הנה עובדה: המתמודדת הבולטת היחידה ממחזור הדיירים החדש של "האח הגדול" היא אודליה סויסה, אישה שכבר שבועיים משווקת לצופים כמסובבת הזאת שאוהבת לנקות. מה מאפייני האישיות שלה? סקוץ'. מה הרצונות והחלומות שלה? מסיר שומנים. מתי היא בכתה בפעם האחרונה? לא יודעים, אבל הנה שוט של רוטב עגבניות מבעבע. התכנית מתענגת על מונטאז'ים ארוכים בכיכובה כורעת מעל כיורים עמוסי כלי אוכל מלוכלכים או מתפלפלת עם האח על זכותה הבסיסית לקבל סיר קוסקוס. כשהקטעים מהבית מסתיימים ועל המסך מפציעים גיא זו-ארץ ולירון ויצמן, הפאנצ'ים שלהם עוסקים באובססיה שלה ולא, נגיד, בכמה מגעיל זה שבחודשיים האחרונים הסכימו תריסר אנשים בוגרים לחיות בזוהמה יחסית. ההשפעה של אודליה מתפרשת גם על פני מותג דוקו-ריאליטי נוסף, שהרי סויסה היא בוגרת העונה האחרונה של "בואו לאכול איתי" - וסיר הקוסקוס הביתי שלה קיבל תשומת לב נכבדת בפרק בכיכובה, כמו גם מפת הפלסטיק שפרשה על גבי מפת השולחן, ושולחן האקסטרה שערכה - ובו משקאות ופירות שלא נלקחו בחשבון באירוח התחרותי שבבסיסה של התכנית.
אלמנטים של אירוח, ניקיון ובישול עדיין נתפסים בעינינו ובעיקר בעיני עורכי תכניות הריאליטי שאנחנו צופים בהן, כפיצ'רים חמודים של טרלול. כתחביב שמעיד בעיקר רעות על מי שפועל בו. חשבו על הפרק הסימנלי של "אמא מחליפה VIP" בהשתתפות עינב בובליל וטל גלבוע. כמה ממנו הוקדש לא רק לדיון בניקיון הבית של גלבוע, אלא גם למניין גלוני האקונומיקה המדויק שנדרש כדי להביא אותו למצב תקין (בעיניה של בובליל). "מאוד חיכיתי לרגע הזה", אין ספק", אומרת בובליל אגב עטיית כפפות גומי ורגע אחרי ששלחה את נשות הניקיון שהזמינה לבית של טל להביא עוד חומרי ניקוי, "לא אכלתי פה ארבעה ימים". בפוסט שפרסמה אחרי שידור התכנית, גלבוע טענה גם שבובליל כינתה את ביתה "דוחה" ו"מגעיל", שקראה לכלביה "סירחון" והעידה שהיא "לא נוגעת בכוס" בבית. "באמא". בובליל מצידה חיברה שירי אהבה לאקונומיקה ששפכה ברחבי הבית הזמני ההוא, ותיארה את האקונומיקה "הבושם הכי יקר והכי טוב בעולם". מיותר כמעט לציין איך הארוטיקה הזה תווכה לצופה, נכון? אבל נבהיר רק כדי להיות הוגנים: כגאג. כשורת מחץ בבדיחה על כמה מגוחך זה שנשים אוהבות לנקות.
צאו איתנו רגע למסע בזמן, ברשותכם. השנה: 2001, והעונה השנייה של "הישרדות" האמריקאית מסתיימת במהפך. לכל אורכה, התכנסה העונה סביב מנצח מובן מאליו כמעט בשם קולבי, עלם חמודות טקסני עם שיני פנינה ושרירי פנינה תואמים. ונוסף להיותו האיש הכי חזק ומהיר בערבות אוסטרליה - שם צולמה התכנית - הוא גם ניצח בכל האתגרים האישיים ולא הדיח אף אחד בצורה מכוערת מדי. ובכל זאת, קולבי הסתפק במקום השני בעוד המנצחת היתה טינה ווסון, אחות חביבה שלא הצטיינה מבחינה פיזית בשום שלב, אבל כן הקפידה לשחק משחק חברתי שנכנס לספרי ההיסטוריה של "הישרדות". בעוד קולבי רץ, קפץ, צד, דג, ניפץ, קטף וסחב, טינה הסתפקה במלאכות הביתיות יותר של השבט. היא בישלה את האורז, סידרה את המחנה ושמרה על פרופיל נמוך יחסית.
כשנשאלה אם היתה לה תכנית אסטרטגית במהלך התחרות, טינה סיפרה שיותר משהיה חשוב לה לנצח באתגר זה או אחר, היה לה חשוב להבין איך חברי השבט המתחרה מגיעים לאתגר הזה. במקום להתאמן או לסרוק את השטח, היא העדיפה לצפות בהתנהגות האנושית של חבריה ומתחריה, ושום מקום לא סיפק לה נקודת תצפית טובה יותר מהמשבצת הלא גדולה שליד סיר האורז, לא רחוק מערמת עצי ההסקה שסידרה או הערסל שניקתה מדי בוקר. טינה ווסון הוכיחה אי אז ב-2001 שניקיון וסדר הם כוח, ושבישול הוא מעלה אסטרטגית.
כשעינב בובליל פותחת צינור כיבוי מלא אקונומיקה ומרססת באמצעותו את הבית של טל גלבוע, זה נובע מפוביית החיידקים הפרטית שלה. עובדה שהילדות של טל חיות בחברת חתולים וכלבים, וחיות מדהים. אבל זה גם צעד של סימון טריטוריה במובן הפשוט ביותר: עינב רוצה ליצור לעצמה את סביבת המחייה המיטבית, וזה דורש ממנה להכחיד את סממני ההתיישבות שקדמו לה. זה נכון גם לאודליה, שמדגימה כמה ריקליימינג צריך לעשות לקלישאה הישנה שגורסת כי המטבח הוא ממלכתה של האישה. זאת אומרת, המטבח הוא הממלכה שלה בקטע טוב. היא היחידה שיש לה את הזכות כרגע לנקות את המטבח ולהכין את האוכל. היא פשוטו כמשמעו אחראית על תזונתם, על הישרדותם של הדיירים בבית, וכל לעג שמופנה כלפיה על כובד הראש בו היא לוקחת את המשימה הזו עובר בעיקר כמקטין ומיזוגני.
ישראל היא מדינה עם אישו רציני של ניקיון. זה נושא שמפרנס אינסוף שיחות סלון, ונראה שלכל משפחה, שכונה, מוצא ושכבה סוציו-אקונומית יש סט ברור (גם אם לא כתוב) של כללי היגיינה. של דברים שנחשבים טובים ונקיים, לעומת אלה שנחשבים מלוכלכים ומוזנחים. של בגדים שמותר ללבוש פעם שנייה בלי לכבס וכאלה שממש אסור. של ימים שמותר לדלג בהם על מקלחת וימים שאוי ואבוי למי שינסה אפילו להציע הצעה כזאת. אפילו חלק מהיותו של צה"ל צבא נובע מהעובדה שהוא מכריח נערים מפונקים להתעמת לראשונה עם הצורך לנקות את החדרים שלהם לראשונה, ועורך להם היכרות מעמיקה עם שפריצרים ודליים. כלומר, ניקיון הוא חלק מהחניכה שאנחנו מעבירים את בחורינו הצעירים לא רק כדי להפוך אותם ללוחמים ראויים אלא לבני אדם מתפקדים.
ובכל זאת, מי שיצפה בטלוויזיה הישראלית יקבל את התחושה שניקיון הוא זוטה ובישול הוא מביך. שמי שמכלכל את משק הבית עושה את זה מתוך חובה או הסללה מגדרית, ושאין לו טיקטים נוספים להציע. אבל אם יש דבר שטינה ווסון הוכיחה הוא שאפשר לגרוף באמצעות הכישורים האלה גם מיליון דולר, ואם יש דבר שעינב בובליל הוכיחה הוא שאפשר בעזרתם להפוך לכוכבת.