1. מספר זהות
    כל ערוץ חדש - במקרה הזה מדובר ב-i24NEWS, ערוץ החדשות החמישי בישראל שהושק השבוע - נהנה מהנחות "בהרצה". בזכותן הוא פטור מביקורות נרחבות על דברים כמו מערכת היחסים ההפכפכה שאנשיו מנהלים עם הפורמט של סיכות חטופים, מה גם שהתוצאה ממש לא גרועה והפוטנציאל של הפלטפורמה ניכר. אפילו "הישראלים", תשובת הערוץ ל"הפטריוטים" שהתחילה הכי נמוך שיש, השתפרה קלות בזכות כמה ליהוקים בודדים לפאנל שדווקא כן הוכיחו את עצמם, למשל פאולה רוזנברג או אלי אוחנה. אבל יש גם בעיות שאי אפשר לתקן, או לכל הפחות קשה מאוד, והן מהותיות הרבה יותר. כי ימי ההשקה של i24NEWS לא צריכים להיות מוקדשים לרייטינג או להישגים עיתונאיים, אלא למיתוג. ולמרות כל היומרות הידועות על דיגיטל ואפליקציות, ליומרות הללו אין טיפת תוחלת בלי אפיק טלוויזיוני ברור.

    ערוץ i24NEWS משדר בערוץ 15 בהוט ויס (רק אצל מי שהטלוויזיה שלו מחוברת לאינטרנט), בערוץ 10 בסלקום ובערוץ 22 בפרטנר. הקהל הצעיר, אם הוא בכלל שמע עליו, בכל מקרה יצפה בו דרך הרשתות או הפלטפורמות מבוססות האפליקציות - אז מה לגבי ההורים והסבים שלו? הרי לא משנה כמה כבד יהיה המבטא שבו המגישה מירי מיכאלי תגיד "טוונטי פור", בסופו של יום כל ערוץ הוא בראש ובראשונה המספר בשלט שאליו מגיעים דרכו. למי שלא מאמין: תשאלו את ערוץ 14, שם התנופה ברייטינג לא הייתה רק בגלל הרפורמה אלא גם בזכות המעבר מאפיק 20 הנידח מאוד. ואומנם ברור שכל עוד זה תלוי בערוץ הוא היה מעדיף שלא להתפזר על כל המגרש, אבל זה לא תירוץ. כמו שקמפיין "ערוץ עשר באפיק 14" לא תפס בימי הפיצול, כך יזקקו ב-i24 למספר אחד, יחיד וברור. זה אולי ינטרל שם המותג לטובת "ערוץ 15" כלשהו, אבל זה גם יקדם אותו צעד קריטי אל עבר המוניטין הרצוי.

    מה לראות?
    את "טיפול לילי" (יס) הישראלית והחדשה - אם כי המתנה נוספת של שבוע-שבועיים רק תעשה איתה חסד. ההמתנה הזאת מומלצת בעיקר בגלל ש"טיפול לילי" קלאסית לצפייה מרתונית, וכרגע יש לה רק פרק אחד בן חצי שעה, וגם בגלל שיריית הפתיחה שלה לא מרשימה כמו המשך דרכה. בשבוע הבא, כשתומר יוסף יצטרף לקאסט, אתם כבר תבינו למה כדאי להתעכב עליה. לביקורת המלאה.
  2. אל תתעסקו עם החפרפרת
    השם דיאנה תומפסון בוודאות לא אומר לכם כלום - אבל הכינוי "באדי מובן" אולי כן יישמע מוכר, בטח אם נמניתם בין צופי הדוקו-פשע הכי ויראלי של נטפליקס מהימים שלפני הקורונה. כמעט חמש שנים לאחר שבלשות הרשת שלה עמדה במוקד "אל תתעסקו עם חתולים", תומפסון חזרה לענקית הסטרימינג, הפעם כמתחרה בריאליטי שתפור עליה ועל שכמותה: "החפרפרת" (נטפליקס). וגם בעונה החדשה של הריבוט לפורמט המיתולוגי מראשית שנות האלפיים, אין בכלל מה להשוות בין מה שהולך שם לכמעט כל ריאליטי אחר על מסך הטלוויזיה.

    "החפרפרת", שבה קבוצת אנשים מנסה לזכות בכסף בזמן שאחד מחבריה מחבל להם בסתר, היא ההפך הגמור מריאליטי דייטינג לכיבוי המוח: הערנות וחדות המחשבה שנדרשות מהמשתתפים תקפות באותה מידה גם לקהל. ומה שיוצא מזה הוא מעין ריאליטי אתגרי-מנטלי, חלק מגל של תוכניות ריאליטי אחרות ששוטפות לאחרונה את המסך. הבולטת מכולן היא כמובן "הבוגדים" (יס), שעונתה האמריקאית השנייה - והמושלמת, אם לנסח את זה בעדינות - תנחת כאן בעוד כשבועיים. אבל "החפרפרת" לא זקוקה לסלבריטאים, ובכנות גם לא לתומפסון או לנופים היפהפיים שמקשטים את העונה החדשה. כל מה שהיא זקוקה לו זה שיותר אנשים ידברו עליה, כי בינתיים היא מדשדשת בתחתית טבלת הטופ 10 של נטפליקס. וחבל עליה.
    פריים אחד למזכרת
    פרס הקריאייטיב המצטיין של השבוע - והשנה - הולך לחסות הקצרה של האקס רון שחר לחברת פאפאיה בעיצומה של בכורת "המירוץ למיליון" (קשת 12).

  3. "רפאליס": המעקב השבועי
    לאורך כל עונתה השנייה שהסתיימה השבוע, עוד ועוד אמיתות על "רפאליס" (הוט) נחשפו מבעד למעטה הכסף, הניתוק, החופשות וההזרקות שסדרת הדוקו-ריאליטי מקפידה לשאת איתה. שוב ושוב שמענו מציפי איך "הסכימה" להיכנס לכלא ולהיעדר מחיי המשפחה - רק בשביל שדור יגלה שמבחינתו, היא ממשיכה לא להיות נוכחת מאז שחזרה. שוב ושוב מכרו לנו את שחר חיון בתור בת הזוג הצעירה והמעניינת של און - רק בשביל שהשניים ייפרדו בפרקים האחרונים, וגם היא תושלך אל מתחת לגלגלי אוטובוס חיסול החשבונות הטלוויזיוני של המשפחה. והיו אינספור רגעים מכמירי לב נוספים, מהנמוך עד הגבוה. מזה שמשפחה שמנפנפת תמידית בהון שלה מן הסתם סגרה חסות עם מותג רהיטים בשביל לממן שיפוץ במטבח, עד לזה שרפי ובר והאחרים מקפידים לשאת את שם האקס דיקפריו לשווא במקום לשחרר ולהמשיך הלאה.

    וכפי שהרפאליס רצו שניזכר שוב ושוב לאורך שתי עונות ו-35 פרקים, הם לא עוד משפחה. כנראה שבעיניהם המרחק הזה הוא תולדה של המעמד החברתי והסלבריטאות, אבל מי שהקפיד לצפות בהם - או אפילו סתם הקדיש זמן לאינספור ההצצות ששטפו את טיקטוק, ולמעשה הרכיבו את הסדרה כולה - ידע שהמרחק הזה נגרם גם בגלל האופן החריג שבו המשפחה תופסת את עצם המשפחתיות שלה. העניין הוא לא אהבת הניקיון של בר או העובדה ש"רפאליס" היא הדוקו-ריאליטי השלישי השנה שמציג את הקמפיין הטברייני של שני אילוז, אלא זה שבז'אנר מאולץ מלכתחילה, אפילו הרגעים הכי משפחתיים ואלמנטריים של הסדרה הרגישו כאילו לא היו מתרחשים אלמלא הייתה ניצבת מולם מצלמה.

    בתוך כל זה, כשעוד לא ברור אם "רפאליס" בכלל תמשיך לעונה נוספת (שמן הסתם תיאלץ להתייחס, השד יודע איך, למלחמה), צריך לחשוב מה הלאה. ולא מבחינת ההפקה, מבחינת המשפחה. הרי עבור הרפאליס, "רפאליס" היא פלטפורמה לשיפור תדמית יותר משהיא מקור הכנסה. אבל במקום שהמשפחה תיקח את הקהל לתדמית שהיא באמת מעוניינת בה - כמה תקלות בניווט הובילו אותה לתדמית אחרת, חדשה. למרות שמשפחת קרדשיאן היא הרפרנס הכי מאוס בתרבות הפופ מאז תחילת המילניום, זה בערך המקום שהסדרה הביאה אותם אליו. בגלל זה עוד עונה לסדרה מרגישה די מתבקשת, כי אף מטען משפחתי לא נפתר בשתי האחרונות וספק אם ייפתר אי פעם. החסכים האלה הם לא מכשול אלא המטרה עצמה, ונראה שכל חברי המשפחה יכולים לחיות עם המצב. וזה כולל אפילו בר, מוקד העניין הנצחי של "רפאליס" ומי שהייתה אמורה להירתע ממנה לפני כל השאר. אולי גם היא מבינה שהגיע הזמן שמשפחת רפאלי תשחרר מהאספירציות להישאר ו/או להיות דוגמנים, שחקנים ומרצים, ותשלים עם התואר החדש שלה: כוכבי ריאליטי מהשורה הראשונה.
    בשבוע הבא
    לא היה קורה כלום אם היו מביאים אותה לכאן באיחור מעט פחות מביך, אבל "הקללה" של ניית'ן פילדר - מהסדרות המדוברות והמהוללות של השנה - סוף כל סוף נוחתת בישראל (הוט, 10.7); ראשידה ג'ונס מ"מחלקת גנים ונוף" מגלמת אלמנה בפוטנציה בקומדיה השחורה והעתידנית "סאני" (אפל TV פלוס, כנ"ל); ועבודת הפרקליטות הפלילית בירושלים נחשפת ב"בלב התביעה" התיעודית (יס, 11.7).
    צילום מירי מיכאלי: i24NEWS / צילום דיאנה תומפסון: מתוך "החפרפרת", נטפליקס / צילום רון שחר: מתוך "המירוץ למיליון", קשת 12