יש סדרות שאפשר לראות עם עין אחת על המסך ועין שנייה באינסטגרם, בידיעה שאם תפספס חצי דיאלוג לטובת הסטורי של האקסית לא ייגרע דבר מן העולם. יש סדרות שדורשות את ההפך: "הכתר", שעוקבת אחרי משפחת המלוכה הבריטית, דורשת מהצופה לצפות בה במקביל לעיון קדחתני בוויקיפדיה.
צופי "הכתר" האדוקים עסוקים תמיד בשאלה מה קרה באמת ומה נלקח לקיצון או הומצא לטובת הדרמה, ועל אחת כמה וכמה בעונה החמישית - שעוסקת באחת מהתקופות הסוערות ביותר של הממלכה. תוסיפו לזה את העובדה שנטפליקס, אחרי שלא מעט מתלוננים האשימו אותה בסילוף האמת (בין השאר התרעמה גם השחקנית ג'ודי דנץ'), החליטה להבהיר כי מדובר בסדרה בדיונית. אז אחרי צפייה מרוכזת בעשרת פרקי העונה החמישית, שמתחילה ב-1991 ונחתמת ב-1997 (כשהנסיכה דיאנה עוד איתנו), החלטנו לעשות סדר באירועים ההיסטוריים הבולטים שמוצגים בה, ולהבהיר: היה או לא היה?
צ'ארלס, קמילה, הסקס הטלפוני והטמפונים
היום הוא המלך צ'ארלס השלישי והיא המלכה-רעיה קמילה; ב-1993, הנסיך ופילגשו היו מאוהבים, והרומן שניהלו היה אסור אך גם היה סוד ידוע. במקרה אחד, השניים מצאו דרך יצירתית אך מקובלת כדי לממש את תשוקתם: שיחת סקס טלפונית. "אתה יודע להרגיש את דרכך אלי", אומרת לו קמילה. צ'ארלס עונה לה: "אני רוצה להרגיש את דרכי אליך, למעלה ולמטה, פנימה והחוצה". השניים ממשיכים לדבר בצורה שהיא באמת לוהטת מכדי שנצטט במלואה, עד שצ'ארלס מתחיל להתפייט: "הכל היה קל יותר אם פשוט הייתי חי במכנסיים שלך", הוא אומר לה. "איך", היא שואלת אותו, "כזוג תחתונים?". צ'ארלס עונה לה תשובה בלתי נשכחת: "עם המזל שלי, כנראה הייתי חי שם כחבילה של טמפונים".
זו שיחה שהתרחשה באמת, ומשוחזרת בסדרה (על ידי השחקנים דומיניק ווסט ואוליביה וויליאמס) כמעט מילה במילה; למבוכתם הרבה של השניים, השיחה הוקלטה והודלפה לעיתון The Sunday Mirror. הפרשה זכתה לכינוי "טמפונגייט", אבל מעבר לפדיחה הבסיסית שהיא כמובן בדיחות טמפונים כדרך להדליק את זוגתך, ההדלפה הזו אישרה לעם הבריטי שצ'ארלס אכן בגד בדיאנה לאורך השנים. דיאנה, כמובן, לא נשארה חייבת.
שמלת הנקמה של הנסיכה דיאנה
אחת התמונות המדוברות מאחורי הקלעים של העונה החמישית הייתה זו של השחקנית הנפלאה אליזבת דביקי ("גטסבי הגדול", "טנט"), שמגלמת את דיאנה ומהדסת בשמלה שחורה קצרה וסקסית. זהו שחזור מדויק ומרהיב של "שמלת הנקמה" שדיאנה לבשה בערב בו התפרסם ריאיון שמציג את וידויו המרומז של צ'ארלס על שבגד בה במהלך נישואיהם. הסדרה לא מתעכבת על הרגע האופנתי הזכור הזה יותר מדי (למרות שדביקי השתחלה לשמלה הזאת בחן ובאלגנטיות בדיוק כמו הנסיכה אותה גילמה); עם זאת, לקראת סוף העונה, בדיאלוג האחרון של צ'ארלס ודיאנה, הנסיכה אומרת ליורש העצר/האקס הטרי במרירות: "אם הייתי יודעת שתבוא, הייתי לובשת שמלת נקמה". צ'ארלס משיב לה: "חשבתי שאת לובשת כאלה כל יום מאז הפרידה שלנו".
הנסיך אנדרו, האקסית פרגי והבהונות
תמונה אייקונית אחרת משנות התשעים הסוערות של משפחת המלוכה דווקא לא משוחזרת בסדרה: מדובר בתמונת הפפראצי בה הנסיכה שרה פרגוסון, אשתו לשעבר של הנסיך אנדרו, זוכה לטיפול אוראלי בבהונותיה על ידי בן זוגה החדש. בזמן אמת משפחת המלוכה הזדעזעה מהחדשות האלו, אבל בסדרה השערורייה הזאת מוזכרת כבדרך אגב, בסצנה בה הנסיך אנדרו מזהיר את אימו מתמונת פפראצי שעומדת להתפרסם ובה הנסיכה (שבעקבות הפרשה תהפוך לנסיכה-לשעבר) עושה משהו "לא ראוי לציון"; האלגנטיות שאנדרו דבק בה לא מחזיקה, והוא פשוט אומר את זה: "הוא מוצץ את הבהונות שלה, אמא'לה!". למרבה המזל, אליזבת' של "הכתר" מרשה לעצמה לצחוק מזה; יש לקוות שגם את אליזבת' האמיתית זה שעשע.
Fergie's toes getting kissed. that's it that is the tweet. pic.twitter.com/hFuHQAQVF9
הריאיון של דיאנה למרטין באשיר
אחד הרגעים הגדולים של דיאנה בשנות התשעים הוא אותו ריאיון בלתי נשכח עם עיתונאי ה-BBC, מרטין באשיר, שהתקיים ב-1995. הסדרה מציגה בפירוט את הנסיבות שהובילו לריאיון הזה, ואת השלכותיו – את המתרחש במסדרונות ה-BBC לקראת אישור הריאיון, ואת הדרכים האנטי-אתיות שבאמצעותן באשיר הצליח לשכנע את דיאנה להתראיין אליו. הסדרה מציגה את באשיר מזייף מסמכים כדי לגרום לדיאנה (הפרנואידית ממילא) לחשוב שהארמון עוקב אחריה; אלו האשמות שצפו ממש בשנים האחרונות, כבר אחרי ש"הכתר" הייתה ללהיט, ואושרו על ידי ה-BBC אחרי חקירה פנימית שערך בנושא.
הריאיון היה לאחד התשדירים המדוברים במדינה, עם 40% רייטינג ו-200 מיליון צופים ברחבי העולם. הסדרה מציגה ציטוטים מדויקים של דיאנה מאותו הריאיון: "היינו שלושה בנישואים האלה", היא אמרה, ובנוסף סיפרה על התמודדותה עם מחלת הבולימיה ועם דיכאון אחרי לידה. בדיוק כפי שמתואר בסדרה, הריאיון התרחש במהלך יום גאי פוקס, שחוגג את כישלונו של מורד קתולי במשפחת המלוכה. הסדרה מנסה ליצור השוואה בין המרד לריאיון, ומעלה את השאלה: מי הוא המורד כאן? דיאנה שמעזה להשפיל את הכתר, או באשיר שהשיג את הריאיון איתה במרמה? בנוסף, הריאיון אכן שודר ביום הנישואין ה-48 של המלכה אליזבת' והנסיך פיליפ, ובהחלט הופיעה בו הזמרת קרול קניין, כפי שמוצג בסדרה. לא ידוע אם היא אכן שרה את השיר "One Night Only" בכזאת דרמטיות, אבל נחמד לדמיין שזה אכן היה המצב.
אבל קו העלילה של הריאיון ב"הכתר" לא נאמן למציאות במאה אחוז. סצנה אחת דרמטית בסדרה מציגה פגישה של דיאנה ואליזבת', במהלכה דיאנה מחליטה להזהיר את חמותה-לשעבר לפני שידור הריאיון. אליזבת', בתורה, מחליטה שמדובר בהדמנות פז לנזוף בדיאנה החצופה פעם אחת אחרונה. דווקא הרגע הזה לא היה ולא נברא. לפחות לפי אדם אחד שלחלוטין היה שם: פטריק ג'פסון, המזכיר של דיאנה באותן השנים. "אני יודע שמדובר בהמצאה בגלל שאני הייתי שם", סיפר ג'פסון לעיתון הטלגרף לקראת עליית העונה החדשה. "קשה להתנגד לסצנה שבה דיאנה אוזרת אומץ ומנחיתה על המלכה את החדשות על הריאיון שהצטלמה אליו בסתר, אבל אני יכול להגיד בוודאות שהיא לא הצליחה לאזור את האומץ הדרוש ונתנה לי לעשות את זה במקומה".
ה"מזימה" של צ'ארלס וג'ון מייג'ור
בפרק הראשון, הנסיך צ'ארלס נפגש עם ראש הממשלה דאז, ג'ון מייג'ור. בנאום ארוך, צ'ארלס רומז למייג'ור מהן עמדותיו לגבי המונרכיה: היא צריכה שמישהו ינער אותה מהתרדמה בה היא שרויה, וחבל מאוד שבראשה עומדת מלכה שלא מחוברת לעם או מבינה אותו מספיק טוב. בהמשך הפרק, צ'ארלס ממשיך ורומז לו (לכאורה מדבר על היאכטה המלכותית, מטאפורה שהסדרה לא מהססת להשתמש בה בעדינות של פטיש של 5-טון): "יש דברים ישנים שיקר מדי להמשיך לתחזק". יש שיפרשו את כל הרמיזות האלה כדרכו של צ'ארלס לבקש מראש הממשלה לשכנע את המלכה לפנות את מקומה לטובת יורש העצר. כך לפחות התקשורת ניסתה למסגר את קו העלילה הזה לפני שהעונה בכלל עלתה לאוויר, כשהתקבלה תגובה מצד מייג'ור עצמו. מייג'ור קרא לסדרה "אסופה של שטויות" אחרי שעלו ידיעות לפיהן הסדרה עומדת להציג את צ'ארלס כמי שזומם להדיח את המלכה – ובכך הזכיר לכולנו, גם למבקרים וגם לצופים, שתמיד ראוי לראות את מה שאתה מבקר, במיוחד בהתחשב בעובדה שהסדרה לא מציירת את צ'ארלס כנחש ערמומי (במקרה הגרוע, היא גורמת לו להיראות כבעל דוש לאשתו דיאנה), ואת ג'ון מייג'ור היא מתארת כפוליטיקאי הגון ונאה.
מוחמד (ודודי) אל-פאייד
מוחמד אל-פאייד הוא אחת הדמויות המרתקות בעונה החמישית של "הכתר". ראשית, בזכות השחקן הענק שמגלם אותו: השחקן הפלסטיני הוותיק והאהוב סלים דאו (שכבר הוכיח שהוא יודע להתעסק עם נכסי צאן ברזל בריטיים, כשנשא את נאומו של שיילוק מ"הסוחר מוונציה" של שייקספיר בסרט הישראלי הקלאסי "אוונטי פופולו"). עכשיו כל העולם יודע איזה נכס הסתובב בתיאטרון חיפה וכיכב ב"עבודה ערבית", והכל בזכות מוחמד אל-פאייד: המולטי-מיליונר המצרי אותו מגלם דאו בעונה החדשה.
אל-פאייד הוא אביו של דודי, שהיה בן זוגה של דיאנה ונהרג גם הוא בתאונת הדרכים הטרגית שגבתה את חייה שלה (אירוע אליו הסדרה עוד לא הגיעה). העונה החמישית של "הכתר" מתארת כיצד מוחמד אל-פאייד רכש את מלון הריץ – למרות שאין עדות לכך שהרכישה נעשתה בצורה כל כך תיאטרלית כמו שהסדרה מציגה – ואיך קנה לאחר מכן את רשת הכלבו הרודס, במאמציו להרשים את המלכה אליזבת ולהיכנס למעגל הפנימי שלה. גם במקרה הזה, אין עדויות לכך שאל-פאייד באמת נכנס ליוזמות העסקיות האלה במטרה ישירה להתחבב על בית ווינדזור. מצד שני, מוצגת בעונה עוד דמות שאכן קשרה ישירות בין אל-פאייד לבין כתר הבריטי: המשרת האישי סידני ג'ונסון, ששירת עשרות שנים את המלך (לשעבר) אדוארד השמיני והיה למשרת האישי של אל-פאייד. הסדרה מתארת את ג'ונסון כמי שלימד את אל-פאייד איך מתנהג ג'נטלמן בריטי אמיתי, ואת אל-פאייד כתלמיד שקדן ונהנתן.
נפילת רוסיה הסובייטית, בוריס ילצין ובית רומנוב
הפרק השישי בעונה החמישית חוזר לשניים מהרגעים החשובים של המאה העשרים: רצח משפחת הצאר ניקולאי רומנוב ועליית הבולשביזם, נפילת מסך הברזל ופירוק ברית המועצות. הפרק מתחיל באותו רצח אכזרי ומפורסם: כל המשפחה, כולל הנשים והילדים, מובלים לחדר נפרד (נאמר להם שתכף יועברו למקום בטוח יותר ושעליהם להצטלם לפני כן), בו הם נורים ונדקרים למוות, בשעה שקרובי משפחתם, משפחת המלוכה הבריטית, מבלה באדישות באי שלהם, בידיעה שהמהפכה לא תגיע אליהם. עשרות שנים לאחר מכן, הסדרה חוזרת למלכה אליזבת' של שנות התשעים בזמן ביקור ראשון בלונדון של בוריס ילצין, נשיא רוסיה הראשון אחרי התפרקות ברית המועצות. המלכה דורשת ממנו לתת קבורה מכבדת למשפחת רומנוב, אליהם היא מתייחסת כקרובי משפחה לכל דבר ועניין, ומתמודדת עם שאלה חשובה: האם הסבים שלה יכלו להציל את משפחת רומנוב מגורלם האכזר?
הסדרה לא מגיעה למסקנה ברורה. בין השאר בגלל שאין כזאת: ההיסטוריונים לא יודעים בדיוק מדוע הכתר הבריטי לא סייע לקרוביו, שמלכו ברוסיה עד פברואר 1917. למרות שאליזבת קובעת: אם סבתה האהובה, המלכה מרי החליטה שלא להעניק מקלט למשפחת רומנוב, היא עשתה זאת בלעדית בגלל שדאגה למונרכיה ולמדינה עצמה, ולא מאף מניע אחר. וזוהי הדרך של הסדרה להבהיר: אליזבת' משוכנעת שכל מה שהיא עושה - בין אם היא מונעת מבנה ומאחותה להתחתן עם בחירי לבם, ובין אם היא מתעקשת על שיפוץ יקר ליאכטה המשפחתית - נובע מדאגתה למונרכיה, ולעם הבריטי.
