אחרי שליוותה אותה בעשור החולף, מיום הקמתה, בינואר הקרוב תהפוך קרן שחר למנכ"לית KI: זרוע ההפצה, ההפקה והפיתוח הבינלאומית של קבוצת קשת. רגע לפני, שוחחה עם מני אבירם בפודקאסט "הקלט כסדרה" וצללה לסודות המקצוע: איך מוכרים סדרה לגופי שידור בחוץ לארץ, מה שונה בהפקות האירופאיות והאמריקאיות לעומת אלו הישראליות ואיך המיתון העולמי הולך להשפיע על שוק סדרות הדרמה.
שחר הייתה מעורבת בעסקאות רבות של מכירת תכני דרמה ישראלים, בהם "חטופים", "כפולים" ולאחרונה "בשבילה גיבורים עפים" שהגרסה האמריקאית שלה, "אקו 3", עלתה באפל TV פלוס. "מי שצפה יכול לראות את היקף ההפקה הגדול מאוד שאנשי 'קשת סטודיוס' לקחו על עצמם. כמעט 200 ימי צילום בקולומביה בזמן קורונה, עם שואו-ראנר ברמה של מארק בול שבא מפיצ'רס. זה ניכר על המסך".
מה מידת המעורבות שלך בעיבוד של סדרה כזאת?
"במקרה הספציפי הזה, הסדרה הופקה מא' ועד ת' על ידי חברת ההפקה שלנו בארצות הברית, 'קשת סטודיוס'. ברוב המקרים, היכולת שלנו כמפיצים לשלוט בתהליך ובצמתים המרכזיים היא לא גדולה. זה מתסכל, אבל את רוצה לקוות שיהיה שם הצוות הנכון שיידע לעשות את האדפטציה לשוק תוך שמירה על הדנ"א של הסדרה. לצערי זה לא תמיד קורה".
זה מבאס כשהרימייק לא עושה חסד עם המקור?
"בהחלט. אם תשאל את אדיר מילר על העיבוד של 'רמזור', זה היה ברור לכולם משלב די ראשוני שהעיבוד האמריקאי לא יצליח. הוא עיקר את כל המהות של הסדרה הזאת, כנראה בגלל שזה נמכר לנטוורק אמריקאי. הם לא יכלו להיות אדג'יים וישירים מדי, לכן הכל נהיה נורא פרווה. הפאנצ'ים על הניואנסים של החיים האמיתיים שבאו לידי ביטוי כל כך יפה אצל אדיר, נעלמו ברימייק האמריקאי".
גם רובי דואניאס סיפר שהתבאס מהרימייק של "סברי מרנן".
"אני תמיד אומרת למי שרוצה לשמוע, ולא תמיד היוצרים רוצים לשמוע אותי - שאם אתה לא מסוגל לשחרר את הדבר הזה, אל תיכנס לזה מלכתחילה. אל תיכנס למקום הזה כשיש לך מעורבות רגשית".
סדרת הדרמה הראשונה שמכרה קשת לעיבוד בינלאומי הייתה "האקס המיתולוגי". "זו הייתה המכירה הגדולה הראשונה לארצות הברית. אחלה דרמה, אחלה פורמט. אחרי זה הגיעו בו זמנית 'רמזור' ו'חטופים' - והשאר היסטוריה".
"הומלנד" התפוצצה ממש.
"זה היה שילוב של רייטינג, ביקורות, זכיות בפרסי גלובוס הזהב ובאמי ובאזז. בעיניי, עד היום, זו הסדרה עם חדר הכותבים הכי אינטליגנטי שנאספו בטלוויזיה, בטח בעונות הראשונות. זו הייתה הסערה המושלמת. זה מעבר להצלחה. את האפקט שלה על קשת, גידי רף ויוצרים ישראלים, לא ניתן היה לשער".
במה תלוי אם ישתפו את היוצר הישראלי בתהליך יצירת הרימייק או לא?
"בעיקר ביוצר שעושה את האדפטציה. אם היוצר המקומי רוצה לשמוע את הקול והוויז'ן של היוצר המקורי, הוא יכול להיות מעורב יותר - אבל היכולת שלו להשפיע על קבלת ההחלטות היא אפסית. יש צמתים ברמת החוזה שאתה צריך לוודא שקורים כמו לקבל תסריטים, להגיע לצילומים ולהיות בפרמיירה. הרבה פעמים חוסר הרצון מכיוון היוצר מקומי לא בא מכוונת זדון, אלא ממקום שהוא רוצה להשמיע את הקול שלו ולא להיות מוסח על ידי הוויז'ן של היוצר המקורי".
פערי התקציבים בין ההפקות הישראליות לאלו האמריקאיות והאירופאיות, זה נושא שמדובר?
"יש אירופאיים שמפיקים בתקציבים יותר נמוכים מאיתנו אפילו, סדרות מדהימות. קרואטיה לדוגמה. יש לנו ב-KI דרמה סרבית שהופקה ב-60 אלף אירו לפרק. אתה רואה אותה לא מאמין. האמריקאים תמיד שואלים איך אנחנו מפיקים סדרות בתקציבים האלה, אבל כשאתה עושה פיץ' ומדבר עם קונים על הגרסה שלהם, זה נהיה לא רלוונטי".
עולם הדרמות נמצא היום במקום אחר. המגמות השתנו.
"אנחנו נמצאים בנקודת זמן שהתעשייה שלנו, בעיקר בתחום הדרמות, עוברת שינויים עצומים ממש. ריבוי הפלטפורמות עשה רק טוב לסדרות הזרות: ראה ערך 'פאודה', 'שטיסל', 'בשבילה גיבורים עפים' ו'כפולים'. לפלטפורמות האלה היה צורך בהמון תוכן. העולם הולך עכשיו למיתון. בישראל אנחנו פחות מרגישים אותו, אבל כן מרגישים את האינפלציה בהפקות שלנו: הן יקרות יותר כי הכל יותר יקר. בדרך כלל כשהעולם מתכונן למיתון, זה אומר שמהדקים את החגורה".
מה תהיה ההשפעה של זה?
"הביקוש להפקות לא מתוסרטות, לריאליטי, ילך ויעלה. זה לא אומר שהפקות דרמה יעלמו, אבל נראה פחות סדרות ויותר סדרות גדולות כמו מדע בדיוני ומארוול. את סדרות הביניים נראה פחות. הביזנס שלנו מחזורי, זה עוד ישתנה. אני מדברת על העתיד הקרוב. זה ישפיע על תוכן זר, כיוון שמותגי העל הגדולים נוטים להיות דוברי אנגלית. החדשות הטובות זה שכשמצמצמים את התקציב, נוטים לעשות יותר רכש כי זה זול מהפקות מקור".
מה גופי השידור בעולם מחפשים מיוצרים ישראלים? יש דרישות ספציפיות?
"לא, וגם כשאומרים משהו - בדרך כלל אסור לקחת את זה כחקוק באבן. את לומדת לא להקשיב תמיד למה שאומרים מראש. יוצר אף פעם לא צריך לבוא ולהגיד, 'יש לי משהו שיעניין את האירופאיים או האמריקאיים'. התהליך זה: 'יש לי סיפור שאני רוצה לספר'. משם בודקים איפה לספר אותו: האם במסך קשת, מחוץ למסך קשת, לאירופה או שזה מתאים בכלל לקהל אמריקאי ודורש תקציבים מאוד גדולים".
מה הסיכוי של יוצר ישראלי למכור סדרה לגוף שידור אמריקאי ושייתנו לו לכתוב את זה גם, כמו חגי לוי?
"בארצות הברית זה יותר קשה, אבל באירופה זה שכיח יותר. אנשים צריכים קצת סבלנות, להשתפשף יותר. גם לחגי לוי זה לא קרה בין לילה. היום הוא אחרי שלושה פרויקטים ב-HBO, הם מכירים אותו, יש להם היסטוריה רבת שנים איתו: מ'בטיפול', דרך 'הרומן' ועד 'תמונות מחיי נישואין', אבל זה יותר מעשור".