קומדיות
המאגר של נטפליקס מלא קומדיות בדרגות שונות של קלאסיוּת, ולכן כדאי להיות נדיבים אך קפדניים כשניגשים לבחור סרטים מקטגוריה נדיבה ומקיפה כל כך. אבל בכל הכבוד, תתחילו מ"ביטלג'וס", הקומדיה המקאברית, המטורללת והסופר-מסוגננת של טים ברטון בשיאו הקולנועי. אחרי שתסיימו לטפוח לעצמכם על המצח ולהגיד "אה, עכשיו אני מבין למה כולם אובססיביים לווינונה ריידר" תמשיכו בבקשה ל"סופרבאד" (שיצא בישראל גם בשם הנוראי "חרמן על הזמן"), קומדיית נעורים שפחות הגדירה מחדש את סרטי התיכון בשנות האלפיים.
אגב ז'אנרים והגדרות ואגב שמות גרועים בעברית, "Not Another Teen Movie" ("קטע מהסרטים") הוא בגדר צפיית חובה, אבל לא כי הוא מצחיק בצורה יוצאת דופן. אם כבר, שווה ומעניין לצפות בו בגלל שהוא הסיכום הכי מקיף לסוגה קולנועית שלמה שנכחדה - קומדיות נעורים חצי מודעות לעצמן וחצי חרמניות מהניינטיז. ובאותו נושא, אנא השלימו את "מאבדים את זה" - כן, מוטיב השמות היצירתיים נמשך כי במקור קראו לו "Blockers" - קומדיה שמערבבת בין הנבזיות והגועל של "Not Another Teen Movie" עם הלב החברי הפועם והמתוק של "סופרבאד".
וגם: "המסכה" בכיכובו של ג'ים קארי הזדקן קצת רע, כסרט, אבל קאם און. זו צפיית חובה.
דרמה
"אמריקה X" הוא סרט עם הרבה מניירות, אבל הסיפור שבליבו והתפקיד האייקוני של אדוארד נורטון שדרגו אותו מהסרט החינוכי שהוא היה יכול להיות, והותירו אותו במקום זאת דרמת מורטת עצבים על החלקים הכי מכוערים בקיום האמריקאי בסוף המאה ה-20. אם הוא יכניס אתכם לדיכאון, עשו מזה יום והמשיכו ל"נערה בהפרעה", האם-אמא של הסרטים הלא מוערכים מתקופתו, ודרמה מרה-מתוקה על חברות שמסתתרת מתחת למעטה של סרט אוסקרים על מוסד לחולי נפש. את היום הזה תקנחו בבקשה ב"כוח משיכה" - הסרט המסחרר והסוחף של אלפונסו קוארון (וסרט העשור של mako תרבות) על היום הנורא והאיום של האסטרונאוטית ראיין סטון - ולכו לישון עם חיוך על הפנים ואמונה מחודשת במין האנושי.
וגם: "שמש נצחית בראש צלול" כי הוא חכם, מרגש, וכי כל החברים שלכם יצאו מהכלים אם תגידו להם שלא ראיתם אותו עדיין.
סרטים רומנטיים
עם כל הכבוד ל"אישה יפה" וסיפור האהבה המרגש בין זונה ללקוח, "החתונה של החבר שלי" הוא-הוא הסרט הכי טוב של ג'וליה רוברטס. עם נוכחות כבוד של קמרון דיאז וסצנת שירה אחת בלתי נשכחת, זה סרט שהוא לא פחות מחובה. בלי לעשות יותר מדי עניין מעצמו, "טיפש, מטורף, מאוהב" הוא סרט מתוק, מצחיק ושנון שמצליח להיות יותר מקלישאה ומורכב מקאסט חלומי (ראיין גוסלינג, אמה סטון, סטיב קארל, ג'וליאן מור). עד כאן ערב צפייה מצחיק וקליל, כי "שומר הראש" הוא דרמה מותחת ואיקונית על שומר ראש שמתאהב בכוכבת עליה הוא מופקד לשמור, ואם השכנים לא ישמעו אתכם צורחים "And I will Always Love You" זה לא נחשב שצפיתם.
וגם: "קלולס" כי אם זה לא קרה עדיין זה באמת מאוד מביך ו"היומן" למי שאיכשהו חמק מהסרט שהוא בעצם מזימה ענקית של חברות הטישו לגרום לנו לבזבז חבילות בערימות.
סרטים זוכי פרסים
אם באוסקרים הפסיקו לפחד מסרטים שאינם דוברי אנגלית גם אנחנו יכולים, ואם עפתם (ובצדק) על "פרזיטים" של בונג ג'ון-הו, זה הרגע להשלים את אחד מלהיטיו הקודמים: "המארח" ("The Host"), משהו בין סיפור משפחתי, סרט הרפתקאות ואגדת אימה מודרנית שאין בה אפילו דקה אחת צפויה. ומצדו השני לגמרי של הספקטרום הקולנועי, "ליידי בירד" הוא 90 דקות של צחוק ודמע ובאופן כללי סרט שידברו עליו גם בעוד עשרים שנה.
וגם: "שבעה חטאים" שהפך באופן הכי מובן בעולם לסרט קאלט.
במאים זוכי פרסים
כולם יודעים שהוא קיים וכולם יודעים שהוא חשוב, אבל כמה באמת השלימו את "מועדון ארוחת הבוקר"? קלאסיקת האייטיז הזאת היא פחות או יותר התנ"ך של קומדיות אמריקאיות. אין ספור ציטוטים, מחוות ושיר אייקוני אחד הפכו את זה לסרט שכל חובב תרבות פופ צריך להשלים. בז'אנר אחר לגמרי, "לילות בוגי" מתאר את עלייתו ונפילתו של כוכב פורנו בשנות ה-70 (שמבוסס פחות או יותר על סיפור אמיתי) וכולל את כל המרכיבים שיכולתם לנחש בעצמכם: סקס, סמים ואלימות. מארק וולברג משחק פה בתפקיד הראשי בסרט שהוא שעתיים וקצת של קולנוע מצוין.
סרט מיתולוגי נוסף שמצריך השלמה הוא "Dazed And Confuest", קומדיה על יום הלימודים האחרון בשנות ה-70 של חבורת צעירים בטקסס. חוץ מהעובדה שמדובר בקאלט, בערך חצי משחקני הוליווד קיבלו את הזדמנות הפריצה שלהם פה.
וגם: "התפוז המכני". לא נגיד שמדובר בצפייה קלה אבל אם עוד לא עשיתם את זה, הגיע הזמן לאתגר את עצמכם.
סרטים הוליוודיים
לא חסרים סרטי פשע מדוברים בספריה של נטפליקס או בכלל, אבל "דוני בראסקו" הוא סרט מאפיה מצוין ולא מספיק מוערך מהימים שבהם ג'וני דפ בחר אשכרה פרויקטים טובים. "הסיפור שאינו נגמר" הוא סרט הרפתקאות לילדים (ולמבוגרים) שיחזיר אתכם לאייטיז גם אם מעולם לא נולדתם בהם ואם כל מה שאתם אוהבים זה לבהות בעמודים מעוצבים באינסטגרם, תשלימו את "מארי אנטואנט". הוא יפה כמו חלום, מנותק בקטע טוב והוא טייק מאוד הוליוודי על סיפור היסטורי מרתק.
וגם: "התחלה" של כריסטופר נולאן. הנה חיקוי של הפסקול שלו כדי לפתוח לכם את התאבון - בבבבווווםםםםםם, בווווווווםםםםםםם
סרטי ילדים שמתאימים גם להורים
עברו 15 שנה מאז ש"מדגסקר" יצא ומה אתם יודעים, הוא עדיין מצחיק. מסען של ארבע חיות מגן חיות בניו יורק למדגסקר באפריקה הופך להרפתקה מטורללת ואולי לראות חיות יוצאות מכלוב זה הדבר הכי מעודד שאנחנו יכולים לעשות עכשיו. אם עוד לא יצא לכם להגיע לזה עד כה, זה הזמן לפתוח את תיבת האוצר שהוא "מטילדה". מטילדה נשלחת על ידי הוריה המזניחים לאקדמיה של מיס טראנצ'בול, אישה נוראית שמתעללת בתלמידיה אבל לא יודעת שלבית הספר שלה הגיעה מישהי חזקה ממנה בהרבה.
לאנשים שאוהבים את הסרטים שלהם קצת יותר אסתטיים מבדרך כלל, "חתונת הרפאים" הוא הבחירה המושלמת. כלה שהיא גוויה, יצורים מארץ המתים וסיפור אהבה לא צפוי באמצע הביאו לסרט האנימציה המתוק הזה מועמדות לאוסקר. ג'רי סיינפלד לא עשה יותר מדי דברים זכורים מאז "סיינפלד" אבל זה לא המקרה של "כוורת בסרט" - סרט מהנה ומיוחד על חברות בין אדם לבין... דבורה בשם בארי.
וגם: "ספייס גאם" כי כל בן תרבות צריך לצפות בו לפחות פעמיים.
אקשן ופעולה
האקשן - פנים רבות לו, וחשוב לנו שתצפו בסרטים טובים אך לא שגרתיים. למשל, "מכסחי השדים" המקורי, שזכה למאות רפרנסים בסדרות וסרטים אחרים הודות להומור אווילי אך יעיל וסגנון כובש לב. גם "איזה מין שוטרת" ("Miss Congeniality") הרוויח בכבוד את הצפיות החוזרות בו, והוא מצחיק ובר-ציטוט היום כמו שהיה לפני עשרים שנה.
וגם: "לוק, סטוק ושני קנים מעשנים", מעשיית פשע מקורית עם מבטאים בריטיים כבדים והרבה אלימות.