בשנים האחרונות תעשיית הבידור של דרום קוריאה השתלטה על הרדאר הבינלאומי עם יצירות שכבשו את הלבבות של היושבים במערב: זה קרה בין היתר כאשר "פרזיטים" זכה בפרס האוסקר היוקרתי מכל עבור הסרט הטוב ביותר ל-2020; זה קרה כשמוזיקת הקיי-פופ דורגה בראש מצעדי ההשמעות עם הרכבים סופר-מצליחים כמו BTS ובלאקפינק; וגם (ובעיקר) בזכות הסדרה "משחק הדיונון".
"משחק הדיונון" עלתה בנטפליקס בסתיו 2021 והפכה לפנומן תרבות פופ חובק עולם, כשעל הדרך קטפה את תואר הסדרה הנצפית בתולדות ענקית הסטרימינג עם למעלה ממיליארד וחצי שעות צפייה במצטבר - ועקפה בין השאר הפקות אמריקאיות מדוברות, בהן "דברים מוזרים", "וונסדיי" ו"ברידג'רטון". הפופולריות בקרב הצופים ומבקרי הטלוויזיה כאחד תרגמה עצמה גם לשבעה פרסי אמי, כולל לשחקן הראשי לי יונג-ג'ה, ופרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הו יונג-סו (שגילם בעונה הראשונה את שחקן מספר 1, ומאז עלתה הסדרה שמו הוכתם כאשר הורשע בעבירות תקיפה מינית). העונה החדשה שעולה כעת כבר הספיקה לקטוף מועמדות נוספת לגלובוס הזהב, בטקס שיתקיים בעוד כשבועיים, עבור סדרת הדרמה הטובה ביותר.
"משחק הדיונון" היא רגע שיא במגמה הגוברת בעידן הסטרימינג של העשור החולף, שבו סדרות ממדינות שונות זוכות לחשיפה חסרת תקדים והופכות את שוק הטלוויזיה למגוון מאי-פעם. בין הדוגמאות הבולטות ניתן למנות את "בית הנייר" מספרד, "לופן" מצרפת ו"פאודה" הישראלית. "הצלחה בינלאומית של סדרה זרה היא עדיין הישג נדיר בעיניי", אומר מנכ"ל נטפליקס טד סרנדוס באירוע לקידום העונה השנייה של "משחק הדיונון", "אבל ישנן פעמים שהפופולריות המקומית מיישרת קו עם זו של הקהל ברחבי העולם - וזה מדבר בפני עצמו".
לאורך השנים רכשה נטפליקס שלל סדרות ישראליות, כמו "מטומטמת", "שעת אפס" או "בני ערובה", והרכש הטרי ביותר הוא "ילד רע" - הסדרה של הקומיקאי דניאל חן המשודרת בימים אלו ב-HOT. בשיחה עם mako, סרנדוס החמיא ליצירה המקומית ואמר: "ישראל היא דוגמה לשוק עם לא מעט אוצרות חבויים וכישרונות שאנחנו שמחים לגלות. הנה, למשל עם 'ילד רע' שתעלה אצלנו. המטרה שלנו היא להיות כמה שיותר גלובליים, וכשאנחנו בוחרים אילו סדרות להביא לשירות שלנו - חלק מהעניין הוא להבטיח במה וחירות אמנותית ליוצרים שאנחנו חוברים אליהם, מבלי להתערב בהיבט הקריאטייבי".
בדומה ליוצר וכוכב "פאודה" ליאור רז, שעלה על הגל בהוליווד הודות להצלחה של הסדרה, גם במקרה של "משחק הדיונון" אחד המרוויחים העיקריים הוא לי יונג-ג'ה בן ה-52, דוגמן לשעבר ושחקן מצליח בקוריאה עוד לפני הפרסום הבינלאומי. לפני כשנתיים הוא עשה את הבכורה שלו כבמאי עם הסרט "המרדף", שבו גם כיכב, וכן שיחק בסדרה "האקוליט" של דיסני+, כחלק מתאגיד "מלחמת הכוכבים".
"לעונה הנוכחית באנו ערים לכך שעלינו לדבר אל קהל מרחבי העולם ושהעלילה צריכה להיות רלוונטית לא רק לצופה הקוריאני", מסביר השחקן בריאיון מיוחד. "אני מסתובב בעולם לא מעט, ומאז שהסדרה עלתה מזהים אותי יותר ויותר. אני יכול לשבת באיזו מסעדה באירופה ופתאום ישלחו לי פינוקים מהמטבח בקריצה שהם מעריצים של הסדרה. זה כמובן מאוד מחמיא ולא רק באופן אישי, זאת גאווה שמגיבים בכזו התלהבות ליצירה קוריאנית. למזלי, גם המפיקים בחברת ההפקות של ג'ורג' לוקאס אהבו את 'משחק הדיונון', ואחרי סדרה של אודישנים הציעו לי את התפקיד ל'האקוליט'. אני אסיר תודה על ההזדמנויות הללו ולפי שעה מתמקד בסיום וקידום 'משחק הדיונון'. אני סמוך ובטוח שגם בפני חבריי השחקנים בסדרה יתפתחו עוד דלתות מסקרנות".
השחקן לי יונג-ג'ה: "לעונה הנוכחית באנו ערים לכך שעלינו לדבר אל קהל מרחבי העולם ושהעלילה צריכה להיות רלוונטית לא רק לצופה הקוריאני"
העיקר שהסוף לא יהיה מר כמו שקורה לרוב הדמויות שנפסלות במשחק.
"האמת היא שהחוויה הכי נעימה היא העבודה המשותפת עם כל השחקנים הראשיים שלצידי. יש לנו מסורת מאחורי הקלעים, ובכל פעם ששחקן מסיים את חלקו בסדרה, מה שנקרא, אנחנו יוצאים לארוחה מפנקת במסעדה. כלומר, לטפוח לו על השכם על מה שהוא תרם לסדרה ולבלות יחד כדי להפיג את המתח והזוועה של התסריט. ככל שאנחנו מתקדמים אל תוך הצילומים, גוברת אצלי תחושת הבדידות כי יותר ויותר שחקנים מסיימים את חלקם".
זהו סוד ההצלחה
"משחק הדיונון" היא סדרת דרמה דיסטופית, במרכזה משחק שבו משתתפים 456 בני אדם הזקוקים לתמריץ כספי ומתחרים בשורה של משחקי ילדים. נשמע פשוט? אז זהו, שלא: במשחקים יש טוויסט מעוות לפיו כל מי שנפסל בשלב כלשהו אוטומטית מוצא להורג, כך שרק זוכה אחד יוצא לבסוף עם פרס כספי בסך 4.56 מיליארד וון דרום קוריאני (ופרס נוסף בדמות, ובכן, חיים). הגיבור הראשי הוא סונג ג'י-הון (יונג-ג'ה), גבר גרוש ושבור רגשית המכור להימורים ומתקשה לפרנס את בתו. אחרי שבתום העונה הראשונה הוא ניצח את המשחק, בעונה החדשה, המונה שבעה פרקים, הוא חוזר - כאשר הפעם הוא שם לעצמו למטרה לחדור אל המערכת המפעילה את המשחק ולחשוף את אלו שעומדים מאחוריו.
"ההצלחה של 'משחק הדיונון' הוכיחה לקוריאנים כמה הסדרות שלנו באמת יכולות למצוא קהל אוהד מחוץ לגבולות המדינה. זה היה משב של ביטחון ליצירה המקומית", אומר יוצר הסדרה וואנג דונג-היוק, שגם אמון על כתיבת ובימוי כל אחד מהפרקים. "ברגע שהפכנו ללהיט בנטפליקס זה הקל את תהליך העבודה והליהוק לדמויות החדשות, עד כדי כך שיכולתי בקלות יותר להביא שמות קוריאנים גדולים לשחק בסדרה. אבל גם רציתי פנים רעננות ושחקנים לא מוכרים, כמו למשל במקרה של דמות חדשה ששמה קים ג'ון-הי, או שחקנית מס' 222, שהיא בחורה צעירה שמאבדת כסף בהשקעה בקריפטו וזה המניע שלה להצטרף למשחק. ערכנו אודישנים רבים לדמות הזאת".
יוצר הסדרה: "ברגע שהפכנו ללהיט בנטפליקס זה הקל את תהליך העבודה והליהוק לדמויות החדשות. יכולתי להביא שמות קוריאנים גדולים לשחק בסדרה, אבל גם רציתי פנים רעננות ושחקנים לא מוכרים"
"אתגר אחר היה בוויזואליות של הסדרה", מוסיף היוצר. "לרוב כשמדובר בדרמה עקובה מדם, חושבים על צבעים עזים וקודרים, תחושה של אופל וחושך, אבל כאן העיקרון המנחה הוא משחקי הילדות והצבעוניות שאנחנו מקשרים עם גיל צעיר. אני גדלתי על המשחקים שמופיעים בסדרה, כאלה מהילדות שלי שריכזתי לכדי רשימה ממנה בחרתי אילו משחקים אשלב בסדרה. פה ושם שיניתי את החוקים - וכמובן יש את אלמנט המחיר האולטימטיבי שיהיה תואם לאווירת החיים או מוות של הסדרה, וגם הדמויות המבוגרות כאילו חוזרות אחורה בזמן כדי לשחזר את ימי ילדותם בכך שהם מצטרפים למשחק. החזון הוא גן שעשועים או חצר משחקים, מעין אליס בארץ הפלאות עם ססגוניות וצבעי הקשת. ואז הניגודיות מגיעה ברגע שהזוועות מתרחשות ודם משפריץ מכל עבר על כל הצבעוניות השמחה לכאורה".
מה סוד ההצלחה לדעתך?
"בסדרה יש בסופו של דבר מסר מאוד אוניברסלי שמדבר לרובנו, והוא הרבה מעבר לרק עלילה שאני מספר בתור תסריטאי. הסדרה היא מראה לחיים של כולנו, ומה שניכר בעונה החדשה ובעונה הבאה הוא העניין של הבחירה שאנחנו עושים עבור עצמנו, לא משנה מאיזה רקע אנחנו מגיעים, או מהו הלאום או הגזע שלנו. אלו הן הגדרות שנקבעות ללא שליטתנו, אבל במהלך החיים אנחנו מקבלים החלטה ומוכרחים להמשיך הלאה עם ההשלכות, לקחת אחריות על הבחירה שביצענו ולקחת בחשבון שעלינו להיזהר פן יקרה דבר מה לא מתוכנן. מבלי לעשות ספוילרים, המשתתפים במשחק בוחרים בין X ל-0 ונושאים זאת על מדי המשחק שלהם. כלומר, בסופו של דבר זה מתחיל בבחירה אישית ומכאן עליהם להתמודד עם מה שיבוא. בדיוק כפי שמצביעים בקלפי ביום בחירות במדינה. יש בזה הרבה מאוד כוח ואני מאמין שצופים מכל עבר מתחברים לעיקרון המאוד בסיסי ויסודי הזה".
עולם אחר
בחודש האחרון מתחוללת סערה של ממש בקוריאה הדרומית, זאת לאחר שהנשיא יון סוק-יואל הכריז על משטר צבאי במדינה - וחזר בו אחרי חמש שעות במה שהיה לפארסה גדולה. כשבועיים לאחר ההכרזה שטלטלה את המדינה והוציאה את האזרחים לרחובות, הפרלמנט אישר את הדחת הנשיא - אך קוריאה הדרומית עדיין חווה קצת אי-סדר. הריאיון עם היוצר נעשה אומנם לפני שהחל הבלאגן במדינה, אך באירוע קידום אחר שהתקיים לאחרונה, הוא דיבר על המצב המורכב: "יש מהומה פוליטית בקוריאה, ואני כאן בלב כבד", אמר וואנג, "העובדה שאנחנו משחררים את הסדרה בשעה זו - אני מרגיש שזה רק גורל".
באותו אירוע הוא ציין כי העונה השנייה של "משחק הדיונון" שאבה השראה ממה שקורה בעולם כרגע, כך ש"צפייה בסדרה עכשיו לא תהיה שונה מאוד מצפייה בחדשות - וככה אני רוצה שתקבלו את זה". כעת בשיחה עם mako, הוא מרחיב.
האם אתה שואב השראה מהנעשה במציאות?
"העונה הראשונה יצאה בתקופת הקורונה, ולמעשה מאז העולם שלנו לא הפך למקום טוב יותר. אם כבר מרגיש שאנחנו צועדים לימים רעים יותר. מכל עבר רואים פערי מעמדות כלכליים, משברים סביב הגירה, שינויי אקלים וכמובן המלחמות שמובילות להרג גדול מדי של בני אדם שלא אמור לקרות. הדור הצעיר לא חושב יותר על חסכון לטווח ארוך או בכלל להשתכר מעבודה, אלא להרוויח כסף קל ומהיר, להשקיע במטבע מבוזר ולהתעשר ברגע. כל התופעות הללו נכונות לא רק לקוריאה אלא לעולם כולו, וזה בהחלט משפיע על היצירה שלי.
"נקודת המוצא שלי בכתיבה הייתה כמה אנחנו מפולגים ועוינים אל מול מי שאנחנו מזהים כגורם נגדי. אנחנו אחרי בחירות בארה"ב בהן ניצב בעצם הימין השמרני מול השמאל הפרוגרסיבי, ונוצר קו הפרדה שלכאורה אסור לחצות בשום פנים ואופן. בדומה לחומה שרוצים לבנות בגבול שבין ארה"ב למקסיקו. כלומר, אלו מחסומים שמנהיגי העולם מציבים, שיוצרים איבה בינינו לבין מי שנמצא מהצד השני ושאינו חושב כמונו, ולכן הוא הופך אויב שאי אפשר לסלוח לו. וזה מרכיב שיהיה ניכר בצפייה בעונה החדשה, כאשר רציתי להבין האם יש תקווה לעתיד טוב יותר. חומות ממשיכות להיבנות במובנים שונים ואנחנו קרבים ליום בו יהיה פירוד מוחלט וזאת לא החברה והמציאות שאני רוצה לחיות בה".
יוצר הסדרה: "מכל עבר רואים פערי מעמדות כלכליים, משברים סביב הגירה, שינויי אקלים וכמובן המלחמות שמובילות להרג גדול מדי של בני אדם שלא אמור לקרות"
מה שבטוח, לעונה הבאה לא נצטרך לחכות שלוש שנים.
"לקח לי עשר שנים עד שהסדרה יצאה לפועל. אבל זה לא שעבדתי אך ורק עליה, צילמתי שלושה סרטים בין לבין. במקור פיתחתי את הרעיון ל"משחק הדיונון" ב-2009 כסרט באורך מלא אבל זה לא התאים, ולכן כשנטפליקס החלו בקשרי עבודה עם קוריאה ב-2019 הבאתי את הרעיון אליהם כסדרה. ואז על העונות השניה והשלישית, שתעלה בעוד שנה, עבדתי יחסית בפרק זמן קצר יותר. אבל היות והיא נשענות על יקום שיצרתי לטובת העונה הראשונה, זה לקח משמעותית פחות זמן. האתגר היה ליצור את היקום הראשוני, המרחב, התלבושות, כל המערכת והפרטים. אני עובד טוב יותר עם אנרגיה מוגברת וכנגד השעון, הצבתי לעצמי דדליין בראש ואני שמח לומר שהוא השתלם".