ביום ראשון האחרון נבחרת ישראל בכדורגל שיחקה נגד נבחרת קפריסין. באותה השעה ממש (לא זמן פריים טיים), יותר מ-10% מאזרחי ישראל צפו בטלוויזיה במשחק כדורגל בין נבחרת קטאר לאקוודור. זו, בקצרה, התמצית של שיגעון המונדיאל בישראל. למשך חודש אחד, כולם מדברים על כדורגל, כולם רואים כדורגל, כולם כותבים על כדורגל וכולם משדרים כדורגל. כל אחד מנקודת המבט שלו (ובעיקר, בהתאם לזכויות השידור שבידיו).

מונדיאל 2022 הוא האירוע שכולם מדברים עליו. משחקי גביע העולם מעוררים עניין ועיסוק בכל גוף תקשורת אפשרי – אפילו באתרי אינטרנט שלרוב כמעט ולא עוסקים בספורט (לא שיש לי בראש אתר ספציפי). אבל אם בגופי תקשורת עסקינן, הרי שהעניין העיקרי הוא רייטינג. ואם ברייטינג אנחנו מדברים, הרי שהמרוויח העיקרי ממשחקי גביע העולם שיתקיימו במהלך החודש הקרוב - הוא כמובן הערוץ שישדר את מירב המשחקים בשידור ישיר. בישראל, הערוץ הזה הוא ערוץ 11 של "כאן".

אין ספק שתאגיד השידור נערך היטב לטורניר. המחלקות השונות של "כאן" מנצלות עד תום את זכויות השידור היקרות מפז בהן הוא מחזיק, ומעניקות לשידורי המונדיאל מעטפת נהדרת: דיווחים מהשטח של אנשי חדשות מנוסים (מואב ורדי) לצד כתבות צבע מצוינות (נושא שהתאגיד מאז ומתמיד הצטיין בו) ועדכונים ממגוון רחב של נקודות מבט; החל בעדכונים אותנטיים אודות המחאה של הקהל האיראני, ועד להסבר יומי על המשמעות ההיסטורית של הצבעים בדגלי המדינות המשתתפות בטורניר.

אולפן השטח שהוקם ממש שם, בקטאר, מנוהל בטבעיות על ידי טל ברמן - בחירה נעימה מאוד ומאוזנת. ברמן הוא אדם שאוהב כדורגל באמת, לא מציג פורמליות בלתי נחוצה מחד או גינוני סטנדאפיסט מתישים מנגד. הוא לא מגיע עם רקע מיותר של פרשנות כדורגל כושלת, ובהחלט יודע איך לנהל שידור טלוויזיוני (בניגוד, למשל, לטל פרידמן שנבחר על ידי ערוץ הספורט להנחות השנה את אולפן ליגת האלופות, וניכר שהמים הללו עדיין קצת עמוקים מדי בשבילו). את המבנה של האולפן עצמו אנחנו כבר מכירים היטב. חבורת עיתונאים ושחקני עבר (והווה) מנהלים דיון על כדורגל, והעובדה שהאולפן ממוקם בקטאר, ולא כאן בארץ כמו בשנים קודמות, מאפשרת להכניס לרוטציית פרשני האולפן גם את אלו שמשמשים בתפקיד בשידורי המשחקים עצמם (וכן רוטציית מגישים בין ברמן ליהונתן כהן).

ומה נושא הדיון באולפן? זה תלוי בשעה. מדברים על המשחק שבקרוב יתחיל, מנתחים את המשחק שזה עתה הסתיים, דנים במשחקי האתמול, מטזרים את משחקי המחר. ורמת הדיון? ובכן, זה כבר תלוי בדוברים עצמם. וזו גם הבעיה. או יותר נכון – הבעיה היא בדברים שהם אומרים. וחשוב להדגיש את זה, כי באירוע כל כך שנוי במחלוקת כמו גביע העולם הנוכחי, בו לכל כך הרבה אנשים יש דעה כל כך שלילית על כל כך הרבה אנשים אחרים, ראוי לציין שאין לי בעיה אישית עם אף אחד מצוות השידור של "כאן" למונדיאל בקטאר. התלונה היחידה שלי היא על המוצר שאני מקבל כצופה. 

פרשן או מתחזה?

אפתח עם הצד החיובי, ובמחווה לנבחרת פולין: האמת היא שלא התאכזבתי. לא התאכזבתי כי לא ממש היו לי ציפיות; לצדו של טל ברמן באולפן יושבים אנשים שאנחנו יודעים בדיוק למה לצפות מהם, שהרי כבר שנים שהם נמצאים על מסך הטלוויזיה שלנו (חלקם יותר שנים, חלקם פחות).

את אוחנה, ויסלח לי האלי, פחות כיף לי לשמוע. חלוץ העבר האגדי והסמל הבית"רי הוא איש דעתן מאוד, ומקומו הטבעי הוא בתוכנית כמו "יציע העיתונות". כך לדעתי בכל אופן. כפרשן כדורגל מקצועי, אוחנה מספר לנו כבר עשרות שנים את מה שאנחנו גם ככה יודעים, אבל מוסיף ארשת חשיבות, כזו שאילו לא הכרנו את האיש כל כך הרבה זמן, הייתה גורמת לנו לחשוב לרגע שאולי בכל זאת הוא אמר כאן משהו ששווה לתת עליו את הדעת. נכון, אנחנו רגילים לשמוע את אוחנה עושה את זה כבר עשרות שנים בערוץ הספורט (ומדובר בתכונה שאוחנה בעצמו הכשיר, דני נוימן המאיס ואבי נמני הפך לאומנות. למרבה המזל, את השניים האחרונים אנחנו לא צריכים לשמוע בטורניר הנוכחי), אבל במקום כלשהו אפשר היה לקוות שאולפן המונדיאל של "כאן" יביא לנו משהו אחר.

מוטי איווניר, אף שבפחות חשיבות ויומרה, גם הוא לא מוסיף יותר מדי תובנות שהצופה הממוצע לא הסיק כבר בעצמו. אבל בעיני הבולט מכולם הוא הפרשן החדש ביותר בצוות, הלא הוא שחקן הפועל באר שבע איתי שכטר. בגיל 35, החלוץ הוותיק כבר חושב על השלב הבא בקריירה, ובנוכחותו בשידורי המונדיאל הנוכחי הוא מבהיר כי כמו כדורגלנים רבים וטובים לפניו, הוא מתכוונן אל עולם התקשורת. וכמו כדורגלנים רבים וטובים לפניו (חלק מהם הוזכרו בפסקה הקודמת), לא נראה שיש לשכטר באמת מה לתרום לשידור.

שכטר הונחת (שלא לומר צלל) אל עמדת הפרשן בקטאר, ובתפקידו החדש הוא לא באמת מציע לצופה תובנות של ממש ("ארגנטינה תנסה להבקיע שער מוקדם, ערב הסעודית תגיע כדי להתגונן"). יתרה מכך, וזה הדבר המרגיז באמת, ניכר ששכטר לא עושה כל הכנה לשידור. למרבה הצער התרגלנו להתנהלות כזו כשמדובר בפרשנים ותיקים, אבל מפתיע לגלות גישה דומה מצדו של פרשן חדש שזכה בתפקיד הבאמת נחשק, ולא עושה את המינימום המצופה כדי להוכיח את עצמו כראוי. נראה ששכטר לא מכיר את רוב השחקנים בנבחרות שהוא מדבר עליהן, ואפילו את שמות השחקנים שהוא מדבר עליהם הוא לא טרח לשנן. קשה שלא לתהות איך "פרשני כדורגל" שזכו בתפקיד כה מבוקש מרשים לעצמם להגיע לחודש השידורים הכי נצפה בעולם הרייטינג של הכדורגל, ולא לעשות שום תחקיר בסיסי על המשחקים שהם עומדים לראות, או על הכדורגלנים שהם הולכים להביע עליהם דעה מקצועית קבל עם ועדה.

הבעיה כאן היא לא רק בפרשנים, שכאמור לגבי רובם ידענו בדיוק מה יביאו אל המסך, אלא בליהוק שלהם מלכתחילה. אחרי שנים של שיממון בערוץ הספורט, אפשר היה לקוות שמישהו ב"כאן" יחליט שלא לשלוח את אלי אוחנה לקטאר, ובכך לפטור אותנו מחודש נוסף של הגיגיו הניטרליים, כשליגת האלופות גם ככה נמצאת בפגרה. אפשר היה לקוות שאיתי שכטר יעבור ריאיון עבודה, או לפחות שיוצגו לו כמה דרישות בסיסיות הכרוכות בתפקיד. עם כל הכבוד לטאלנט שהוא על המגרש, לקהל חובבי הכדורגל בארץ מגיעה הצגה טובה יותר. בינתיים, זו נראית כמו סתם עוד נפילה.

בשביל מה אתם כאן?

באמת שיש בארץ מספיק אנשים שיכולים לספק לצופה חוויית אולפן טובה יותר, מעניינת יותר. חוויה מאתגרת ואינטליגנטית. כזו שתגרום לכם לפתוח את הטלוויזיה חצי שעה לפני שהמשחק מתחיל, ולא על מיוט. עמית לוינטל, שגם הוא בולט בפאנל של "כאן", הוא בהחלט אחד מאותם האנשים. עם הרבה חן, לוינטל באמת מביא עמו הרבה מאוד ידע והבנה אודות המשחק אותו הוא מסקר. הוא מוסיף תובנות שלא כל צופה היה מעלה על הדעת בעצמו, וניכר שהוא באמת מתכונן לשידור. אם ראיתם פעם אולפן כדורגל של רשת Sky או ESPN, למשל, תבינו כמה שהכנה כזו היא אלמנטרית לחלוטין. כיף לראות את לוינטל על המסך וכיף לשמוע אותו, במיוחד אם יש לו פרטנרים לנהל איתם דיון כדורגל על רמה.

אורי לוי, בעל ידע אינסופי בעולם הכדורגל הערבי, מוסיף הרבה מאוד לעומק שהשיחה יכולה להגיע אליו, כשהוא באמת נמצא באולפן; גם לאורי אוזן אני באופן אישי מאוד אוהב להאזין, וכן לאסף כהן. גם אם הם לא כוס התה שלכם, אי אפשר להתווכח עם העובדה שמדובר בפרשנים שמביאים עומק נוסף, הבנה אמיתית בכדורגל ותובנות של ממש. קצת פיצוי על הרדידות שבדיון שכל תכליתו היא "אנגליה קבוצה טובה, בייל שחקן ותיק". רק חבל שאנחנו צריכים את הפיצוי הזה מלכתחילה.

ב"כאן" באמת בנו הפקה מהוקצעת סביב המונדיאל המרתק הזה. כתלות באנשים שמאיישים את האולפן המרכזי בכל רגע נתון, יותר מדי פעמים הוא נראה כמו סתם חבורה של אנשים ממוצעים בעלי ידע ממוצע שיושבים ומדברים על כדורגל. כל מה שצריך עכשיו הוא קצת יותר לוינטלים, וקצת פחות מהאנשים שמזכירים לנו את השנים המייאשות בחסותו של דני נוימן, פרשן הבית של ערוץ 11 הישן. אחרי הכל, בשביל מה אתם כאן?