ההגדרה ל"מהי טלוויזיה" משתנה
בשורות רעות לכל מי שאוהב לומר ״אין לי טלוויזיה״, ״אני לא רואה טלוויזיה״ וכדומה. טלוויזיה אינה אותו מכשיר שניצב בבית של ההורים או ערוצי המיינסטרים שמשדרים בלייב. ההגדרה של טלוויזיה השתנתה כדי להתאים לנוף העכשווי, ולכן אם אתם צופים ב״דברים מוזרים״ בנטפליקס, אתם צופים בטלוויזיה לא פחות ממי שצופה ב״להעיר את הדב״. יש מומחים שאפילו מכניסים תחת ההגדרה החדשה של ״טלוויזיה״ את כל תכני הווידאו המקוריים שמופקים ומשודרים ביוטיוב או ברשתות החברתיות, לכן גם סדרת רשת היא חלק מהעולם החדש הזה.
אבל כדאי לזכור שהשינוי שהתרחש בשנים האחרונות הוא בעיקר באופן הצפייה והפלטפורמה שצופים בה, בעוד התכנים שהופקו במקור עבור הטלוויזיה בגרסה הישנה שלה הם עדיין המצליחים ביותר. 85% מהתכנים הנצפים בנטפליקס אינם תכנים מקוריים של ענקית הסטרימינג, אלא סדרות טלוויזיה שנרכשו על ידה מתקופות שונות, החל מקלאסיקות כמו ״חברים״ ועד להיטים חדשים כמו ״האקסית המטורפת״. מהבחינה הזאת, העתיד של הטלוויזיה לא כל כך שונה מהעבר - אנחנו אמנם רוצים את הפרקים שלנו נגישים בכל עת ומכל מקום ואת האפשרות לצפות לפי הקצב שלנו ולא על פי קצב שידור שנקבע מראש, אבל אנחנו עדיין אוהבים את אותם התכנים הישנים, כפי שהוכיחה היטב הנהירה ל״בנות גילמור״ ו״צער גידול בנות״ כשאלה עלו לנטפליקס. אל תצפו מרשתות השידור למות. הן פשוט הולכות להשתנות.
הכוח ממשיך לעבור לידיים של הצופה
אם בעבר הרייטינג היה ערך עליון, היום הוא מאבד משמעותית מכוחו. תוכן שניתן לצפות בו רק בשידור חי הופך פחות ופחות אטרקטיבי וגם רשתות הטלוויזיה הישנות מבינות שלתכנים שהן מפיקות יש חיים מעבר לשידור שלהם בזמן אמת. אבל היתרון המשמעותי הוא הכוח שניתן לצופה - לגופי התוכן אכפת יותר מאי פעם במה אנחנו צופים, איך אנחנו צופים ומתי אנחנו צופים, וכשהרייטינג מפסיק להיות העדיפות העליונה, מצטרפים אליו עוד ערכים, כמו איכות ויוקרה. אחת התוצאות המבורכות היא שהרשתות אינן ממהרות לבטל סדרות שלא מביאות רייטינג נאה בעונתן הראשונה ומסתמכים גם על ביקורות אוהדות וקהל קטן אך נאמן, בידיעה שכוחה של סדרה יכול להיבנות לאורך זמן והיא יכולה לצבור קהל חדש. בכל זאת, ישנן אופציות רבות להדביק פערי צפייה.
דוגמה מצוינת לכך היא ״קוד שרוף״ של רשת AMC, שהביאה רייטינג נמוך אבל ביקורות טובות וקהל שהלך וגדל ככל שהסדרה קיבלה הזדמנות להתפתח ולהשתפר. אחד הסימפטומים של הכוח שלנו כצופים הוא שלאט לאט גם רשתות הטלוויזיה המסורתיות מתחילות לשחרר תכנים בתצורת בינג׳, כמו גם לעשות עסקאות לשידור תוכן בפלטפורמות של רשתות חברתיות. ה-NFL, למשל, חתמו על עסקת תוכן בשנה שעברה עם טוויטר, וגם פייסבוק מפתחת את מחלקת התוכן שלה, והחלה לחלק מענקי פיתוח ליצרניות תוכן מסביב לעולם בכוונה לשדר תוכן אקסקלוסיבי. יחד עם זאת, לא צריך להספיד עדיין את התכנים שמשודרים פעם בשבוע. סדרות כמו ״חסרי בושה״ של Showtime או ״פילדלפיה זורחת״ של FXX עדיין מושכות אליהן מספיק קהל בכל שבוע כדי להמשיך ולהיות מחודשות עונה אחר עונה.
בהתאם, רוב המומחים מניחים שהטלוויזיה של העתיד תהיה היברידית. כלומר - באותו מקום ירוכזו תכנים לצפייה בינג׳ית ולצפייה בלייב. אפילו בנטפליקס, ללא ספק ספקית התוכן ששמה את הדגש הרב ביותר על רצון הצופים עצמם, הבינו שלא את כל התכנים אפשר לשחרר בפורמט של עונה בכל פעם, ואת פרקי התוכנית החדשה של ג׳ואל מקהייל יעלו פעם בשבוע, מכיוון שהיא מתבססת על תכנים אקטואליים.
הבא בתור הוא סוס מצויר
עם ״בוג׳ק הורסמן״, שזוכה לאהבה בלתי רגילה גם מקהל שאינו קהל מסורתי של אנימציה ו״ריק ומורטי״ שכמעט והפכה להיות תחליף פורנו עבור גברים סטרייטים צעירים, תחום האנימציה למבוגרים ככל הנראה יראה נסיקה רצינית בעתיד הקרוב, ובתקווה גם ידביק את פער השוויון המגדרי שהוא חוטא בו לעומת המהפך שחל בתחום הסדרות המצולמות. יש כבר סנונית ראשונה למגמה הזאת - ״טוקה וברטי״, סדרת אנימציה של אנשי ״בוג׳ק הורסמן״ שבמרכזה שתי דמויות של ציפורים-נשים שאת אחת מהן תדובב טיפאני האדיש. ב-TBS החליטו להקדיש רצועה שלמה לסדרות אנימציה וב-FXX הוציאו קול קורא ליוצרי אנימציה, כשהפנייה נעשתה באופן מודע לרשימת תפוצה של יוצרות נשיות.
כולם מחפשים את ״משחקי הכס״ החדשה
הקומדיות האישיות היו הז׳אנר הטלוויזיוני הכי מרגש של העשור, והביאו רמת דיון חדשה לעולם התרבות הפופולרית. לפתע כולנו יודעים לנתח אמצעים אסתטיים ועלילתיים מורכבים ומצטטים את ״בנות״ ו״אטלנטה״ הכי בטבעיות. אבל זה לא אומר שהפקות הענק מתו. נהפוך הוא - לא משנה כמה סדרות הנישה שינו את הנוף הטלוויזיוני בכללותו, ״משחקי הכס״ של HBO עדיין תיזכר בתור הסדרה הגדולה של העשור, וספקיות התוכן בסטרימינג מחפשות גם הן את הדבר הגדול הבא, בתקווה שהוא יבוא מהן. כמות התוכן האיכותי שהן מפיקות מביאות עוד ועוד מנויים, מה שמאפשר להם כעת לשים סכומים נאים על הפקות ענק. כך, לדוגמה, בנטפליקס רכשו את ״הכתר״ עוד לפני שקראו תסריט, ובאמזון ביטלו כמה וכמה הפקות קטנות ותיעלו תקציב ענק לרכישת הזכויות של ״שר הטבעות״ - מיליארד דולר. HBO, במקביל, מנסים את מזלם עכשיו באדפטציה של רומן גרפי והופכים את ״ווצ׳מן״ לסדרה.
חזרתם של היוצרים הגדולים
המגמה הכי מבורכת שהביא איתו תור הזהב הטלוויזיוני הנוכחי היא כמות היוצרים החדשים שמקבלים הזדמנויות ומציפים את המסך בסדרות בכורה מרגשות, אמיצות, מבריקות ולפעמים גם בוסריות ובינוניות, ובעיקר - הם מביאים איתם המון גיוון. ההצלחה של ״בנות״ גרמה לכל רשתות הטלוויזיה לנסות למצוא את לינה דנהאם הבאה או הבא, וההצלחה של ״לואי״ פתחה דלתות לדור שלם של קומיקאים לא כל כך צעירים שמעולם לא קיבלו הזדמנות ליצור את ה״סיינפלד״ שלהם. התחרות הזאת הביאה איתה המון טלוויזיה מקורית, אבל זה לא בא על חשבון היוצרים הוותיקים, שהוכיחו שגם להם יש מקום בנוף הטלוויזיוני הקיים. איימי שרמן-פלדינו הפתיעה עם ״גברת מייזל המופלאה״ הממכרת, אלן בול (״עמוק באדמה״) חזר ל-HBO עם ״כאן ועכשיו״ וכך גם דיוויד סיימון (״הסמויה״) עם ״הצמד״.
נטפליקס נתנו את האשרור שלהם למגמה כשחתמו על עסקאות עם שני ענקי טלוויזיה - שונדה ריימס וריאן מרפי, שלכל אחד מהם יש כרגע לא פחות מחמש סדרות ברשתות המסורתיות מהן נטפליקס חטפה אותם (ABC ו-FX/FOX, בהתאמה). גם המהלכים האלה מעולים בסופו של דבר לצופים. ריימס ומרפי ייהנו מבית חדש ויצירה מעט שונה מבעבר, וברשתות שאיבדו אותם סביר שימלאו את החסר ביותר מיוצר אחד, ואולי יתנו הזדמנויות לעוד יוצרים חדשים וצעירים. גם מבחינת ז׳אנרים, אל תצפו שהקומדיות האישיות, סדרות מבוססות קומיקס וסדרות מדע בדיוני ידחקו הצדה את הדרמות הסבוניות כמו ״סקנדל״ או את סדרות הריאליטי. אפילו בנטפליקס מתחילים לפזול לעולם הריאליטי, ואמרו שמדובר בהימור בטוח יחסית כשהם מסתכלים על הצלחה של תכנים ברמה הגלובלית. זה לא בדיוק מפתיע, אם תחשבו בכמה מדינות סוגדים לקרדשיאנ'ס.
טלוויזיה אינטראקטיבית
כאן כבר מדובר בספקולציה פחות מבוססת שמסתכלת לעתיד הרחוק. הרעיון של טלוויזיה אינטראקטיבית אינו חדש. כבר היו ניסיונות בעולם ובארץ לייצר סדרות רשת שהצופים משפיעים על העלילה שלהן, אך הקונספט הזה כשל. השלב הבא יהיה ככל הנראה אינטראקטיביות מסוג שונה, שמבוססת יותר על אמצעים טכנולוגיים מאשר עלילתיים - כמו סדרות טלוויזיה שהן גם אפליקציה שמאפשרת צריכה של תכנים מלווים או סדרות הרפתקאות שיתפקדו כמעין הכלאה בין משחק מחשב, סדרת טלוויזיה ומשחקים כמו ״מבוכים ודרקונים״.
בינתיים, למרות שנראה שהשינויים שחווינו הם עצומים, הם מתבטאים בעיקר באופן הצפייה שלנו ובכמות הסדרות המתוסרטות שמופקות, שמשפיעה כמובן גם על רמת האיכות והתחכום. ובכל זאת, מבחינה צורנית אנחנו עדיין רחוקים מהבשורה הבאה. הטלוויזיה האינטראקטיבית היא אופציה אחת אפשרית, אבל כרגע נראה שכולם עדיין מרוצים מהפורמט המוכר של סיפור אחד ברור עם קצוות סגורים, ויש עוד הרבה למה לצפות בתחום הזה, של סיפורים חדשים, מרגשים ומקוריים שמוגשים לנו בדרך שאנחנו כבר רגילים אליה.
כנס intv יערך בירושלים, בתאריכים 12-13 במרץ. לרכישת כרטיסים >>