משהו מוזר קורה לאחרונה עם הסדרות של מארוול. רגע אחרי שחגגו במותג הקומיקס המצליח עשור להשקתו של היקום הקולנועי העצום שלהם, דווקא האח הקטן מהטלוויזיה ספג כמה אבדות – דרדוויל, לוק קייג', איירון פיסט והבלתי אנושיים בוטלו במהלך החודשים האחרונים, וגם עתידם של ג'סיקה ג'ונס והמעניש לוט בערפל, על אף שעונותיהן כבר צולמו. וכך, דווקא בתקופת שפל יחסית באגף הסדרות של מארוול, מתנה קטנה ומיוחדת הגיע מכיוון בלתי צפוי – סדרת הנעורים הבורחים.
לפעמים מרגיש שבכל רגע עומדות להיגמר דמויות קומיקס שמארוול יכולים להביא למסך, אבל בעולם שבו שומרי הגלקסיה הפכו ללהיט, כל דמות שאי פעם הופיע מעל דפי הקומיקס שלהם מחזיקה בפוטנציאל מסחרי ויצירתי. אוקי, אולי חוץ מת'רוג, גרסת הצפרדע של ת'ור (אמיתי, תבדקו אותנו). סדרת החוברות של "Runaways", עליה הבורחים מבוססת, דווקא לא אזוטרית ורק קצת מוזרה (שלא כמו ת'רוג), ועל פי התכניות המקוריות של מארוול היתה אמורה לזכות לסרט באורך מלא, דבר שהשתנה לאחר הצלחת הנוקמים.
ובכן, טוב שכך. אחרי שכמעט נפלה בין הכיסאות, לבסוף הבורחים מצאה בית אידיאלי בפלטפורמט הסטרימינג של הולו, יחד עם צמד היוצרים של The O.C ואחת שיודעת. הבורחים הפכה במהלך עונה אחת בלבד לדרמת נעורים מצטיינת וסדרת גיבורי על יוצאת דופן, ועונתה השניה, שעולה עכשיו בסלקום טי.וי, רק מחזקת את מעמדה בתור ביצת זהב נוספת של מארוול.
אז מה יש לנו שם? שישה חברי ילדות שהתרחקו בעקבות אירוע טראומטי, רק שהוריהם נשארו חברים, או יותר נכון שותפים בארגון צדקה. הנערים נמצאים בשלב מאוד עדין, בו הם עדיין מתמודדים עם הטראומה, עדיין מגלים את עצמם וגרוע מהכל, נתקלים במשבר שכל נער חווה בשלב מסוים – ההבנה שההורים שלך הם גם בני אדם עם רצונות, פגמים וטקס מסתורי שבו הם מקריבים צעירים יחדיו. רגע, מה?
הגילוי המרעיש שבפתיחת הסדרה מפיל את אבן הדומינו הראשונה שבסופו של דבר תוביל אותם להרוויח את שמם - הבורחים. על הדרך הם יתגבשו חזרה לקבוצה שבה הם גדלו, יחשפו את מגוון השקרים שסיפרו להם לאורך השנים ויגלו את כוחות העל האישיים של כל אחד מהם. מה חשבתם, שהם לא גיבורי על? זו בכל זאת סדרה של מארוול. כך הבורחים משלבת בחינניות בין דרמת נעורים מעניינת עם דינמיקת דמויות ייחודית וסדרת קומיקס, על האפקטים, הפיצוצים והקרבות שזה כולל.
החוכמה הגדולה של הבורחים נעוצה בעצם הפיכתם של ההורים של החבורה לנבלים. איזה נער רוצה לגלות שהאבא והאמא שלו מקריבים קורבנות אדם? ואם כבר תגלו את זה, מה לעזאזל תעשו? הם עדיין ההורים שלכם. זו שאלה מהסוג שתסריטאים חולמים עליה בלילה, והסדרה מנצלת אותה היטב. כל דמות מתמודדת עם הגילוי והשלכותיו באופן שונה, דבר שגורר חיכוכים מעניינים גם בתוך הקבוצה. יותר מכך, הצופה מקבל נתח נאה גם מהפרספקטיבה של ההורים, שמציג אותם בעמדה הרבה יותר מורכבת מנבלי קומיקס רגילים. מרגע שהצפוי מתרחש וההורים מתחילים לחשוד שהילדים שלהם מגלים את הסודות - הפיצוץ בלתי נמנע.
אחד האלמנטים שהופך את הבורחים לסדרת נוער מיוחדת היא העובדה שהיא לא מפחדת לגעת גם במקומות שלא נוח לבחון, בטח מקומות שעד לפני כמה שנים סדרות מהז'אנר לא העזו לעסוק בהם. מעבר לזה שהיא מציגה את דמות סופר-הירו להט"בית ראשונה (רובי רוז באה אחרי!), היא עוסקת גם בנושאים שרלוונטים לחיי בני נוער כמו התבגרות מינית, אלימות משפחתית ואפילו התאבדות, מבלי ליפול לדידקטיות. יחד עם זאת, היא מצליחה להשאיר את הסדרה קלילה, ואפילו מצחיקה לפרקים, בזכות הרגעים בהם היא מסכימה להישען לתוך המוזרות שעולם הקומיקס אוהב (אנחנו מדברים עליך, ת'ורג). בואו רק נגיד שאתם עומדים להתאהב בחיית מחמד פרה-היסטורית.
בים סדרות וסרטי הקומיקס, תמיד מרענן למצוא משהו שונה. הרי זה מה שהפך את שומרי הגלקסיה לכזה מוצלח, והייחודיות של הבורחים מתוקף היותה סדרת נוער וסדרת גיבורי על מצליחה להפוך אותה לאחת מהסדרות המוצלחות (והמוערכות) של מארוול נכון להיום. האיזון העדין בין דרמה מעוררת ההזדהות לפנטזיה מעוררת העניין גורם לה להיות בינג' אידיאלי. כלומר, כל עוד אתם לא מקריבים קורבנות אדם, ואז אולי עדיף לכם לא להסתכן.