היוש קורין, אני תופס אותך בערך ברגע היחיד בשבוע שבו את לא בטלוויזיה, זה זמן טוב לשאול במה את צופה?
"קודם כל, ובאמת לא בגלל שאני המנחה, אני מכורה קשות לערוץ 22 (ערוץ הלייב של 2025). אני באמת לא מפסיקה לראות. אפילו חילי, בעלי, התמכר יחד איתי. אני חוזרת הביתה ומוצאת אותו צופה בערוץ. הוא עמוק בעניינים, אז יש לי עם מי לחלוק את ההתמכרות. כל היום אנחנו דנים בתושבים. חוץ מזה אני עדיין אוהבת מאד את אנשים ואת התכנית של פינס".
אז את בעצם אוהבת רק תכניות שאת עושה? או שאת עושה רק תכניות שאת אוהבת...?
"לגמרי לשם אני משתדלת לכוון! אלה באמת הדברים שמעניינים אותי. בסך הכל אחלה דרך, לא? נראה לי שפיצחתי את השיטה".
הזכרת את בן זוגך, צפייה בטלוויזיה זה בילוי משותף שלכם?
"בטח. בעלי הרי ממשפחה חרדית, אז את כל התכניות על העולם החרדי למשל ראינו ביחד, אהבנו במיוחד את שטיסל ושבאבניקים. עכשיו כשזה חלק מהחיים שלי אני אפילו חולמת על איזה תפקיד אורח כדוסית באחת מהתכניות האלה".
בתור אחת שיש לה מידע פנימי, הרגשתם שהתכניות משקפות את המציאות?
"היו לו המון הסברים מעניינים למה שקורה בסדרה, זה כמו לצפות עם פרשן צמוד. כן, היו גם הרבה דברים שידעתי כבר לפני הסדרה, בטח יותר מחילונים אחרים. כשנכנסתי למשפחה של חילי ממש לא ידעתי שום דבר על החיים בחברה החרדית, ותוך כדי למדתי כל מיני ביטויים באשכנזית וסלנגים של בחורי ישיבות, אז כשראינו את זה בטלוויזיה אפשר לומר שכבר הייתי מומחית, ואפילו עליתי בעצמי על כמה טעויות של חוסר אמינות שנכנסו לסדרות".
מעניין, היו גם מקרים הפוכים?
"בטח, אנחנו מתים על פאודה, וגם זו הייתה חווית צפייה מעניינת. זה עניין את חילי במיוחד לראות את זה כאחד שלא עשה צבא, והרבה דברים שקשורים לצבא הייתי צריכה ללמד אותו תוך כדי. זאת אומרת, הייתי בגלי צהל, אז בוא - התכנית לא בדיוק משקפת את החוויה שלי, ובכל זאת".
נשמע שאת חולשת על כל הז'אנרים.
"האמת, אני ממש אוהבת את ז'אנר הסדרות המשפטיות, עוד מהתקופה שלמדתי משפטים. ראיתי את כל העונות של האישה הטובה וגם את סדרת ההמשך הטובות לקרב".
קטע, כאחת שהייתה שם לא מפריע לך שהן נאמנות יותר לדרמה מאשר למציאות?
"למזלי אני משפטנית שלא יצא לה להתנסות בזה מעבר ללימודים, לא עשיתי סטאז', אז אולי זה דווקא משאיר לי איזו הילה סביב המקצוע. אתה יודע, אני עוד מדמיינת איך ביקום מקביל הייתי נשארת בתחום וזה היה סוער כזה כמו בטלוויזיה".
אז את בעצם רואה את עצמך כאלישיה מהאישה הטובה.
"אם אני אי פעם אחזור לעסוק בזה, אז ברור שאלישיה פלוריק היא המודל! היא כל מה שאישה חזקה צריכה להיות. ממש אהבתי את הדמות שלה, את המורכבות שלה, את מערכות היחסים האישיות שהיא ניהלה. יש לה הברקות מדהימות, היא הכי המודל לחיקוי. אני חושבת שכל סטודנטית למשפטים שואפת להיות איפשהו בין אל וודס מלא רק בלונדינית לבינה".
אני אפילו לא למדתי משפטים ואל וודס היא המודל לחיקוי שלי בחיים.
"ברור, כבודה במקומה מונח, היא הייתה שם ראשונה. שתדע שידעתי את הסרט בעל פה!"
עושה רושם, בסך הכל, שהרגלי הצפייה שלך די טראשיים.
"גם וגם. אני רואה גם דברים מאד כבדים, אבל מצד שני טלוויזיה היא המפלט לנקות איתו את הראש. הכי כיף לשבת וסתם לבהות במשהו. שיא הטראשיות שלי היה בתקופה שהייתי צופה באדיקות במשפחת קרדשיאן, אבל אני מודה שכבר שנים לא יוצא לי לצפות. אני כן מקפידה להתעדכן מחברות שלי, שהרוסות על התכנית, אז אני תמיד נשארת מעודכנת בכל שטות שהן עושות".
אז אני מניח שהספקת לשמוע את החדשות הדרמטיות מהשבוע (בן זוגה של קלואי בגד בה עם חברתה של קיילי)
"ברור! אמאלה, איזו דרמה. אני מרחמת על קלואי, שכמו כולן שם בוחרת גרוע, אבל לדעתי הכי מסכנה היא קיילי שנקלעה לתוך הסיפור הזה וצריכה עכשיו לבחור כמו במשפט שלמה בין אחותה לחברה הכי טובה שלה".
ומבלי חלילה לפגוע במשפחת קרדשיאן, במה את צופה בקצה היותר איכותי של הסקאלה?
"עובדה זה חובה. בזמן האחרון גם הז'אנר הזה של דוקו רצח. אני לא רוצה לספיילר כאן את הסוף, אבל הג'ינקס מציגה סיפור פשוט משוגע. ממש ממליצה לראות. היה גם סיפורה של שפחה, אבל זו סדרה כזאת קשה. השאירה לי חור בבטן. בעונה הראשונה צפיתי בשקיקה, אבל בעונה השנייה לא שרדתי את הפרק השני. כנראה שזה היה פשוט מדכא מדי".
בואי נדבר על זה שזכינו לראות אותך סוף סוף כדמות בארץ נהדרת.
"קצת חששתי מזה. שאלתי את עצמי מה הם יקצינו, מה אני אראה שם שאני לא מודעת אליו. חייבת להגיד שלא היו הרבה הפתעות, כנראה שאין אצלי הרבה ניואנסים לחקות, אז התמקדו יותר בנושאים שחשובים לי בחיים. וואלה כן, אני בוכה, וואלה כן, אני חולה על חילי בעלי וכל היום אומרת שהוא החיים שלי, אז חיה עם החיקוי ממש בשלום. בתכלס – כבוד גדול".
אחרי כל כך הרבה פורמטים שהספקת להיות מעורבת בהם, יש לך עוד איזה חלום שלא הגשמת בתחום הטלוויזיה? איפה עוד נראה אותך אם זה תלוי בך?
"האמת, חלמתי להיות זאת שתביא לארץ את קארפול קריוקי לפני שהקדימו אותי ושמו את ניקי גולדשטיין על ההגה. אני ממש אוהבת לשיר, אם שמת לב בתכניות שאני מנחה אני משתדלת למצוא כל הזמדנות שיש לי לדחוף שיר איכשהו. אין לדעת, אולי אני עוד אעשה משהו בסגנון. בכלל יש לי קטע לא מוסבר עם נהגי מוניות, יש באינסטגרם שלי היילייט שלם שמוקדש לשיחות שלי עם נהגי מוניות. חובה לפתח את זה לפורמט טלוויזיוני מתישהו".