נאיה ריברה תיזכר, ככל הנראה, בזכות הדרך הנוראית בה היא מתה, תשושה ומובסת בלב אגם, צופה מרחוק על סירה קטנה עליה עוד הספיקה להניח את בנה בן ה-4, ג'וזי, בצעד שהציל את חייו אבל גזר עליה מוות. ואולי ידברו על הקללה של כוכבי "Glee" וכמה מיסטי/מדהים/אקראי/מפחיד שגופתה של ריברה אותרה ביום השנה למותו של שחקן אחר מהסדרה, קורי מונטית', ששיחק בסדרה את פין ומת ממנת יתר של הרואין. ואולי ידברו על הפרשיות האישיות שריברה הסתבכה בהן, כולל ביקור בבית המשפט אחרי שתקפה פיזית את בן זוגה במהלך מריבה, או הפעם בה, לכאורה, שרטה במפתח את המכונית של מארק סלינג - שגילם בסדרה את פּאק והתאבד אחרי שהורשע באחזקת פורנוגרפיה פדופילית - כי חשבה שהוא בוגד בה.

כל הדברים האלה ראויים, במידת מה, לדיון. ההילה האפלה סביב "Glee" וכוכביה מרתקת את חובבי התרבות הפופולרית כבר קרוב לעשור, והם (כלומר אני) שמחים לאגור עוד ועוד ממצאים שמוכיחים כי מדובר באחת הסדרות עם הנאחס הכי גדול בתולדות הטלוויזיה. אבל הסיבה לכך של"Glee" נוצרה מלכתחילה הילה - עוד לפני האופל - היא שלרגעים, היה מדובר באחת הסדרות הגדולות והחשובות בטלוויזיה. "Glee" זכתה לנתוני רייטינג מצויינים (ואז קצת פחות), הולידה מופע מוזיקלי חי שסייר ברחבי ארצות הברית, אירחה כוכבים ענקיים, זכתה בפרסים נחשבים ויצרה קהילות מעריצים אדוקות ופוריות. ובעוד שחקנים אחרים בקאסט הגיעו לשיאים שלהם מחוץ לתוכנית - דארן כריס ב"הרצח של ורסצ'ה", מליסה בנויסט ב"סופרגירל" וכו' - נאיה ריברה הייתה בשיא שלה ב-"Glee", והיה כיף לא נורמלי לצפות בשיא הזה.

כדי להבין את האיכויות של ריברה כפרפורמרית, שווה להתעכב רגע על מה בעצם קרה ב"Glee" בשנותיה הראשונות. הסדרה ליהקה חבורת צעירים מוכשרים ואנונימיים ברובם, והתייחסה אל כל מחצית העונה הראשונה כאל אודישן אחד ארוך. שחקנים שהצליחו להתבלט על רקע עלילות התיכון המפותלות שריאן מרפי וצוות הכותבים שלו טוו, שודרגו בהדרגה וקיבלו דמויות עגולות יותר לעבוד איתן, חלקים דומיננטיים יותר בביצועים הקבוצתיים או שירי סולו שהדגישו את כישוריהם. ריברה הבינה את זה, ואפשר כמעט לנטר את התנועה שלה לאורך פרקי העונה הראשונה מחלקו האחורי של הפריים לזה הקדמי; את המעבר שלה מדמות רקע שטחית - סנטנה החלה את דרכה כמעודדת רעת לב עם דחף מיני גבוה, שעיקר תפקידה היה לעמוד מאחורי קווין (דיאנה אגרון), מלכת השכבה צחת העור, ולשיר את הקול השני בשירים שלה - לגיבורה מורכבת ומעניינת יותר.

בעונות ההמשך של "Glee" כבר לא היה ספק. רייצ'ל ברי (ליאה מישל) אמנם נותרה הדמות הממקדת של הסדרה, זו שחשפה את הצופים למתרחש ועומדת במרכזם של רוב הפרקים, אבל התענוג האמיתי, הסיבה האמיתית שאנשים טרחו לחזור ל"Glee" גם בשנותיה המטורללות יותר, הייתה סנטנה לופז בגילומה של ריברה.

סנטנה מתחילה את הסדרה כארכיטיפ. יופי, צ'ירלידר יפה ומרושעת, באמת לא משהו שראינו אלף פעם לפני כן. אבל לזכותם של תסריטאי "Glee" ייאמר שהם ידעו ששווה לפתח את הקלישאה הזו. תחילה הם הפכו אותה לאחד המוקדים הקומיים בסדרה, ולאורך העונה הראשונה ניתן לראות איך המונולוגים של סנטנה, בהם היא מעליבה באופן מעורר השראה את חבריה ואויביה, הולכים ומתארכים. או כמו שסנטנה עצמה הסבירה, "אני לא רוצה לצאת כלבה… אבל בעצם אני כן רוצה".

בהמשך הגיעו גם מאפיינים נוספים: מה שהוצג בהתחלה כמתירנות מינית של סנטנה התגלה כתהליך ארוך של יציאה מהארון והבנה שהיא לא זקוקה לאישורם של הגברים בחייה. היריבות עם רייצ'ל שנראתה תחילה כמו התנכלות אגבית ללוזרית של השכבה התפתחה והפכה לדינמיקה חברית/תחרותית מורכבת, ששיפרה את יכולות ההופעה של השתיים. האלימות והזעם שריברה הביאה לאותם מונולוגים קומיים מצאו לעצמם מקום בסיפור הרקע של הדמות, ובסופה של הסדרה סנטנה הייתה אחת הדמויות המנומקות ביותר ב-"Glee", ובטח שאחת הדמויות שהכי קל לאהוב בה. הרי ראינו את סנטנה נזנחת שוב ושוב כדי לתת לרייצ'ל עוד קצת זמן במה; צפינו בה מתענה במערכת היחסים התמוהה עם סאם. "Glee" הצטיינה בתיאור מחמיא וחומל של מפסידנים, ואף אחד בסדרה לא הפסיד בצורה מצחיקה-אך-מרגשת כמו סנטנה.

וכמו כדי להכעיס, ריברה גם הייתה זמרת טובה. אני זוכר את הצפייה הראשונה בפרק "Theatricality" בו חברי ניו דיירקשנס לומדים איזשהו לקח - תמיד היה שם לקח - באמצעות שירים של ליידי גאגא, ואת זעקת הקרב "I don't wanna be friends" שריברה מבצעת במהלך השיר "Bad Romance". השורה הזו מבוצעת באופן מקצועי ונקי מאוד, אבל יש בה גם אלמנט חייתי ופצוע, שמהדהד את קו העלילה (שהיה בשעתו עוד חצי סמוי) של הזוגיות של בריטני (הת'ר מוריס) וסנטנה. כלומר, זה היה גם רגע משחקי טוב, מהסוג שלא ראו לעתים קרובות ב"Glee", שתמיד העדיפה נאמברים מרובי שטיקים, טריקים ואוטוטיון. היכולת של ריברה לצקת רגש לשירים זקפה את ראשה שוב ושוב בביצועים ל-"America", "Constant Craving" ו-"Rumor Has It" - רשימה חלקית ביותר.

אם הזכרנו את הרומן עם בריטני, ראוי להזכיר את החשיבות של קו העלילה הלהטב"קי הזה. בריטני וסנטנה מתחילות את הסדרה כחברות טובות שמתמזמזות מדי פעם, אבל זה לרגע לא מוצג כניסיון להדליק גברים אלא כיצר מיני סקרן ובריא. כשהן מחליטות, אחרי לא מעט חשבון נפש ופזילות הצידה, שהן רוצות לבחון ברצינות את האלמנטים הרומנטיים בקשר שלהן, זה עובר בסדרה כמתוק וטבעי כיוון שבבסיסן הן קודם כל חברות טובות, ועל בסיס החברות הזו נבנו גם שכבות של משיכה ואהבה, שסופן בחתונה מאושרת בפרקי הסיום של הסדרה. וכמו הגעתה ההדרגתית של סנטנה למרכז הבמה, גם הרומן שלה עם בריטני החל כמעין הצעה או רמיזה מצדם של היוצרים, וכשהם הבינו שהצופים הצעירים והמעודכנים של "Glee" מגיבים לזה בחיוב, הם פתחו מבערים והפכו את סנטיטני לאחד הזוגות האהודים והמדוברים בסדרה.



קל להבין למה מותה של ריברה נמצא כרגע במרכז הדיון, וככל שהולכים ונחשפים פרטים נוספים מהתקרית, כך נראה שריברה בדרכה להפוך לאיזו נטלי ווד מודרנית - מישהי שתמיד תיזכר בזכות המוות המסקרן שלה ולא רק בזכות התרומה שלה לתעשיית הבידור. אבל פרידה טובה והוגנת יותר תהיה לא רק דיווח על האסון שקרה לכוכבת "Glee" אלא גם תזכורת לפעם הנדירה בה סדרה באמת נתנה לאחת השחקניות בה לככב.

הנה 7 נאמברים מרגשים, מצחיקים ומרשימים מ"Glee", שמוכיחים כמה מוכשרת הייתה נאיה ריברה -

  1. Rumor Has It\Someone Like You



  2. If I Die Young



  3. Smooth Criminal

  1. Trouty Mouth



  2. Valerie



  3. Girl On Fire



  4. America