"Too Hot To Handle" של נטפליקס, שעלתה בישראל בשם "חם, לוהט, רותח", היא כל דבר חוץ מעמוקה או משמעותית. סדרת הריאליטי החדשה רצתה פשוט לתת לצופים שלה טראש מוצהר ומודע לעצמו, לכן היא זרקה רווקים ורווקות יפים ובינלאומיים על אי מבודד, אסרה עליהם לעשות סקס או להתנשק ועטפה הכול בפורמט מבולגן עם חוקי הדחה שאף אחד לא מבין. בתוך כל הבלגן המשעשע הזה בולט פרק 5, הפרק בו הגברים של "חם, לוהט" הולכים לסדנת גבריות. זה פרק שראוי להתעכב עליו מהסיבה הפשוטה שנראה שפשוט התפלק להם. בין בליל השטויות, הטמטום והשטחיות של הסדרה הזאת, יצא לה בטעות רגע אמיתי, יפה, משמעותי ואפילו בעל אמירה מעניינת.
עד אותו רגע בסדרה, כל הגברים היו עטופים במגננות גבריות קלאסיות. אתם יודעים, ההתנהגויות הקטנות האלה שמכריחים אותנו לאמץ מילדוּת כדי להיות גברים "אמיתיים": לא לדבר על רגשות, לנהל רק שיחות של צחוקים וטיזינג ולצאת מגדרנו כדי להבהיר לסביבה כמה אנחנו אוהבים סקס. בזמן שהנשים בתוכנית פיתחו חברויות עמוקות יותר (יחסית) וניהלו שיחות קוהרנטיות על הגברים, הדייטים או כל דבר אחר שקרה להן "בתהליך" - המילה ששום תוכנית שידוכים לא שלמה בלעדיה - והגברים עצמם מדי פעם אמרו "אוגה-בוגה, ציצים" וחזרו לגרבץ.
ואז הגיעה סדנת הגבריות. על המסך הופיע האדם הקרוי דווה, שהוצג בתור "גורו ולוחם לב", ואני כבר גלגלתי עיניים כי חשבתי שהבנתי לאן הפרק הזה הולך. הם ישתתפו בסדנת גבריות רוחניקית ומחורטטת שתתן להם תובנות מעורפלות בשקל, ואנחנו נקבל אתנחתא קומית עם רגעים מעוררי גיחוך של הגברים רוקדים ריקודים טקסיים או משהו בסגנון. אבל טעיתי. לא נראה שהמפיקים תכננו את זה, אבל הסדנה של דווה אשכרה עבדה.
בתחילתה, התבקשו הגברים לכתוב בכמה מילים את "הדברים שמונעים מהם להתמסר לתהליך". לפתע, מי שהיו עד אותו רגע קופים נבובי מוח התחילו להפגין סימני אינטליגנציה ורגישות. ברגע שנפתח חלון ההזדמנויות הקטן הזה, ומישהו נתן להם תירוץ לפרוק את אשר ליבם, הם חשפו בטעות שהם לא באמת כאלה סתומים ודושים, ושכל מה שראינו עד אותה נקודה היה הצגה. מתחת לשרירים והדיבורים על זיונים הסתתרו בחורים אנושיים, שרק חיכו לרגע שימצאו הזדמנות לדבר על הרגשות והפחדים העמוקים ביותר שלהם.
בעוד הם יושבים מול לוחות שכתובות עליהם מילים כמו "אכזבה" ו"פחד", השיח של "איזה תחת יש לזאתי" ו"וואי וואי מה הייתי עושה לה" התאדה ונעלם. מת'יו (שקיבל את הכינוי "ישו") דיבר על הפחד שלו מלאכזב את המשפחה שלו. קלז צייר ענן ואש, הסביר ש"זה מסמל אפלה ובדידות" וסיפר שהגאווה שלו מונעת ממנו להיות מי שהוא רוצה להיות. שרון סיפר שהוא מגיע ממשפחה מפורקת ועל הצלקות הנפשיות שזה הותיר בו. הם היו חשופים, פגיעים ואמיתיים אחד עם השני כמו שלא היו עם אף אחת מהנשים בתוכנית.
אגב הנשים של "Too Hot To Handle", גם הן קיבלו סדנת העצמה בפרק נפרד, אבל היא נראתה כמו שאר הסדרה. הרווקות נשלחו לסדנת היכרות עם הווגינה שלהן, וסיימו אותה עם סיסמאות ריקניות כמו "גירל פאוור" ו"להרפות את הפות". המשקעים מהסדנה נעלמו כמו שבאו, אבל הגברים יצאו מהאירוע שלהם עם שינוי אמיתי. הבולט ביניהם הוא הארי, שהצטייר בתחילת העונה בתור טמבל שתקוע בגיל 14, וסיים את הסדרה כשהוא בוגר, רגיש וקשוב יותר ומוכן למערכת יחסים רצינית ומחייבת. או לפחות בוגר, רגיש וקשוב הרבה יותר מאיך שהיה כשהגיע לראשונה לריזורט.
תהליך ההתבגרות המזורז של הארי הזכיר לי מאוד את גדי פניבילוב מהעונה האחרונה של "האח הגדול". מעבר להתנהגות השמחה והקופצנית, שני יוצאֵי הריאליטי האלה התחילו את דרכם כשהם כשהם מפציצים בסיסמאות והצהרות שהעידו על תפיסת עולם מיושנת. הארי אמר שהוא חי בשביל לזיין, גדי טען שהוא לא מוכן לבשל, לנקות או להגיש אוכל, ושניהם בעיקר השניאו את עצמם על חלקים נרחבים מהקהל. אבל כמו הארי, ברגע שניתנה לגדי ההזדמנות לפתוח את הלב, וברגע שהיה מוכן להפנים וליישם את הביקורת שהופנתה כלפיו, הוא עבר התבגרות על טורבו. את העונה בהשתתפותו גדי לא סיים כשף, אבל הוא בהחלט הפך לאחת הדמויות האהובות והרגישות בתוכנית.
נחזור ל"חם, רותח, לוהט". הרגע החזק ביותר באותו פרק 5 קרה כשהגברים נעמדו, הניפו את השלטים שלהם והסתכלו אחד על השני בשתיקה רועמת. כל אחד מהם הביט במבט העצוב והמיואש של השני, כאילו הם מבינים, גם בלי לומר את זה, שכולנו באותה סירה. ובזמן שבתוך חברות נשית "מותר" לך להיות פגיעה, חשופה ואמיתית, רבים מאיתנו, הגברים, עדיין תקועים בעבר, ומתקשים לפתח חברויות קרובות ועמוקות באמת עם גברים אחרים. שזה אידיוטי כמובן, כי גברים יכולים ורוצים לחשוף צדדים רגישים, מורכבים ומתקדמים יותר, כמו שהוכיחו הארי וגדי. עכשיו רק צריך שמפיקי הטלוויזיה יפסיקו לחשוב "איזה צחוקים זה יהיה אם הם ימרחו בוץ אחד על השני" ופשוט ישלחו מישהו, אפשר גם גורו מחופף בשם דווה, שישאל אותם ממה הם מפחדים באמת.