רגע אחד בפרק הסיום של העונה השביעית של משחקי הכס העניק לכולנו הרבה נחת. פטיר "ליטלפינגר" בייליש - האיש בעל אלף המבטאים (הרי בכל עונה הוא חוזר עם חיתוך דיבור מוגזם יותר), הלוחש הסדרתי, הבוחש הראשי - סוף כל סוף קיבל את מה שמגיע לו (ספוילר: את הגרון שלו משוסף). אותו פגיון שהתחיל את מלחמת חמשת המלכים, בעזרתו האדיבה של בייליש עצמו, הוא גם זה שסיים את חייו של התככן שאהב להישען על קירות. המשפט הזכור שלו, "כאוס הוא לא בור, כאוס הוא סולם", הדהד בראשנו כשבייליש צנח למותו ממעלה הסולם המטאפורי עליו טיפס שבע עונות.
החלום לשבת על כס הברזל כשסנסה לצדו לא יתממש עוד, והתכנית לסכסך בין האחיות סטארק התפוצצה בפרצופו, כשבראן וסאנסה העניקו לנו לקט "בפרקים הקודמים", ופרשו בפנינו את כל מעלליו של ליטלפינגר לאורך השנים. איידן גילן, המגלם את דמותו של בייליש, התראיין למגזין "אנטרטיימנט וויקלי" וסיפר על שיחת הטלפון בה התבשר לו כי דמותו הולכת למות: "השיחה הידועה לשמצה. זה כל כך שקוף שזה מה שזה. (השואו-ראנרים וייס ובניוף) אף פעם לא מתקשרים אליך, אולי פעם בשש שנים. הם הבטיחו לי נהר של דם, טוב לא נהר של דם, אבל הבטיחו סוף מספק".
>>הצופה על החומה: ריקאפ אחרון לעונה
הוא סיפר על התחושות כשקיבל את ההודעה: "אתה נותר קצת מעורער - בשביל הדמות שלך ובשביל החוויה שלך. זה גם ישר גורם לך להבין כמה עצומה הייתה החוויה בשבע השנים האחרונות. זה עדיף ללכת בסוף עונה, עם קשת עלילתית טובה, מאשר למות סתם בתחילת פרק 2. אני שמח שהיה לי סיפור טוב לסיים איתו את דרכי". מבקרי הסדרה היו קצת פחות מרוצים מהקו העלילתי של בייליש העונה, בו נראה שהוא מתנהג בצורה חובבנית שאינה תואמת את דמותו המחושבת. עם זאת, גילן חושב שהיה מדובר בסיכון מחושב: "עם תכניות מסובכות תמיד יש קצת מידה של סיכון. הוא שם את עצמו בסיטואציה שיכולה להתפוצץ בפרצופו. אני חושב שהוא אוהב את זה. התכניות שלו אף פעם לא בטוחות לחלוטין. הוא משחק בדיוק על הגבול, כמו מהמר טוב".
גילן דיבר על הסצנה האחרונה לפני מותו, ועל כנות הרגשות שהיו לו כלפי סאנסה: "היו יותר רגשות כלפי סאנסה מאשר הודיתי בעבר, זאת הייתה פרידה רגשית, וזה עמדה משפילה להיות בה. הוא חזר לאותה עמדה משפילה שהניעה את דמותו מההתחלה: הדחייה של קטלין סטארק, ההשפלה בידי ברנדון סטארק - כשהוא חתך אותו מהפופיק עד עצם הבריח ולא הרג אותו (אחרי דו קרב שערך על לבה של קטלין בצעירותו). הוא מוצב באותה סיטואציה פעם נוספת". למרות הדרך המוזרה מעט שהובילה למותו, סצנת המוות עצמה בהחלט סיפקה סגירה מספקת לאחת הדמויות השנואות, אך החשובות והמשמעותיות בעלילת "משחקי הכס". יהי זכרו ברוך. טוב, לא ברוך, אבל נזכור אותך, ליטלפינגר בחשן שכמותך, נזכור אותך ואת הלחישות המוגזמות שלך לנצח.
mako תרבות בפייסבוק