1. עונת הסתיו
    תוך שלושה שבועות בלבד, העונה הזאת של "האח הגדול" (רשת 13) נתנה לנו כמות תוכן שבעבר הייתה מחזיקה מחצית עונה ממוצעת. ההדחה של רוי, ההתפתחות וההתפכחות של יענקי, הקרע בין גל ושי: כל אלה דברים שכבר קיבלנו, והיה סביר שנקבל בשלב הרבה יותר עתידי. לכן עוד מוקדם לשים כסף על הימור למיליון (כרגע זו ספיר), ולכן מוקדם להחליט מי הדמות הראשית של העונה - כשלרוב אלה שני דברים שונים. ובכל זאת, בנקודה הזאת בזמן, העונה שייכת בטוב וברע בעיקר לסתיו קצין. הברבי גירל מהגיהינום, בוגרת "היפה והחנון" שבהתחלה הציגה את עצמה בתור בת 23, הספיקה לעבור כמה מטמורפוזות ותוך זמן שיא. בהתחלה קוריוז, אחר כך אויבת הדיירים ועכשיו מישהי שמבחינת רבים מהצופים חווה בבית סוג של לינץ'. חמישיית הגמר נראית בלתי נמנעת, וכמוה גם המהפכים הבאים.

    בניגוד לדיאן שוורץ, שהייתה בעמדה דומה בעונה הקודמת, סתיו לא באמת פוגעת בדיירים האחרים: היא מסכסכת, מעצבנת, עושה דווקא ומחביאה אוכל - אם כי היא לא דורכת על יבלות ובטח שלא בריונית. ולמרות שהרוויחה ביושר את רוב הדברים שנאמרו לה בהעמדה הפומבית והקשוחה להדחה, שפשוט רוכזו לפרק זמן מאוד אינטנסיבי, אין שום סיבה ליחס הרעיל שהיא מקבלת מגיא או לרגליים שניקול תוקעת לה באופן פיזי. מנגד, על אף שלאורך השנים ראינו בבית האח המון קריקטורות כמו סתיו שעוררו חמלה והזדהות, קשה לומר שזה גם המקרה שלה. היא פשוט המחוללת של רוב הכאוס בבית, ועל כן מדובר בדמות מעולה. מותר לבקש ממנה עוד, מותר להיות אמביוולנטיים כשתוקפים אותה, אבל זו ממש לא מישהי שיש טעם לעודד. כי אפילו כששמים את המבחן הערכי בצד, סתיו נותנת את התוכן שהונדסה לתת והתאמנה כהוגן לקראת העונה. עם כמה שהצפייה בה מסחררת, היא לא מעוררת טיפה אחת של אמפתיה בכוחות עצמה.

    מה לראות?
    את "שמים אדומים" (רשת 13), מפגש פסגה בין כמה מיוצרי הטלוויזיה המובילים בישראל לבין הופעת משחק מאכזבת מאוד של אלונה סער - אם כי התפקידים הראשיים יותר, והעלילה המתרחשת בימי האינתיפאדה השנייה, מפצים גם עליה. בניגוד להרבה סדרות מיינסטרים, שנראות טוב אבל נופלות בגלל סיפור חלש, פה הסיפור הבינוני דווקא מתפוצץ עם נראות של לפחות מיליון דולר. לביקורת המלאה.
  2. המסך והמגע
    יש מעט מאוד מראות שחורות - כלומר מסכים, של טלפונים ובכלל - בעונה השישית והחדשה של "מראה שחורה" (נטפליקס). זה לא אומר שנגמרו הפיתוחים הטכנולוגיים שאפשר לדמיין ולהזהיר אותנו מפניהם, אבל זה כן מצביע על שינוי מסוים בקו המנחה של סדרת האנתולוגיה. למעט "ג'ואן פשוט נוראית", שבו סטרימברי נטפליקס שמה את עצמה על הגריל, רוב הפרקים האחרים מחטטים דווקא במוגלות העבר: "מעבר לים" חוזר למירוץ לחלל, "מייזי דיי" בוחן מחדש את תרבות הפפראצי של ראשית שנות האלפיים ו"שטן 79" מראה את נזקי עליית הימין הקיצוני. רק עוד פרק אחד, "לוך הנרי", מתרחש בהווה - וגם בו יש חטאים בני כמה עשורים ואין קליטה סלולרית.

    רוב התגובות לעונה החדשה של "מראה שחורה" מוכיחות שעדיין אין מנגנון מספק יותר מקטנוניות. אבל לפעמים - רק לפעמים - כדאי לשים אותו בצד, כשהעונה זה אפילו די הכרחי. כי כשרגעי השיא האמיתיים של הסדרה (כלומר שתי העונות הראשונות, "סן ג'וניפרו" זה סתם סרט עצמאי ומתוק מאוד) הם כבר זיכרון רחוק, וכשהביקורת שמסתתרת בסדרה היא יותר חברתית ומתבקשת מאשר טכנולוגית וחדשנית, "מראה שחורה" היא בידור להמונים כמו אחרון התכנים בנטפליקס. לפחות אצלה הטאלנטים וערכי ההפקה נשארים גבוהים כתמיד. לכן "ג'ואן פשוט נוראית" מהנה לא פחות מהסדרה הפיקטיבית שבמרכזו, ולכן "מעבר לים" פונה לחדרים הכי רגישים בלב במקום לפוצץ את המוח. ובניגוד לרובן המכריע של סדרות האנתולוגיה, כאן אין שום פרק שאפשר להמליץ לוותר עליו באופן מספיק נחרץ. אם אתם עדיין משלמים על מנוי לנטפליקס, כי נוכח ההתפתחויות האחרונות זה כבר ממש לא מובן מאליו, "מראה שחורה" היא מהדברים הבודדים שם שאפשר לספר שצפיתם בהם בלי שום רגשות אשם.
    גיף אחד למזכרת
    החגיגה הבוכרית באולפן "פאולה וליאון" (קשת 12) נראית בדיוק כמו שהייתם מדמיינים.

  3. גם לעקיצות יש סטנדרט
    שש שנים לפני הסיבוב של סתיו קצין ב"היפה והחנון", היה זה תורה של דניאל רוט-אבנרי. והמקרה של רוט-אבנרי הוא ההוכחה הטרייה לכוחה של מדורת השבט שהיא "אולפן שישי" (קשת 12): בחודש שעבר לאף אחד לא הייתה דעה על הפרשנית הפוליטית של מעריב, ובכנות - מעט מאוד אנשים מחוץ לביצה של טוויטר ידעו מי היא, או מהו עברה הטלוויזיוני והספורטיבי. עכשיו, עם ליהוקה לתפקיד הסמן הימני-חילוני של הפאנל, אין אדם אחד במדינה שלא גיבש עליה דעה כלשהי. ומטבע הדברים, הדעה המדוברת היא כנראה אוטומטית לאחד משני הצדדים. המניה התקשורתית שלה מזנקת, ורוט-אבנרי הופכת לממשיכת דרכם של בועז ביסמוט ואמיר איבגי לא רק בגלל הטענות לדברור דף המסרים של הליכוד (או עוצמה יהודית), אלא גם בגלל היכולת להפוך את עצם הקיום שלה לסערה ציבורית.

    אבל כשכל המבקרים אומרים את אותו הדבר, יש שתי אפשרויות - או שרוט-אבנרי ממש טועה, או שכולם קצת יותר מדי מסונכרנים. ועל פניו, הלעג כלפי הדמות החדשה בפאנל לא רק מהנה ברובו, אלא ממש קל ונגיש: בין אמירות לא מחמיאות כמו "נתניהו כן מתראיין לעיתונות הישראלית, הוא פשוט עושה את זה דרך חו"ל" לבין פירוק הרזומה הספורטיבי שלה לגורמים על ידי חיים לוינסון, מסתמן שרוט-אבנרי הספיקה לעשות כמות חריגה של פאולים. זה לא קשור לעמדות הפוליטיות שלה (מה גם שהיא בעצמה חוטאת לעיתים באוטומטיות מיותרת), ובעיקר מקרין על האופן שבו היא תופסת את מוסד העיתונות. אם בהמשך היא תביא איזשהן כותרות או פרשנויות שבאמת מצדיקות את זמן המסך שלה, ולא רק מאותו כיוון מתבקש, זו תהיה האצבע המושלמת בעיניים של מבקריה הרבים. מצד שני, כשבשבוע שעבר אהוד ברק ביקש "להשתיק את החברה" וכינה אותה "מהדורה של טלי גוטליב", הוא היה היחיד שצריך להתבייש בזה. מצד שלישי, ברק עצמו רמז לקיומו של סיכום מוקדם ונפוץ שלפיו חברי הפאנל לא יתפרצו לדבריו במהלך השיחה איתו, וזה כן הופך את עצם הטענה שלו למקובלת. למרות שהמצב הזה לא כיף, הוא לגיטימי וחצי.

    אז רוט-אבנרי חוטפת ביקורות רבות וקשות (ומוצדקות), אבל כמעט כולן קבילות. כולן חוץ מאחת: זו שנוגעת לעברה ב"היפה והחנון". זה סתם מגעיל, רעיל ולא ענייני, ומנציח בדיוק את הסטריאוטיפים שאותם מבקרים מתיימרים להשמיד. מעבר לעובדה שהיא הובאה על תקן "הספורטאית", שזה כבר יתרון על פני כל המסגורים המבזים האחרים בתוכנית (לא שזה מנע ממנה לטעון שבית המקדש השני נחרב בשנת 1967) - זוהי זכותה המלאה לחלטר כמה שבא לה, ורק למחרת להחליט שהיא עיתונאית רצינית. גם יולי אדלשטיין היה מודל עירום, ועדיף אלף מקרים כאלה בזירה הציבורית מאשר עוד אנשים מושחתים ורקובים. וכל עוד אין לה את היהירות של אמיר איבגי, והיא כן מצליחה להרכיב משפטים בניגוד לבועז ביסמוט, זה בכלל בונוס מבחינת רוט-אבנרי. כי היא עושה רעשים של מישהי שכאן לטווח הארוך, אולי אפילו מעבר לאולפנים, ולכן כל הביקורת עליה רק תהפוך לעוד יותר הכרחית. ממש כמו האישה עצמה, היא פשוט תצטרך להיות עניינית.
    בשבוע הבא
    אחרי חודשיים שאי אפשר היה לנשום בהם, סוף סוף מחכה לנו שבוע עם מעט מאוד בכורות והרבה מאוד זמן להשלמות. עונה שנייה ל"פריפריה אימפריה" (יס, 26.6), עונה שלישית ל"המכשף" (נטפליקס, 29.6), וזהו.
    צילום סתיו קצין: מתוך "האח הגדול", רשת 13 / צילום ארון פול וקייט מארה: מתוך "מראה שחורה", נטפליקס / צילום ליאון רוזנברג: מתוך "פאולה וליאון", קשת 12