השבוע הגיעה לסיומה העונה השנייה של "המפקדת" בכאן 11, שכבר מיקמה את עצמה כאחת הסדרות הישראליות האהובות ביותר של התקופה. אמנם הדעות על העונה השנייה היו חלוקות - היו מי שהתמסרו אליה וקבעו שהיא מתעלה על הציפיות, והיו מי שטענו שהיא לא משחזרת את הקסם של העונה הראשונה - אבל על דבר אחד כל הצופים בוודאי יסכימו: דמותה של טולי, שהצטרפה בעונה הנוכחית, היא תוספת מרעננת ומעניינת לאנסמבל של הסדרה.
דמותה של טולי נחתה ב"המפקדת" בתור הסמ"פ החדשה של פלוגת געש; היא הגיעה לבסיס במטרה להפוך את מוסד הטירונות לרגיש יותר, עדכני יותר, אטום פחות. היא עושה הכל נכון – היא מתחבבת על החיילים, וגורמת גם למפקדות וגם למב"סית להאמין בה. אבל בהמשך היא מבינה שדווקא המצוינות הזו היא שתפיל אותה, כשנועה וכפיר – שמקנאים בה על הצלחתה – עושים הכל כדי להפקיע ממנה את הכוח שקיבלה. ככל שהעונה מתקדמת, העניינים מסתבכים עוד יותר - וטולי, שהייתה המפקדת היציבה ביותר בסגל, מוצאת את עצמה מתמוטטת.
את טולי מגלמת השחקנית נועם לוגסי בת ה-26, שכבר גילמה מפקדת ב"זאת וזאתי" ושיחקה בין השאר גם ב"הנשף", "הרמון" ו"נעלמים". ללוגסי כבר יש ניסיון על המסך הגדול והקטן, אבל אין ספק שהתפקיד ב"המפקדת" מסמל את פריצתה האמיתית לתודעה הציבורית, כשהיא זוכה למחמאות מפה ועד להודעה חדשה על הופעתה בסדרה של התאגיד. הקריירה שלה נוסקת, ומבחוץ, השתתפות באחת הסדרות המדוברות במדינה נראית כמו חלום – אבל האמת היא שלא הכל היה מושלם. במהלך הפקת העונה, עברה לוגסי פרידה קשה ממי שהייתה זוגתה – והיא נאלצה לנסות ולהדחיק את הכאב הפרטי שלה, ולהתמסר לצילומים.
לבכות בין טייק לטייק
"הפרידה קרתה בזמן הצילומים", מספרת לוגסי בקול חנוק בשיחה עם mako. "הייתי בהישרדות, אפשר להגיד. זה היה פשוט להחזיק את עצמי, לקום כל בוקר ב-3 לפנות בוקר - מתי שמתחילים לצלם - וללכת לעבוד. הייתי צריכה לשים את עצמי ואת הרגשות שלי בצד, כדי להצליח לתפקד ולהביא את הדמות שלי שגם ככה היא די חייכנית, לפחות רוב הזמן. אז זה היה קשוח".
לא תמיד הצליחה לוגסי לשמור את העצב סגור בפנים. "היו הרבה סצנות שבכיתי בין טייק לטייק", היא מודה, "והיו סצנות שעצרנו, והייתי צריכה רגע להיחנק מבכי כדי להצליח לתפקד". לדבריה, היא חששה מההשפעה שתהיה למשבר שלה על הופעתה בסדרה. "כל כך חששתי מאיך אני אצא בתור שחקנית, כי מבחינתי, אני לא יודעת איך הצלחתי לעשות את זה".
בשלב מאוחר יותר, אחרי שכבר הסתיימו צילומי העונה השנייה של "המפקדת", הרגשות המודחקים עלו מעל פני השטח. "הייתי בסוג של דיכאון, הכל צף", מספרת השחקנית. "בגלל ששמתי את הרגשות שלי בצד, 'שילמתי את המחיר'". לדבריה, "לא יצאתי מהמיטה חודש. לא ראיתי אור יום. אם הייתי ערה ויצאתי החוצה, זה היה רק בלילה. חייתי ממש הפוך. לא הצלחתי לראות חברים, פשוט התנתקתי. לקח לי זמן למצוא את הכוחות להתלבש, להתניע את הרכב, לרדת, לנסוע לטיפול. כל משימה שהיא לכאורה הכי פשוטה בעולם ביום יום הפכה להיות קשה עבורי".
באותה התקופה היא התחילה לשתף את הכאב שלה עם חברים קרובים, שהגיעו לבקר אותה תכופות. "זה מזעזע להגיד את זה גם בתור מישהי שחוותה אובדן - אני איבדתי אחות – אבל זה היה ממש כמו שבעה. הגיעו אליי חברים, דפקו בדלת ונכנסו, כל אחד תרם בדרך שהוא יכול והלך. זו הייתה תחלופה של חברים, הייתי שבר כלי בגדול. לא היה משבר גדול יותר בחיי, ואני עברתי אובדן של אחות, וחשבתי שזו נקודת השפל של חיי".
זה מזעזע להגיד את זה בתור מישהי שחוותה אובדן - איבדתי אחות - אבל אחרי הפרידה מבת הזוג, זה היה ממש כמו שבעה. הגיעו אליי חברים, דפקו בדלת ונכנסו, כל אחד תרם בדרך שהוא יכול והלך
אחותה של לוגסי, דניאל, שמה קץ לחייה לפני שש שנים, בגיל 29. לוגסי הייתה אז בת 21. "כשאת חווה משהו כל כך גדול ומשנה חיים, את מצפה שיהיה לך איזה חוזק מסוים", היא מספרת. "אני מאמינה, אני יודעת שיש לי – אבל הפרידה ישבה על אותו פצע של אובדן, מן הסתם. הכל התנקז לאותה נקודה והתפוצץ".
העזיבה של בת הזוג לשעבר, לדברי לוגסי, תפסה אותה לא מוכנה. "בעצם, הפרידה הגיעה משום מקום", היא אומרת. "חזרתי מיום צילום וחיכתה לי שיחת פרידה בבית. זה ישב לי על הנקודה של החרדת נטישה, שזה העקב אכילס שלי, הנקודה הכי חלשה שלי: שוב בנאדם שאת חיה איתו, גרה איתו, מתכננת איתו חיים שלמים - פשוט ביום אחד, אין אותו יותר".
במעמד הפרידה מזוגתה לשעבר, מספרת לוגסי, "היה המון כאב ובכי". לדבריה, אף אחת מהן לא הצליחה באמת להבין את ההשלכות של ההתרחקות זו מזו. "זה לא שנפרדנו והיה קאט מיידי, לקח זמן להתנתק", היא אומרת. בסופו של דבר, היא מסבירה, היה עליה לכבד את ההחלטה של זוגתה לשעבר. "היא אמרה לי שזה מה שהיא מרגישה, אני מאוד רוצה לשמור עליה ולכבד אותה, אז אני לא נכנסת לפרטי פרטים. זה מה שעשה לה טוב באותו רגע, או זה מה שהיא חשבה שיעשה לה טוב. אני לא יודעת מה היא חושבת היום, אנחנו לא בקשר. אבל אני חושבת שזה היה טוב והכרחי לשתינו בסופו של דבר".
גיליתי שבורא עולם הוא הפסיכולוג הכי טוב שאני יכולה לבקש לעצמי
"היום אני יכולה להגיד שאני, ברוך השם, בתהליך 'ניצחתי'", אומרת לוגסי. אבל זה לא אומר שהיא כל-יכולה. "אני לא רוצה לשדר שאני דמות שאני לא", היא מבהירה; "חשוב לי דווקא להראות את הצד החלש, גם ברשתות החברתיות. כי בסוף אנחנו מורכבים: אני הבנאדם הכי חזק בעולם, אבל אני עדיין חלשה, וזה חשוב להיות בחולשה. אני יכולה להגיד שיש ימים שאני ממש חזקה ובצחוקים, ויש ימים שאני בוכה שוב. אני פשוט צריכה לזכור שאני במגמת שיפור. אני בתהליך, אני כבר יותר בטוב, ברוך השם".
אפשר לייחס את הצמיחה האישית של לוגסי גם לטיפול שהיא מתרגלת. ולא מדובר בטיפול פסיכולוגי: "אני עושה טיפולי נשימה מעגלית. שזה גורו לנפש", היא מסבירה. "זה משהו שהוא קצת יותר מאשר רק לשבת. לא שאני מזלזלת, הייתי אצל פסיכולוגית הרבה שנים, אבל הלכתי למשהו אחר. משהו שיעבוד עם הגוף שלי, שיעבוד על לשחרר דברים - וזה מתחבר לאמונה שלי".
בצילומים, בגלל שלא הייתי ישנה והשתנו לי הימים והלילות, כל בוקר בזריחה הייתי מדברת עם בורא עולם, בוכה ופורקת. אני לא מתפללת אם זה לא בא לי מהלב
המשבר העמוק שחוותה הביא את לוגסי לראות את החיים בעין קצת אחרת. בריאיון, היא מזכירה את שיטת "עין הבדולח" של הרב יובל אשרוב – שיטה שמטרתה לנקות את הנפש מרעלים, ומספרת שהטלטלה שעברה הצליחה לחבר אותה לאלוהים ולעצמה. "אני חווה התקרבות", היא מספרת. "היום אני מברכת על מה שקרה, באמת. ברוך השם, גיליתי את בורא עולם מחדש בתוך כל החושך הזה, וזה מה שהציל אותי. אני מברכת ומודה על מה שעברתי, על הלמידה, וההתקרבות לעצמי ולבורא עולם. רק התחזקתי מזה. אני עדיין בתהליך, אני גדלה".
לוגסי היא לא דתייה ביי-דה-בוק: "אני לא שומרת שבת, זה לא בא לידי ביטוי בדברים האלה", היא אומרת. "אבל אני כן מברכת על אוכל, משתדלת לפחות. אני עושה הרבה התבודדויות. למשל בצילומים, בגלל שלא הייתי ישנה והשתנו לי הימים והלילות, כל בוקר בזריחה הייתי מדברת עם בורא עולם, בוכה ופורקת. וככה גיליתי שזה הפסיכולוג הכי טוב שאני יכולה לבקש לעצמי. עכשיו אני לא שומרת שבת, וגם תפילות - אם זה לא בא לי מהלב, אני לא עושה. זה יותר עמוק מזה מבחינתי, זה משהו חזק, שבא מהלב".
למעשה, לוגסי רתמה את הכאב ואת הלבלוב המחודש במטרה לעזור לאחרים שעומדים בפני אתגרים דומים לשלה; בימים אלה, היא נותנת הרצאות על ההתמודדות עם הקשיים שהחיים הציבו בפניה. "אלה הרצאות על החיים שלי, על איך לשבור את תקרת הזכוכית, על התמודדות עם אובדן. זה הכי קלישאתי, אבל אני באמת באה לחזק ויוצאת מחוזקת. הבנתי שזה משהו שאני רוצה לעשות יותר ויותר, כי אני מרגישה שזאת שליחות מבחינתי. להראות לאנשים שלמרות כל מה שעברתי, אפשר לנצח ולצאת מזה".
ומה באשר להתקדמות שלה כשחקנית, אחרי ההצלחה של העונה השנייה של "המפקדת"? ובכן, לוגסי לא בלחץ, והיא מאמינה שהחיים יובילו אותה למקומות הנכונים. "אני יד ביד עם בורא עולם - ומה שמדויק לי יקרה. אני עם רגל על הגז, אבל אני לא בהכרח נוהגת כל הזמן". ואם מדברים במישור הפרקטי, לוגסי מסבירה שהיא מנועה מלגלות לנו מה מתוכנן לה במישור המקצועי. "אני לא יכולה להגיד, אבל אני מאמינה ומקווה שנתראה שוב על המסך בקרוב".