היי טניה, אז איך היה לצפות בפרק אמש?
"ממש השאירו אותי כדובדבן על הקצפת, הסוף של הסוף. הדופק כבר היה על 200 להבין מה יהיה בסוף, הכל התערבב לי במוח".
מה היה מאז? היה המשך? נפגשתם?
"כן נפגשנו. רציתי לראות, כמו שהוא רצה לראות, איפה הדברים עומדים. זה גם היה ממקום של סקרנות, כל אחד איך הוא מרגיש, איך הייתה השנה ואיפה הוא היום. אני לא יודעת כמה אני רוצה להיכנס לפרטים".
למה? עכשיו כשהתכנית נגמרה, זה הזמן הכי טוב.
"נכון, הרבה אנשים מסוקרנים ורוצים לדעת... זה נשאר פתוח, כרגע הכל פתוח".
באמת? יש עוד סיכוי?
"אם יש סיכוי? אחרי המפגש... הכל יכול להיות, כי אף פעם זה לא הכי ברור בעולם. אבל ברור, כמו שכולם ראו, שהבנאדם לא נמצא כל כך במקום של באמת מוכנות למערכת יחסים".
את מדברת על פעם?
"גם עכשיו".
אבל עכשיו הוא נראה יותר רציני.
"אולי אם היינו ביחד מהפעם הראשונה, אז הייתי מצליחה לקלף ממנו כמה דברים... אבל עדיין, דניאל כן הצליחה לפתוח את הצ'אקרות למקום עם יותר פתיחות לזוגיות, וזה גם לא הספיק".
אבל ביניכם הייתה יותר כימיה, יותר קליק.
"זה לא מדויק. הקליק והכימיה אולי כן, אבל מבחינתו הקלילות, שהוא כל הזמן הרגיש ממני איום ולא נתן לי להיות במקום קליל יותר, אולי זה גם גרם לי לקחת צעד אחורה. למרות שכבר התחלתי להשלות את עצמי כשראיתי את התכנית, אני מסתכלת ואומרת 'וואלה אנחנו באמת יכולים להיות זוג משמים', עם כמה שאנחנו דומים ומתאימים...".
הטלוויזיה שכנעה אותך.
"מה זה שכנעה אותי... בת דודה שלי אפילו התקשרה ואמרה, 'טניה, את משקרת, הוא כן בחר בך, ואתם ביחד עכשיו', אני אומרת לה, 'יא דפוקה, את יודעת שהייתי מאורסת אחר כך'. הייתי אמורה להתחתן שלשום".
אז מה קרה אחרי התכנית?
"כן נפגשנו, אבל הדברים נשארו פתוחים, ואז הוא כבר חזר לספרד ועשינו איזו סגירת מעגל בטלפון ובהודעות. וכרגע אני אישית לקחתי הפסקה מהודעות ומשיחות איתו, אמרתי שאני צריכה קצת להירגע".
להירגע מכל ההמולה של התכנית?
"זה יותר קשור לחיים האמיתיים, אם לומר את האמת. זה כבר מחוץ לתכנית".
חידשתם את הקשר אחרי התכנית, הייתה כוונה למשהו רציני?
"ברגע שנפגשנו שוב, אמרתי לעצמי שאני צריכה לראות את הבנאדם, לא הייתי מגיעה אם הייתי בזוגיות. אני לא צריכה את זה, אבל רציתי מתוך סקרנות, לראות, להסתכל, לעשות סגירת מעגל. אחרי שהמצלמות נסגרו הוא כן הזמין אותי לארוחת ערב... פשוט הדברים קצת הסתבכו".
את מרגישה שקיבלת את התשובות שלך?
"אני חושבת שזה היה מיותר, בסופו של דבר, המפגש המחודש".
את בטוחה? נראה שהיה שם משהו לא סגור.
"חבל שזה בא בגלל הלחץ של הצילומים ולא ממקום אמיתי, כי הבנאדם בכלל לא מחובר למקום של רצינות ומערכת יחסים".
אז מול המצלמות הוא נשמע רציני, וכשנפגשתם אחר כך הבנת שוב שהוא לא רציני?
"כן, בדיוק".
אוי, זה ממש מבאס, כי הוא ממש נראה במקום אחר עכשיו.
"הלוואי, וככה גם אמרו לי, ואני שוב כמו מטומטמת, עם התמימות שלי, אומרת 'וואלה, אם הם אומרים, אז כנראה יודעים משהו, אני לא ראיתי אותו שנה הרי'. וגם אמרתי לו, 'אם הייתי יודעת שזה יהיה ככה, לא הייתי מגיעה לארוחת ערב איתך, באמת שלא'. הייתי באה לתכנית, עושה סגירת מעגל, וזהו. למה אתה מזמין אותי, אומר לי 'בואי למסעדה, בואי לשבת, אני מרגיש פספוס', יאללה, למה להגיד את הדברים האלו. זה רק הראה לי ששוב מכניסים לו מילים לפה, מה אתה ילד קטן? קח אחריות, אחרי שהמצלמות נסגרות, אל תזמין אותי למסעדה".
אז הסיפור עכשיו נסגר סופית?
"זהו. מבחינתי, אני עכשיו הרווקה הנחשקת. אולי נעשה תכנית, 'איפה הנסיך שלי'. כולם כבר רוצים לראות אותי מתחתנת ועושה ילד...".
אז את כבר אחרי כל הג'יפה?
"תמיד אמרתי, אני יכולה לתת לעצמי להרגיש, אבל גם יכולה לנתק את עצמי ברגע. אני כן יכולה להרגיש פגיעה מחוסר אמיתיות וכוונה, אבל מהר מאוד אני משחררת. אני לא שופטת אותו. גם לטובתי, לא לשמור את זה, לשחרר בזמן. מה שצריך להיות שלי, יהיה שלי. אני בנאדם מאוד פרקטי, אבל באהבה לפעמים אני יותר...".
תמימה?
"כן, זה כמו שכשאתה מאוהב אתה עושה בחירות כמו שיכור, אז זה גם מטשטש קצת. מרוב שאת חושבת שזה הנסיך, וזה לא הנסיך, אז זה מאכזב. הגעתי לתכנית בגלל שבדיוק נפרדתי מבן זוג, וחשבתי אולי יש פה משהו, היקום אולי מביא לי משהו, אולי זה האחד שלי. וכשהבנתי שזה לא האחד שלי, אז הייתה אכזבה. מציפייה לציפייה, הבנתי שהדבר הכי חשוב זה שמצאתי את עצמי, כשמישהו יבוא, אז הוא יבוא".