אנחנו כבר לא שמים לב לזה אבל מזמן התרגלנו לסלבס שתוקים ויפים. כבר יותר מדי זמן שטוקבקיסטים מטילים אימה ופחד עם המקלדות שלהם, גורמים לכל אקט של הזדהות פוליטית להיחשב אמיץ כמו לחצות את איילון בעיניים עצומות. כולנו זוכרים את המקרה של אורנה בנאי, שהתבטאה נגד ההסתה לאלימות בזמן מבצע צוק איתן, מה שעלה לה בקמפיין למנו ספנות ובצליבה ציבורית. נדמה שהמסמר האחרון בארונם של פרסונות ציבוריות המחזיקות בדעה פוליטית היה המקרה של אושרת קוטלר, והתבטאותה בנושא האלימות של גדוד נצח יהודה - שאחריה נזקקה לליווי של מאבטחים לאחר שזכתה לאיומים עליה ועל משפחתה, וזאת למרות שמדובר בעיתונאית ותיקה ולא בפרזנטורית של פוקס.
אבל חודש לפני בחירות נראה שקוד השתיקה הפחדני של הסלבס סוף סוף הופר. לא אביב גפן, עינת וקסמן או אפילו הצל - היו אלה רותם סלע וגלית גוטמן, טאלנטיות עסוקות ומיינסטרימיות בישראל, שסירבו להשאיר את הדעות שלהן לעצמן. בסוף השבוע האחרון התעמתה גוטמן עם חבר הכנסת אמיר אוחנה בשידור, אחרי שהצהיר שמדינת ישראל מעולם לא היתה במצב כלכלי טוב יותר ב-71 שנותיה. "היה יכול להיות טוב יותר כשמעמד הביניים היה מעמד ביניים, כשאמא שלי יכלה לקבל פנסיה ולחיות ממנה. יותר זול לטוס לחו"ל מאשר להישאר כאן ולשלם חשבון חשמל", ענתה לו גוטמן, מסרבת להנהן בשתיקה אל מול האמירות של אוחנה.
אבל הסיפור המפתיע באמת קרה אמש, בסטורי של רותם סלע. "מירי רגב יושבת ומסבירה לרינה מצליח שהציבור צריך להיזהר כי במידה ובני גנץ ייבחר הוא יהיה חייב להקים ממשלה הערבים. רינה שותקת. ואני שואלת את עצמי - ומה הבעיה עם הערבים??? ריבונו של עולם ישנם גם אזרחים ערבים במדינה הזו", כתבה סלע בסטורי שגרר אינסוף תגובות, ביניהן של נתניהו, מירי רגב, אחמד טיבי ותמר זנדברג.
לפני שתקפצו, הבהרה: אפקט ההפתעה בשני המקרים האלה הוא לא תוצאה של היותן דוגמניות, אלא בכך שמדובר בשתי טאלנטיות שיש להן הרבה מה להפסיד במקרה של סקילה וירטואלית. רותם סלע היא פרזנטורית של כ-2,736 מותגים, מנחה בקשת 12 ומאמי לאומית דור 3.0, וגם לגוטמן - שמנחה שתי תוכניות ומובילה קמפיינים אופנתיים - יש הרבה מה לסכן, למרות שהיא מחזיקה בתדמית קצת פחות עממית. מה, הן לא יודעות שבמחי לחיצה אחת הן יכולות לחתום אבטלה לאיזו שנה? בואו, קצת לחץ ציבורי והבעלים של טורנדו וקרייזי ליין יכולים להחליט שהם יסתדרו מצוין גם בלי מי החמצן של השתיים בקטלוג הקרוב.
ולא תגידו שהן בחרו נושא "פרווה" להתבטא בו. גם כאן יש היררכיה של מה מותר ואסור להגיד: על זה ש"אהבה היא אהבה" וגם לגייז מותר לחלום על משפחה וילדים כבר הסכמנו ותודה לך אסי עזר, אבל מה לגבי נושאים פחות סקסיים, כמו מחאת האתיופים נגד אלימות משטרתית, או המשבר ההומניטרי בעזה? בעוד גוטמן מתחה ביקורת קשה על הישגיה הכלכליים של הממשלה האחרונה בפניו של שליחהּ ח"כ אמיר אוחנה, כשהיא מסרבת בתוקף לתת לו להשלים את דף המסרים איתו הוא בא לתוכניתה, סלע השוותה והגדילה עם סטורי שהוא שווה ערך להתאבדות ציבורית. היא הורידה כפפות והסכימה לגעת בטאבו הכי גדול שידוע לטוקבקיסט הישראלי: ערבים - בעד או נגד. כשנתקלה בתגובות מתלהמות, היא לא הסירה את הסטורי ולא התנצלה, להיפך, זה רק גרם לה לצפצף על שונאיה הטריים עוד יותר. "ההודעות הדוחות שלכם לא ימנעו ממני לעולם להגיד את הדעה שלי", ענתה להם בסטורי נוסף.
לא שלא ידענו את זה עליה קודם, אבל עכשיו קיבלנו את הגושפנקה הסופית: אף אחד לא יכול על רותם סלע. תגובותיהם של רה"מ ביבי נתניהו והשרה מירי רגב הוכיחו בדיוק את זה. אין הרבה סלבס במדינה שהיו זוכים לתגובה כל כך סלחנית ומלאת כבוד כמו זו שנתניהו טרח לנסח עבור סלע, מודע למעמדה הרם של הסלבית שאליה הוא פונה. "כמו שכתבת, אין שום בעיה עם אזרחי ישראל הערבים", הגיב נתניהו, "הם שווי זכויות ככולנו וממשלת הליכוד השקיעה במגזר הערבי יותר מכל ממשלה אחרת. הליכוד רק ביקש לחדד את השאלה המרכזית בבחירות האלה: זו ממשלת ימין חזקה בראשותי או ממשלת שמאל של יאיר לפיד וגנץ בתמיכת המפלגות הערביות".
בהנחה שהסיפור הזה לא יסתיים בחרם כלכלי מקומם על סלע או על גוטמן, אפשר רק לעצור ולהעריך לרגע את הדבר הכי חיובי שמערכת הבחירות הביאה עד כה - האומץ להביע דעה, ועוד כזו שאיננה פופולרית. אם גוטמן וסלע יהוו דוגמה לסלבס נוספים שיטרחו לתת לנו קצת יותר מפוסט שיווקי באינסטגרם, יש מצב שנהיה עדים פה למהפכה תרבותית של ממש.