- מה יותר אהוב על יוצרי סדרות מאשר לתת לפרקים שמות של שירים? כלום, מתברר. נתחיל: כל הפרקים של "האנטומיה של גריי" נקראו בשמות של שירים פופולריים, ב"שקרים קטנים גדולים" לקחו כותרות של שירים או שורות מתוכם וב"עקרות בית נואשות" התמקדו בכאלה מאת סטיבן סונדהיים באופן ספציפי. בעונה החמישית של "מופע שנות ה-70" שמות הפרקים נלקחו משמות להיטים של לד זפלין, בשישית של להקת The Who, בשביעית של הרולינג סטונס ובשמינית של קווין.
- ב"בנות גילמור" ויתרו על קונספט השמות-על-שם-שירים הכל כך נפוץ, והעדיפו ללכת על קו לפיו כמעט בכל פרקי הסדרה, שם הפרק נאמר על ידי אחת מהדמויות במהלכו.
- אם צפיתם ב"ברוקלין תשע-תשע", ואנחנו יודעים שצפיתם, אז כדאי שתדעו שלא רק ג'ינה לינטי וג'ייק פרלטה למדו באותו בית ספר - גם השחקנים שמגלמים אותם, אנדי סמברג וצ'לסי פרטי, למדו יחד בבית הספר היסודי.
- בכל אחד ואחד מהפרקים של "הבחורה החדשה" יש אזכור כלשהו לדובים.
- בכל אחד מהפרקים של "מראה שחורה", אחת מהדמויות אומרת את המילה "אוי".
- וב"המקום הטוב" מקפידים להגיד "Literally" בכל אחד מהפרקים.
- כמו כן, במהלך כל פרקי "המשרד", יש את אותו שוט של מכונת צילום שמשכפלת עותקים של מסמך.
- צ'אק לור, שיצר את "המפץ הגדול", "שני גברים וחצי", "שיטת קומינסקי" ועוד, הוסיף מסר אישי שונה בסוף כל פרק בכל אחת מהסדרות שלו. את המסר הזה רואים בסוף הרולר, כשיש קרדיט לחברת ההפקה שלו, והלוגו מלווה כל פעם בטקסט אחר. לפעמים אלה פאנצ'ים, לפעמים זו פרשנות לפרק, לפעמים אלה סתם מחשבות והגיגים. אם אתם סקרנים לדעת מה הוא כתב, כולם מרוכזים באתר שלו.
- החתונה של מידג' ב"גברת מייזל המופלאה" מעוצבת בדיוק כפי שאמילי גילמור מ"בנות גילמור" תכננה לעצב את החתונה של לורליי. כמובן שלורליי בחרה בנושא אחר ליום הכלולות שלה, אבל נחמד לדעת שהחלום של אמילי התגשם. מגשימת החלומות היא איימי שרמן-פלדינו, היוצרת של שתי הסדרות.
- כל פרק של "קומיוניטי" מסתיים בקרדיט "ה______ של דן הרמון/האחים רוסו". בין המילים שנכתבו שם היו "הפיאסקו", "מצעד הדמעות", "התקף הזעם" ו"מסיבת הכלה".
- בני משפחת ברידג'רטון ב, טוב, "ברידג'רטון", קיבלו את שמם לפי סדר ה-ABC ובהתאם לסדר הלידה שלהם: אנתוני, בנדיקט, קולין, דפני, אלואיז, פרנצ'סקה, גרגורי והייקינת'.
- ב"המופע של דרו קארי", כל אחד מהפרקים מכיל אזכור כלשהו של קבוצת הפוטבול קליבלנד בראונס. אם זה לא היה ברור, דרו קארי הוא מעריץ מושבע של הבראונס.
- הלוח המחיק שעל הדלת של ג'ואי וצ'נדלר מ"חברים" הכיל המון מסרים ועקיצות פנימיות, הרבה פעמים עם קשר ישיר לנושא הפרק. למשל אחרי שג'ואי וצ'נדלר נשדדו מתכולת הדירה שלהם, השודד כתב להם עם הלוח "תודה על הדברים שלכם!".
- ואיך השולחן עם הספה הגדולה ב"סנטרל פרק" תמיד היה שמור לשישייה? מתברר שהיה שלט קטן של "שמור" שהבטיח להם את מקומם.
- היוצרים של "עד עצם היום הזה" היו בעברם שניים מהכותבים של "אבודים", ולכן הסדרה מלאה ברפרנסים אליה. אם צפיתם ב"אבודים", אתם כבר יודעים שרצף של מספרים מסתוריים - 4, 8, 15, 16, 23 ו-42 מניעים את העלילה ונחשבים בתור מספרי מפתח בה. אחת מהדמויות זכתה בלוטו בעזרתם, ולאחר מכן התגלה כי הכנסתם למחשב בכל 108 דקות (=סכום המספרים), תגרום למניעת התפרקות אנרגיה אלקטרומגנטית האצורה על האי. או משהו כזה, בסדר? בכל מקרה, רג'ינה והנרי מ"עד עצם היום הזה" גרים בבית מספר 108, אמה מתגוררת בחדר מספר 4 והשעון בסדרה קפוא על השעה 8:15 דקות. 815 הוא מספר הטיסה שהתרסקה על האי.
- ואם בשעונים קפואים עסקינן: כמעט בכל הפרקים של "ריק ומורטי", השעון במעבדה של ריק מכוון לשעה 14:00.
- גם ב"איך פגשתי את אמא" יש שעון קפוא. הוא מכוון לשעה 4:20.
- בני זוגן של שלוש מהדמויות הראשיות של "איך פגשתי את אמא" הופיעו בתכנית, כל פעם בתור בן הזוג של דמות ראשית אחרת. בן זוגה של אליסון הניגן (לילי) גילם את המגיש שעובד עם רובין, בן זוגה של קובי סמולדרס (רובין) גילם דמות עם קראש על טד, ובן זוגו של ניל פטריק האריס (ברני) גילם את האקס של לילי, סקוטר.
- ובפרק 13 בעונה השישית, כל הפרק מלא במספרים שסופרים אחורה מ-50. בסיום הפרק, כשמופיע המספר האחרון, לילי מגלה למרשל שאבא שלו מת.
- ב"אדוונצ'ר טיים" (או בשמה העברי: "הרפתקאות פין וג'ייק"), יש דמות של חילזון שמופיעה וחוזרת בכל אחד מפרקי הסדרה. ויש 283 מהם. בדרך כלל הדמות נראית כשהיא מנופפת למצלמה.
- בפרק האחרון של העונה הרביעית ב"באפי ציידת הערפדים", טרה מבקשת מבאפי: "תחזרי לפני השחר" (ובאנגלית: Be back before dawn). באותה עת זה לא היה נראה כמו פרט משמעותי לעלילה, אבל בעונה החמישית באפי מכירה לראשונה את אחותה, דון.
- כמעט בכל פרק של "בניחוש חוקר" יש אזכור בטקסט, תמונה או נוכחות פיזית של אננס.
- לדמות של מריל סטריפ ב"שקרים קטנים גדולים" קוראים מרי-לואיז. מרי-לואיז הוא גם השם האמיתי של מריל סטריפ.
- הרבה פעמים אפשר לראות את שלדון מ"המפץ הגדול" כשהוא לובש חולצות עם ציור של גיבור העל הפלאש. גם בסדרה "הפלאש", שמבוססת עליו, הדמות של סיסקו ראמון לובש הרבה פעמים חולצות שקורצות ל"המפץ הגדול" - כמו למשל חולצה שכתוב עליה "Bazinga!".
- באחד מהפרקים בעונה השנייה של "קומיוניטי", לעבד הייתה עלילה שלמה שקרתה ברקע של ההתרחשויות בפרק. הוא הספיק להתיידד עם אישה בהריון, רב עם בן הזוג שלה ויילד את התינוק שלהם מבגאז' של מכונית.
הטוויסט פה הוא שזה איסטר אג עם איסטר אג משל עצמו! סיפור הלידה הזאת מתחיל בכלל בעונה הראשונה כשהדיקן מדפיס על קונדומים "גרינדייל", מה שמייצר חורים בקונדומים. עבד מגלה את זה ומזהיר את כולם לא להשתמש בקונדומים האלה, מה שגרם לזוג לזרוק את הקונדום רגע לפני שהם שוכבים. בהמשך, בן הזוג גם יריב עם עבד על כך שזאת אשמתו.
- ובשלוש העונות הראשונות של "קומיוניטי" נאמרת המילה ביטלג'וס שלוש פעמים, פעם אחת בכל עונה. בפעם השלישית שזה קורה, אפשר לראות דמות שהולכת ברקע לבושה כמו ביטלג'וס.
- הקישוטים באקווריום של סי ג'יי מ"הבית הלבן" משתנים כל הזמן לפי עלילות הפרקים.
- למרות שהוא קירח כמעט לגמרי, היצ'קוק מ"ברוקלין תשע-תשע" תמיד נושא מסרק בכיס חולצתו.
- האחים הארגריבס מ"אקדמיית המטרייה" תמיד משאירים מקום פנוי לאחיהם הרוח-רפאים, בן.
- עקבו אחרינו
- חופשי
יש להן ביצים
שמתם לב מה קורה על הלוח המחיק של ג'ואי וצ'נדלר ב"חברים"? קלטתם כמות לא הגיונית של דובים ב"הבחורה החדשה"? ראיתם שהשעון ב"ריק ומורטי" תמיד מצביע על אותה השעה? ברוכים הבאים לעולם המופלא של "איסטר אגס", שם מקובל לקריצות ובדיחות פנימיות שמיועדות לצופים מיטיבי הלכת. האם אתם כאלה? זה הזמן לבדוק
כרמל שטרן
|
tvbee
| פורסם 12/02/21 09:00 | עודכן 12/02/21 11:29