כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בפרק הראשון
איפה: yes ו-STINGTV
המלצת tvbee: לא חובה אבל ראויה לצ'אנס
אחרי בתולות, עיר מקלט וכפולים, המסך הישראלי מלא יותר מתמיד בסדרות מתח מקומיות ואל השפע הזה הצטרפה לאחרונה גם המדובב, סדרת המתח החדשה שיצרו אדם בזנסקי, עמרי שנהר ודנה עדן וביים אריאל בנבג'י (נויורק, בלו נטלי, שבאבניקים). המדובב הוא אסא (אור בן מלך, עספור), צעיר שנהג לדובב פושעים במשך 17 השנים בהן היה בכלא. אסא חוזר לקריות, אל ביתו של אחיו דוד (עמוס תמם), יזם נדל"ן מצליח שמתעסק בעניינים לא חוקיים במיוחד, ואשתו סופי (אניה בוקשטיין). למרות שכבר השתחרר מהכלא, הוא ממשיך לעבוד כמדובב במשטרה וכמובן מנהל מערכת יחסים מורכבת ואינטנסיבית עם אחיו.
הפרק הראשון נפתח בייבובים בלתי פוסקים בתא מעצר, אסא הוא זה שמפיק את קולות הבכי. עצור אחר מנסה להרגיע אותו ואסא מגמגם בלחץ. זה הרגע להגיד שלא ראינו מגמגם כזה לוהט על המסך מאז קוני למל. בשיחה מגלים השניים שהם עצורים על רצח של אותו האדם. הסדרה משתמשת בתרגיל מוכר וחוזרת בזמן שבועיים אחורה כדי שנבין אך העניינים התגלגלו והגיעו לנקודת הקיצון במעצר. במשך כל הפרק תהיה תזוזה, מבלבלת ומעיקה יש לציין, בין ההווה בו אסא משוחח עם העצור לבין התרחשויות העבר.
שבועיים לפני הבכי של אסא במעצר, הוא השתחרר מהכלא. הוא חיכה בחוץ שיאספו אותו כמו שילד מחכה להורים שלו אחרי שנשאר לבד בבית ספר ואפילו השרת הלך הביתה. דוד מגיע אחרי שעה, ואנחנו שומעים את אסא מדבר איתו ללא גמגום. בערב דוד לוקח את אסא למסיבה, כי זה מה שעושים משוחררים מהכלא ביום יציאתם.
במסיבה מתרחש פסטיבל ההשפלה העצמית של אסא. בנוסף לסצנת הקריוקי המביכה, אסא רקד מקרנה כשהתנגן שיר שאינו מקרנה, אבל אפשר לסלוח לו, בכל זאת מדובר באדם שתקוע בשנת 2002. כל האנשים שאמורים להיות חבריו מזלזלים בו, דינמיקה של מקובלים בבית ספר שעושים צחוק מהילד שרוצה להשתלב. המדובב ללא ספק מעוררת רגשות, אבל בעיקר כאלו של אי נוחות.
רגע יפה שהיה בפרק הגיע דווקא בסופו, כשסף הריכוז שלי היה כבר נמוך. זכינו לראות את אסא משנה צורה, עובר על החומר המשטרתי ואז צועד במסדרון לעבר תא המעצר. בצעדיו הוא משתנה, משמיע קולות בכי והופך מאסא לדמות שהוא משחק בתוך התא, בחור ששפיותו מוטלת בספק. נחמד לראות שדווקא המדובב, שצריך לגרום לאחרים לשפוך מידע, הוא אדם שמגמגם ומתקשה בדיבור בעצמו.
לאור כמות הסטוריז שצרכתי בזמן הפרק, קשה להגיד שפרק הפתיחה של "המדובב" מצליח לרתק את צופיו למסך. מלבד העניין ההוא עם הגמגום, העניין האמיתי בפרק, שכולו אקספוזיציה אחת ארוכה מדי, התגלה בהצצה לפרקים הבאים. כשציפי שביט הופיעה לרגע נפלט לי צחוק בלתי נשלט. בפרקים הבאים נדע האם הליהוק האמיץ שלה לתפקיד ראש משפחת פשע בצפון היה צעד נכון. ואם כבר בליהוק עסקנו, בדיוק כמו במשחקי הכס - ניכר שבוקשטיין גדולה יותר מהתפקיד אותו היא משחקת, מגיע לה הרבה יותר זמן מסך ממה שהיא מקבלת.
המדובב איננה סדרה רעה, היא אפילו די טובה, אבל כדי להיאבק על מקומה מול עשרות הסדרות שמציפות את המסך בערוצים השונים ובסטרימינג - היא תצטרך לעשות הרבה יותר ממה שהיא עושה בפרק הפתיחה שלה.