עם כל הכבוד לקאצ'פרייז שהוא "אני נינה", צופי "חזרות" המתמידים כבר יודעים שלסדרת אחורי-הקלעים של כאן 11 יש עוד כמה פנינים, חלקן גם נסתרות מהעין. אחת מאותן תגליות, שמפרק לפרק כבר הופכת למפעל ממים של ממש, היא קארינה, מזכירת התיאטרון השקטה בגילומה של דניאל שפירא. שפירא בת ה-27, שזה התפקיד המשמעותי הראשון שלה על המסך הקטן, לומדת בימים האלה להתרגל לכל תשומת הלב החדשה סביבה.
"אני לא לגמרי מעכלת, היא מספרת, "אני רואה הרבה תגובות, מתייגים אותי גם, וזה משמח כי לא ידעתי איך זה יתקבל. אני פחדתי שייקחו אותה לא טוב, ופתאום אוהבים אותה וצוחקים ממנה. לא ידעתי איך יעכלו את קארינה. זה ממש משמח. ידעתי שזאת תהיה סדרה טובה כי זה היה כתוב טוב. כבר מאיך שזה היה כתוב זה סיקרן אותי, ושמחתי להיות חלק מזה. אנשים בדרך כלל רוצים להיות חזקים, ורציתי לערער את זה. קארינה חוגגת את הערעור הזה. להיות פגיע, הרבה פעמים לוקחים את זה - אנשים לא רוצים להיות פגיע, אנשים רוצים להיות משהו חזק".
איך השגת בעצם את התפקיד?
"לא ניסיתי להצחיק. הלכתי לשם ממש ממקום מפוחד. הייתי אחרי לימודים ולא ידעתי מה הולך ובאמת הבאתי את הפחד הזה לקארינה. לא ציפיתי שיצחקו! אבל הם צחקו. חשבתי אולי שהם נחמדים. קארינה חווה הרבה פחד מבפנים. היא לא מנסה להצחיק".
לפי שפירא, התגובה הראשונה שלה כשקיבלה את התפקיד הקטן-אך-משמעותי בסדרה הייתה "פחד אלוהים". "מצד אחד, נורא שמחתי ומצד שני - מה? אין מצב. הרגשתי שאני הולכת בנעליים הרבה יותר גדולות ממה שהלכתי בהן עד עכשיו. הלכתי ללא נודע, וזאת הייתה תקופה מאתגרת אבל נכנסתי לשם".
מבין כל הרגעים שלך בסדרה, איזה מהם זכור לך הכי לטובה?
"הקטע עם שמיל בן-ארי (בו אחד השחקנים של תיאטרון המשכן, אותו מגלם בן-ארי, מחולל מהומה בעמדה של קארינה כששמע שלא נתנו לבן שלו להיכנס להצגה חינם. ז.א). בצילומים עצמם זה היה כל-כך קיצוני, באמת לא ציפיתי שבמציאות זה יהיה כל-כך קיצוני, כל ההתפרעות הזו. וזה הצחיק אותי ממש, התאפקתי לא לצחוק. חשבתי שאפחד נורא, אבל האמת שכולם גם צחקו".
את רוב הסצינות שלה בסדרה, שפירא חולקת עם יבגניה דודינה - שמגלמת את מנכ"לית תיאטרון "המשכן" ורה קורקין וזוכה גם היא למחמאות. "היא אלופה", היא מספרת, "היא התנהגה באמפתיה וכולנו רק רצינו לעשות את העבודה ולהיות חברים. הייתה אווירה של תמיכה. היא הייתה הכי קלילה וחמודה. אני מרגישה שבסדרה ורה ממש אוהבת את קארינה. למרות שקארינה נורא אנטיתזה לוורה, ורה ממש מקבלת אותה כמו שהיא, וגם במציאות יבגניה הייתה ממש חמודה".
בפרק השביעי של הסדרה, ששודר בשבוע שעבר, הצופים גם זכו לראות צד אחר של קארינה, כשהיא ועפר (איתי תורג'מן) נתפסו יחד בשירותים על ידי איריס (נועה קולר), מי שהייתה בזוגיות מסוימת עם עפר עד אותו שלב.
הפתיע אותך שהם מצאו את עצמם בשירותים יחד?
"כן, אבל עפתי על זה. זה היה ממש מצחיק. חששתי שזה יהיה עכשיו משהו מיני, אבל זה היה ממש מצחיק, ואגב, זאת הייתה הסצנה הראשונה שצילמתי. זה היה לבוא ולסיים עם הדבר הקשוח. אבל מסתבר שזה ממש לא היה קשוח, תורג'י גם הכי הרגיע אותי, נראה לי כולם ראו שאני כזה בחרדה והם ניסו להקליל את זה, והופתעתי שלא ראו את זה עלי בסצנה עצמה. כל היום התאמנתי על זה מול המראה, ובסוף, כשהגעתי ועשיתי את זה, יצא לי קיצוני מדי והיה צריך להוריד אותי, כי זה לבוא לא ברגיל של קארינה, זה להבין איך היא שיכורה. זה היה מפתיע".
מבחינתך, איך הצלחת להפוך את קארינה למי שהיא? לדמות כזו שהיא אולי קטנה אבל עדיין מאוד אהובה?
"זה לא בכוונה. היא פשוט נובעת ממשהו עמוק ואמיתי. היא נובעת מכאב, ויכול להיות שגם זה היה מרענן, לראות בנאדם מופנם כל כך, שזה יצא בסוף מצחיק. הומור שאני מתחברת אליו הוא הומור כאוב, ממקום אמיתי מהחיים כזה, וזה פשוט - זה היה מחובר מאוד אליי. קארינה היא נדבך מאוד קיצוני של המקום שפוחד בי. היא מפלצת הפחד שלי. ככה זה נראה. היא מתפקדת והכל כאילו סבבה והיא הולכת לעבודה ועם זאת, היא מביאה את כל הפגיעות שלה. בצילומים הייתי קארינה. זה התערבב לי".
בינתיים, את התקופה האחרונה שפירא לא מעבירה מול המצלמה או על הבמה, אלא עובדת עם חברים בקונדיטוריה בשכונת פלורנטין. "השהינו את החלומות ויש בזה משהו ממש חמוד, האמת", היא אומרת, "אנחנו לא עושים את החלום כרגע, אבל גם לפני (הקורונה) האמנות לא הייתה ידידותית לצעירים שמתחילים".
מזהים אותך ברחוב?
"כן, מזהים, אפילו שאני עם מסיכה. לפעמים יש ממש עומס ויש תור ואתה לחוץ בקופה ולא במצב רוח כל כך טוב לשרת, ומישהו מבקש המון המון המון מאפים ואתה שונא אותו, ואז בסוף מזהים שזה אתה. זה דווקא מייצר אמפתיה וחיבור חמוד ממש עם לקוחות".
וביקשו כבר סלפי?
"לא. לאט-לאט".