכיינות ולהתנסות במשהו מעט שונה. גם אם אי אפשר לתת לה את כל הקרדיט לסדרה המענגת הזאת (רובו מגיע ליוצרת המקורית ג'וליה דיוויס, שהיא גם אחת מהמפיקות בפועל של הגרסה האמריקאית), דנהאם מראה כאן שהיא גדלה ומתפתחת לכיוונים שונים כיוצרת, ולא ממשיכה באותו הקו הצפוי והמתבקש. אם ככה נראית ההתבגרות שלה, אנחנו כל כך כאן בשביל זה.
קמפינג זמינה לצפייה בסלקום tv