האם העונה השנייה משתווה לראשונה? מה היוצר הגאון מייק ווייט מנסה להגיד לנו הפעם? ומי מאורחי הריזורט הסיציליאני יאבד את זה לפני כולם? רועי אבן רואה את כל מה שיש בטלוויזיה כדי שאתם לא תצטרכו, אבל הפעם הוא רוצה לדבר רק על "הלוטוס הלבן"
עד כמה העונה החדשה מאכזבת? אז זהו, שהיא ממש לא, ואפילו להפך. נדמה היה שהצלחת עונת הבכורה של "הלוטוס הלבן" (יס, הוט וסלקום) היא מסוג המקרים שבהם עדיף לעצור כשזה מושלם ולא ליטול סיכונים נוספים, אבל היוצר מייק ווייט עשה זאת שוב. בלתי נתפס שהגבר הלבן האחד הזה מצליח לזקק כל כך הרבה דמויות עם כל כך הרבה מורכבויות, ונראה שלא בכדי רוב הביקורות מעבר לים מסתכמות במילה "יותר". העונה השנייה יותר יפה (ותודה לסיציליה), יותר נועזת, יותר סקסית, יותר מצחיקה, ואם לשפוט לפי שני הפרקים הראשונים של העונה שנשלחו מראש לביקורת - לא מן הנמנע שהיא אפילו יותר טובה.
בכלל, במחי שישה פרקים "הלוטוס הלבן" המקורית כבר הצליחה להפוך את עצמה לאחת ממדורות השבט הבודדות שיש כרגע על המסך. "בית הדרקון", קודמתה במשבצת ראשון בערב הנחשקת של רשת HBO, הייתה מוצלחת אבל לא הכתה גלים מעבר לצופי הסדרה המתבקשים, ומרגיש שבשנה וקצת שחלפו מאז ש"הלוטוס" עלתה לראשונה רק הצטברו לה עוד ועוד מעריצים. הצילום והעיצוב מרהיבים (כאמור, סיציליה), הליהוק בול בפוני, והתעלומה התורנית מסקרנת מבלי לגנוב את תשומת הלב מאירועים וחיכוכים מרכזיים. משמח, ואפילו מרגש, לחשוב על כל הדיונים והשאלות שהיא תציף במהלך ששת הפרקים הנותרים, וברור שמדובר בחוויית צפייה קבוצתית, אפילו עולמית. בעניין הזה, שווה גם להתחיל לעקוב אחרי הריקאפ השבועי של מיכל ישראלי. ציטוט אחד למזכרת "יש לי עדיין כוח גברא, אני עדיין יכול להכניס אישה להריון. גם ככה זה אף פעם לא היה מחזה יפה. זה פין, לא שקיעה", ברט (פ. מארי אברהם).
על מה העונה הזאת, בעצם? המישור העלילתי לא רלוונטי - חבורת נופשים, תעלומת מוות, ריזורט מבית "הלוטוס הלבן", אתם מכירים את החוקים. אבל על מה העונה הזאת באמת? כנראה שעל עוד מאותם מחוזות שהעונה הראשונה ביקרה בהם, רק עם תפנית מסוימת. הפעם הדגש הוא כבר הרבה פחות על פערים גזעיים (אלה שנכחו בנאום "גברים לבנים הם האנדרדוג כרגע" הנהדר של קוני בריטון), ולראיה אין בקאסט הנוכחי שחקנים שחורים. הפוקוס הוא עדיין על פערי מעמדות, פשוט מזווית אחרת: המגדרית. השינוי הזה בא לידי ביטוי בעובדה שהעונה השנייה של "הלוטוס" היא בפירוש מינית יותר, יעיד על כך הפין שמפתיע בשלב מוקדם מהרגיל, וכמעט בכל אחת מהדמויות: עובדת המין שבאה לבקר את מייקל אימפריולי, הבעל הטרי והמתעלל של ג'ניפר קולידג', או ההבדל בין בן הזוג של אוברי פלאזה לזה של מייגן פאהי. כולם חרמנים, כולם מפלרטטים, חלק שוכבים יותר מאחרים וחלק מרגישים מתוקים כשהם לצד אבא וסבא גסים ומיושנים. קשה להבין עד הסוף את המסר מבלי לגלוש למחוזות ההימורים (שאליהם נגלוש ממש בעוד רגע), אבל התסכול מתבשל אצל נשות "הלוטוס" החדשות ומתחיל להריח כמו סיפור נקמה נשית. בעולם האמיתי ובדרמה הבדיונית, מיניות היא קלף מיקוח - והיחידות שמבינות את זה הן שתי הצעירות האיטלקיות שמסתננות לתוך המלון. כשהאחרות יקלטו את זה, אפשר להעריך זאת בזהירות, הן יהיו הרבה פחות נעימות. פריים אחד למזכרת זה לא בדיוק הפריים, אבל אם צפיתם בפרק אתם כבר יודעים מה הגיע שנייה לאחר מכן - ולמה אי אפשר להראות אותו בטור הזה.
מי יאבד את זה קודם? ברוכים הבאים לחלק הכיפי באמת: המקום שבו מהמרים ועוד חודש וחצי מתבזים. ברור לכולם שהלבה המבעבעת הזאת תתפרץ ותביא למותו של לפחות אחד מאורחי "הלוטוס הלבן", ובסבירות לא מבוטלת אורח אחר יהיה האחראי לזה. אבל למקרה הקלוש שבו הגופות שנשטפו לחוף בתחילת העונה הן לא של כוחותינו, אפשר להתמקד בשאלה פשוטה הרבה יותר - מי מבין אורחי המלון יהיה הראשון שיתחרפן? זאת לא תהיה טניה (קולידג'), גם אם היא שוב תחווה דיסוציאציה בזמן סקס, כי מספיק להסתכל על הפרצוף שלה ולהבין שהיא לא תעשה לאף אחד כלום. זה גם לא יהיה אלבי (אדם דימרקו), שמסתמן כגבר הכי הגון בקטלוג הנוכחי (אולי זאת בעצם סיבה לדאגה), וזה בטח שלא יהיה סבא שלו ברט, שלא יכול להפעיל כוח פיזי משמעותי אפילו אם היה רוצה.
מנהלת המלון ולנטינה (סברינה אימפצ'יאטורה) נראית מסובבת בהרבה מארמונד של העונה הקודמת, ולכן הימור עליה מרגיש קל מדי. כנ"ל לגבי הצעירות המקומיות מיה (ביאטריס גראנו) ולוצ'יה (סימונה טבסקו), כי העובדה שהן מסתבכות די מהר דווקא גורמת להן להיראות פחות חשודות כשזה מגיע להסתכלות על העונה כולה. כלומר - שלושתן די איבדו את זה מלכתחילה, אז לא סביר שהן יהיו הראשונות לצאת מדעתן. העניינים מתחילים להיות מדאיגים עם המתעשר הטרי אית'ן (וויל שארפ) שנשלח לחופשה עם בת זוג לא מאוד נסבלת, וגם עם פורשה (היילי לו ריצ'רדסון) וגרג (ג'ון גרייס) שמעבר למגרעות האישיות שלהם צריכים לשאת את עול השגעונות של טניה. ואגב, זמן טוב להבהיר: עם כל האהבה הרבה לקולידג', מוטב יהיה אם "הלוטוס" תמשיך לעונה שלישית (שלפי השמועות תתרחש ביפן) בלעדיה. ווייט משכיל לא לשחוק אותה הפעם, ולכן היא ממשיכה להיות מהנה כהרגלה, אבל אולי יהיה חכם יותר להמשיך עם דמות אחרת לעונה הבאה, ויש מספיק אופציות בנמצא.
החשדות מתגברים מול דפני (פאהי) וקמרון (תיאו ג'יימס), הדביקים אחד לשנייה ומנותקים מהעולם החיצוני. הם לא רואים חדשות, יש מצב שגם לא מצביעים בבחירות, ומשהו בדינמיקה שלהם נראה מאוד כוחני ומטריד. אמרתם כוחני - אמרתם דומיניק (אימפריולי), מי שאולי עוד יביא את האלימות שלו מ"הסופרנוס" לריזורט הסיציליאני. אימפריולי הוא השחקן הבולט והכריזמטי ביותר בתחילת העונה, עם כל המפגשים האקראיים שמזדמנים לו, ואם ב-HBO גייסו אותו לסדרה לא מן הנמנע שהם עוד יתנו לו הרבה חומר לעבוד איתו. אבל מעל כל אלה בולטת חשודה מרכזית אחת: הארפר (פלאזה), שבאה מיואשת מהבית ונראית נחושה להרוס לכל הסובבים שלה את החופשה. ובכלל, זו אישה שלא מתחברת ל"טד לאסו", אז לא פלא שהיא מדאיגה יותר מכל השאר. בשבוע הבא אחרי הרבה זמן בלי פורמט הכרויות מקורי, "הקבוצה" מבטיחה לשנות את האופן שבו אנחנו מתאהבים (קשת 12, 6.11); עונה חמישית ל"הכתר", כולל קאסט חדש לגמרי ומלך אחר שמקטר עליה (נטפליקס, 9.11); הפרק האחרון בהחלט של "הטובות לקרב" (יס, 11.11); ועונה חדשה ל"מסע אגדי", אחת הקומדיות הכי מתוקות שאתם בכלל לא רואים (אפל TV פלוס, כנ"ל). צילומים: מתוך "הלוטוס הלבן", יס, הוט וסלקום
