"קופה ראשית", "קלף מלוכלך" ומוניקה לווינסקי

איפה זה פוגש אותך?
הרבה קופסאות טישו נזרקו לפח מאז שאסי דיין התיישב על כורסת הפסיכולוג של "בטיפול" - ונדמה שהישראלים (ולא רק הם) עדיין רוצים לצפות בעוד ועוד מפגשים בין מטפלים ומטופלים. יעל דורון ודני פרידלנדר הם הזוג הכי ותיק שיצא מ"חתונה ממבט ראשון" (קשת 12), שמסיימת סיבוב רביעי ממש בימים אלה, ולפניהם היו לנו גבריאל בוקובזה ב"לאהוב את אנה", איריס רייצס ב"הדור הבא 24/7" הכושלת ואת אותה יעל דורון ב"פרויקט Y", הריאליטי מתחילת שנות האלפיים שחשף אותנו לאלון חמאווי ואליענה בקייר. לכל אלה תוסיפו את אורנה גורלניק הישראלית שכבשה את האמריקאים, והחל מהשבוע הבא גם את שרון ברעם וולובסקי: הפסיכולוגית שתוביל את הגרסה הישראלית לדוקו "טיפול זוגי" (כאן 11).

ובזמן שגורלניק הישראלית הופכת את "טיפול זוגי" האמריקאית ללהיט, גם קהלים אחרים זכו לאחרונה לצפות בפסיכולוגית כחול-לבן: איילת זורר הצטרפה לעונה השלישית של "את" (נטפליקס) בתור האישה שמנסה לטפל בג'ו גולדברג, רגע אחרי הגעתה למסך של אוזו אדובה, כוכבת הגרסה המחודשת של "בטיפול" ארה"ב. אה, ויש את "טיפול אונליין" (שם עם ליסה קודרו, פה עם קרן מור), "חינוך מיני", "אמת או חובה" ואת "הסופרנוס" שתמיד נשארת רלוונטית. אבל כנראה שאף מטפל לא מתקרב לרמות העיוות של אייק הרשקופף, הפסיכיאטר האמיתי עליו מבוססת דמותו של הגבר-הסקסי-בעולם פול ראד ב"הפסיכיאטר מהדלת ליד" (אפל TV פלוס). הסדרה, בה ראד מאחד כוחות עם וויל פארל, מציגה פרשה שכבר פרנסה שלל כתבות ופודקאסט באותו השם - ואיכשהו הסיפור שבמרכזה עדיין נשאר בלתי נתפס. כל כך בלתי נתפס, שהיא רחוקה מלהרגיש אמינה.
מה לראות?
את "קלף מלוכלך" (יס), ומשתי סיבות עיקריות: 1. כל מה שהיא דורשת מכם זה 90 דקות תמימות. 2. שלושת פרקי הדוקו הישראלי מוכיחים שאין תחליף לסיפור מותח וטוב, אפילו כשהוא מתרחש בתחרות ברידג'. חובבי הערך המוסף מוזמנים לביקורת המלאה, וגם לראיון עם לוטן פישר ב"חדשות סוף השבוע".
הבית (והכתם) הלבן
השבוע תגיע לסיומה העונה השלישית של "סיפור פשע אמריקאי" (יס), האנתולוגיה המצליחה-לעיתים מבית היוצר של ריאן מרפי. זו לא הייתה העונה הטובה ביותר ("או. ג'יי. סימפסון"), והיא לא הייתה בלתי נסבלת ("הרצח של ורסצ'ה"), אבל היא העניקה שירות טוב ואינפורמטיבי עבור הצופים הסקרנים - כולל אחד שלא בדיוק נולד כשביל קלינטון פגש לראשונה את מוניקה לווינסקי. וכמו כל טלוויזיה טובה, היא שלחה אותם לגוגל עם משימה ברורה: לברר מה פה מומצא, ומה אמיתי. להלן הממצאים.

אם יש מישהי שגם יודעת מה קרה (לכאורה, לכאורה) בחדר הסגלגל וגם מוכנה לדבר על זה, זו לווינסקי עצמה - והיא זכתה למעורבות של ממש בהפקת הסדרה, שם גולמה על ידי השחקנית המבטיחה (והלא לגמרי נסבלת) ביני פלדשטיין. החופש היצירתי של מרפי, אפשר רק להניח, בא לידי ביטוי בעיקר בחלקים שהציגו את קלינטון לבדו, או בשיחות וריבים בארבע עיניים עם אשתו הילארי. כל השאר די מדויק: ורנון ג'ורדן, יועצו של הנשיא, אכן טפח על ישבנה של לווינסקי במהלך מפגש משותף; קלינטון אכן ענב עניבה שקיבל במתנה ממוניקה במהלך עדותו על הפרשה; לינדה טריפ אכן שכנעה את לווינסקי להקים קובץ אקסל שירכז את פגישותיה עם קלינטון; ואותה לווינסקי אכן יצאה בזמנו לדייט עם ג'ייק טאפר, כיום כתב פוליטי בכיר ברשת CNN. והשמלה הכחולה ההיא? מוניקה בהחלט לא שמה לב שנשארו עליה כתמי זרע של מנהיג העולם החופשי.
מה להשלים?
את "קוויז" (ITV), כי ברור שהיא כבר לא תשודר בישראל. המיני-סדרה של סטיבן פרירס הייתה אחד מלהיטי הקורונה הראשונים בבריטניה, והיא מתהדרת בשלושה שחקנים מעולים: מת'יו מקפיידן (טום הפעור מ"יורשים"), שאן קליפורד (גברת "I Look Like a Pencil" מ"פליבג") ומייקל שין (כל סדרה וסרט שיצאו מגבולות אנגליה בעשורים האחרונים). וזה עוד לפני שהתייחסנו לסיפור האמיתי והמרתק מאחוריה, על הקנוניה-לכאורה שפיצחה את השיטה ועקצה את "מי רוצה להיות מיליונר?" בראשית דרכה.
העגלה לא סוחבת
בכל הפסקת פרסומות, בין המקום הקבוע של גיא זו-ארץ לזה של נועה קירל, יש משבצת שמורה מראש למותג אהוב שהתמסחר: חוה אלברשטיין, עמיר בניון, ומהשבוע האחרון גם כוכבי "קופה ראשית" (כאן 11). כולם שם כי הציעו להם המון כסף, וכי צריך שיהיה לנו על מה להתקטנן. אבל במקרה של "קופה ראשית", שעלתה השבוע בקמפיין מדובר עם גידי גוב ובזק (ובלי ראמזי), נדמה שהמעבר להפסקת הפרסומות הוא לא תחילת המיצוי - אלא הסוף. מה שפעם היה נלחש בשקט, אחת לכמה פרקים חלשים, הוא היום מוסכמה רווחת בקרב רוב הצופים. והסיטקום שנולד בחינוכית ז"ל, זה שפעם נחשב לפנינת טלוויזיה נסתרת, כבר כמעט ולא מצליח להצחיק.

אז האם "קופה ראשית" השתנתה, או שאלה בכלל אנחנו? תחכום בריטי אף פעם לא היה הצד החזק של עובדי "שפע יששכר", וגם לא מודעות לניואנסים חברתיים - יש שם את הערבי הקלולס, את המזרחית הצעקנית, את המולדבי ה"חמומוח" ואת הצנונית האשכנזית. מדינת ישראל, מקום בו אנשים נזכרים להיעלב מדברים באיחור של שנים, לא התלוננה. זכותה. הדבר הכי קרוב לסערה סביב הסדרה הגיע רק בשבועות האחרונים, לאחר פרק שהציג דמות חדשה של אוהד בית"ר גזען. אפילו אני, אדם עם רף סבלנות מאוד נמוך לנושא, מצאתי את עצמי צוחק ממרבית הסטריאוטיפים, כי הם בוצעו על ידי אנשים שאוהבים את מה שהם עושים. מודה ועוזב ירוחם. או יבנה, במקרה הזה.

זו לא הגזענות שפגעה ב"קופה ראשית", כי היא הייתה שם מלכתחילה. זו גם לא ההפיכה שלה מקומדיה נישתית ללהיט מיינסטרים, שחולש על שיתופי פעולה מסחריים ותחפושות בפורים, למרות שכולנו תמיד נשמח להתהדר בהיותנו אניני טעם טלוויזיוניים. זו פשוט היכולת הכמעט-טבעית שלה להצחיק, והעובדה שהיא הלכה ונעלמה לאורך השנים. השבוע, בפרק שהוקדש לחנוכה, זה הובהר היטב - כי פרקי החגים תמיד היו הפורטה של "קופה ראשית". פתאום הצעקות חזקות מדי, הרעיונות ממוחזרים מדי, ו"סופרסטור" האמריקאית בנטפליקס זמינה מתמיד. מה שחסר להם הוא לא ראמזי, אלא חומרים מקוריים.
בשבוע הבא
גיתית פישר ואושרית סרוסי מ"זאת וזאתי" מגיעות לעולם הילדים ב"האחיין שלי בנץ" (כאן חינוכית, 28.11); יוצרי "צל של אמת" חוזרים, הפעם בסדרה אמריקאית שנקראת "הבזק של רצח" (יס והוט, כנ"ל); רוסלנה רודינה, אורטל עמר, תקוה גדעון ומיטב המסוקרות נפגשות בעונה השלישית של "גולסטאריות" (הוט, 29.11, וכבר עכשיו ב-VOD); הגרסה הישראלית ל"טיפול זוגי" (כאן 11, כנ"ל); סיום העונה של "סיפור פשע אמריקאי" (יס, 1.12); בכורה ישראלית לאיחוד המדובר של כוכבי "חברים" (הוט, כנ"ל); עונה חדשה לפרויקט הישראלי והמתוק "החיים הסודיים של בני 5" (2.12); ובפעם האחרונה בהחלט: פרקים חדשים של "בית הנייר" (נטפליקס, 3.12).
צילום שרון ברעם וולובסקי: מתוך "טיפול זוגי", כאן 11 / צילום ביני פלדשטיין: מתוך "סיפור פשע אמריקאי", יס / צילום "קוויז": מתוך "קוויז", ITV

מצאתם טעות לשון?