מ"משחקי הכס" ציפיתי ליותר. זו הסדרה שהרגה את הדבר הכי קרוב שהיה לה לגיבור כבר בעונה הראשונה. ואז היא המשיכה להרוג את כל מי שהיה אמור להיות גיבור. ואז היא (רשימה חלקית מאוד) שרפה ילדה, זרקה ילד מהחלון, הוליכה אישה ערומה ברחוב, הולידה רוח רפאים מרחם אישה, חיסלה אב על ידי בנו בשירותים, אנסה אישה על גופת אביה. בקיצור, קרו כבר שניים-שלושה דברים מפתיעים בסדרה הזו, שפרק החתונה האדומה שלה פירק מערכות יחסים ושהפכה להיות האילוסטרציה העיתונאית המקובלת למושג "ספוילר". אפילו פרק הפתיחה המשמים למדי של העונה השישית הסתיים ברגע מפתיע, כשמליסנדרה הסירה את התליון והתגלתה כסבתא גולום.
ועכשיו ג'ון סנואו חי. בדיוק כפי שידענו שיקרה. אפשר היה לצפות מ"משחקי הכס" למשהו מפתיע באמת; נניח, שג'ון סנואו לא יחיה. שהוא מת, אבל באמת. לא אולי, לא בספק - מת. מת כמו הלייזר דיסק, כמו גוגל פלוס, כמו הקריירה הפוליטית של סילבן שלום. זה היה מפתיע אותי. אבל כל הסימנים העידו על כך שתחייתו של ג'ון היא לא עניין של האם, אלא של מתי. הרי יוצרי הסדרה מטפטפים לנו כבר כמעט שנה – מאז סיום העונה החמישית המפתיע באמת שבו האמנו לרגע שנפטרנו מהממזר – שג'ון סנואו יחזור. הוא עוד ישוב, זה דקירה קטנה באיברים הפנימיים החיוניים וזה עובר ולא חשוב. מה לא היה שם? ניתוח של ניצוץ האור בעיניים הפקוחות לרווחה של החלל הטרי, פפראצי של קית הרינגטון (שמגלם את ג'ון) בסט הצילומים, ראיונות שחוברו להם יחדיו לכדי תיאוריות, הופעה של ג'ון סנואו בפוסטר של העונה, הופעות שלו בטריילרים, ולבסוף – סצנה שנבנתה באופן שמבהיר מעבר לכל ספק כיצד היא תסתיים. אפילו לאפיקורס הגדול דאבוס סיוורת' היה ברור שג'ון סנואו יחיה. אז אתם מופתעים? אם התחייה הזאת מרעישה את הרשת, אפשר לסגור את הרשת. ספוילר? זה הספוילר הגרוע בהיסטוריה.
ואם ג'ון סנואו כבר קם לתחייה כצפוי – לפחות שיהיה מעניין. שיקום לתחייה בתור זומבי. בתור התגלמותו האנושית של אל האור. בתור גלגול נשמתו של נד סטארק. בתור אורן חזן. אבל בתור ג'ון סנואו? שוב הפרצופים העגמומיים, שוב חיבוטי הנפש המיוסרים, שוב רגשי הנחיתות המתישים? אני מודה שהתחלתי לחבב את ג'ון בערוב ימיו (שהתברר כבלוף), וכל סדרה צריכה מצפן מוסרי – בטח סדרה אכזרית ונטולת צדק כמו "משחקי הכס" – אבל בכנות, זה לא שאי אפשר היה להתגבר על חסרונו. אם מליסנדרה כבר מצליחה להפעיל את כוח התחייה המטורף שלה, יש איזה 40-50 דמויות שהייתי רוצה לראות חוזרות לחיים לפני ג'ון. איפה היית כשהרגו את ח'אל דרוגו, אה?
רואה את האור
לפני שג'ון סנואו איבד את חייו, הוא איבד את מוקיריו. ג'ון איבד את אאימון, סטאניס, מליסנדרה, סאם טארלי ואולי, ואת כל משמר הלילה. אבל אחרי מות – קדושים. פתאום יש כמה עורבים שמוכנים למות למענו, פראים שמוכנים לשתף איתם פעולה, ואפילו סר דאבוס מרים חרב. שלא לדבר על מליסנדרה, שמרימה את עצמה ממשבר אמונה כדי להפיח חיים במנוח. כולם מוכנים לסכן את חייהם למען גופה. ב"משחקי הכס" אתה חזק בדיוק כמו הבריתות והקשרים שיצרת. זה מה שהרג את ג'ון סנואו, וזה מה שהחזיר אותו לחיים.
ג'ון אמנם חזר לחיים, ובמקומות אחרים ביבשת עלו לגדולה כוכבים חדשים, אבל הגיבורה הגדולה של הפרק היא מליסנדרה – והיא אפילו לא יודעת את זה עדיין. מליסנדרה תמיד היתה אחת הדמויות הזחוחות בסדרה, מסתובבת בווסטרוז מדושנת עונג כאילו אל האור זורח לה מהתחת. היו לה גם קבלות: היא שרדה הרעלה, הולידה שד. וזה עוד לפני שדיברנו על איך שהיא נראית יחסית לאישה בת 400. אבל פתיחת העונה השישית תפסה את מליסנדרה במשבר עמוק ביחסיה עם ר'הלור, שתקנית ומדוכאת כמו משה קצב לפני ועדת השחרורים. היא מעולם לא נראתה פחות בטוחה בעצמה כמו ברגעים שבהם מלמלה קשקושי ג'יבריש מעל גופתו של ג'ון. ואז, רגע לפני שהיא יוצאת בשאלה, הגיעה התשובה: ר'הלור כאן, והוא חי ובוער.
ברוך שובך, ג'ון. לא היו לך חיים קלים בסיבוב הראשון – ממזר, מוכה גורל, נבגד, לא יודע כלום – אבל החיים ההם הסתיימו. עכשיו קיבלת צ'אנס נוסף. בחייך, תעשה מאמץ להיות קצת יותר מגניב.
במילה אחת: הודור
הרבה לפני הקאמבק של ג'ון סנואו היה הקאמבק של בראן סטארק. בראן חזר, כמו כדי להזכיר לנו מי באמת הילד הכי מעצבן במשפחה. אז מה בעצם השתנה אצל בראן? שום דבר, חוץ מהעובדה שמסתבר שבתוך עץ חלים על הגוף האנושי כללי התבגרות מואצים ובראן נראה כאילו גם הוא ענד את התליון של מליסנדרה במשך ארבע עונות.
בראן היה אחד מקווי העלילה שנעדרו מפתיחת העונה השישית, וכמו העלילות האחרות בפתיחה, גם אצלו לא זכינו לשום התקדמות משמעותית (למעט התרגשות קלה שנרשמה למראה מקס פון סידוב בתפקיד העורב בעל שלוש העיניים והמשפטים החכמים). בראן הנכה לומד "לעוף", ובינתיים הוא עף אחורה - לעבר שבו האחים נד ובנג'ן סטארק משתעשעים בחרבות, במה שנראה כמו שחזור של אימוני הקליעה של ילדי סטארק בפתיחת הסדרה. אז צפה נד סטארק בבנו מהמרפסת, והיום זהו הבן שצופה באביו. נד ביקש אז מבראן שימשיך להתאמן, וזה בדיוק מה שעושה כעת הנער בסדנה המנטאליסטית של העורב.
אבל לאן כל זה מוביל? מלחמה קרבה, כפי שאומר בראן למירה, אבל בינתיים בראן תקוע בתוך עץ ומטייל באלבום התמונות המשפחתי ואוסף אנקדוטות על בני משפחה (הנה ליאנה סטארק הצעירה!) ומקורבים (להודור קראו פעם וויליס והוא ידע לדבר!). גם אם הודור היה יודע לדבר היום כמו ביבי נתניהו בקונגרס האמריקאי, הוא לא היה זקוק ליותר ממילה אחת כדי לסכם את הסיפור הזה.
כלב נובח ונושך
מה הדבר היחיד שיכול להיות פחות מפתיע משובו לחיים של ג'ון סנואו? אקט אכזרי להחריד של רמזי בולטון, כמובן. כדי לאתגר בכל זאת את רף הברוטליות הבלתי אפשרי של רמזי, בפרק הזה הוא זוכה לחסל את אביו ואז להשליך את אחיו התינוק לכלבים ביחד עם אמו של הפעוט. למעשה, רמזי הוא דמות כל כך פסיכופטית, עד שדי בכך שנראה תינוק בידיו כדי שנצטמרר. "אם תתנהג כמו כלב מטורף, יצא לך מוניטין של כלב מטורף", אומר רוס לבנו. ובכן, הספינה הלא יציבה הזו כבר הפליגה; רמזי הוא כלב מטורף, ובין כלבי הציד המטורפים כשלעצמם הוא מסתובב כמנהיג הלהקה שמשתיק אותם בהבל פה ולא חושש מהאפשרות שיפול למלתעותיהם. זה הרגע הגדול של רמזי, שנאבק במשך תקופה כדי להפוך ליורש החוקי היחיד של שושלת בולטון. הוא האלפא דוג. אמנם מטורף, אבל עדיין אלפא.
רוס בולטון מעולם לא היה דמות מעניינת במיוחד – היתה לו אפילו פחות כריזמה מסטאניס באראת'יאון. אבל הוא היה אדם נבון, מנהיג עוצמתי, וחשוב מכל: האדם היחיד בצפון שיכול להשתלט על הטירוף של רמזי. ובכן, זה נגמר. אם ת'יאון יפול שוב לידיו של רמזי, הוא יכול להתפלל שזה ייגמר במשהו שיזכיר את הסירוס ההוא. אבל כל הסימנים מעידים על כך שרמזי בדרך לטירת שחור, ושם הוא צפוי לגלות ש"נערי החווה והגנבים" הפכו לאחווה של פראים, עורבים וענק אחד שמפצפץ בני אדם כמו מקקים. זה יהיה קרב הממזרים שכולם מחכים לו: בולטון נגד סטארק, סנואו נגד סנואו בדימוס, אח של סאנסה נגד החתן והאנס שלה. וכולנו נשמח לראות את רמזי משלם על כל פשעיו והופך בעצמו למאכל לכלבים. אוב באמת נראה צנום לאחרונה.
אלו עשויים להיות ימים יפים לג'ון סנואו. אדם שחזר מהמתים ובאופן כללי נראה כמו הגרסה ההוליוודית של ישו הנוצרי, מגובה במכשפה מדופלמת עם קו ישיר לאל האור, ענק ושבט פראים, ואולי בדרך לאיחוד מרגש עם סאנסה. אם "מה שמת לא ימות עוד", כפי שאומרים ילודי הברזל, הרי שג'ון סנואו עוד עשוי להתגלות כמנצח הגדול של "משחקי הכס".
עוד "משחקי הכס" ב-mako תרבות:
- בשבוע שעבר: מה למדנו מכישוף הגיל של מליסנדרה?
- דירוג העוצמה: מי הדמות הכי חזקה ב"משחקי הכס"?
- לכל טורי "הצופה על החומה"
ועוד כמה דברים קטנים על הפרק:
* המתכון לתחיית המתים נראה די פשוט. מנקים את הגופה, לוקחים כמה שערות, זורקים לאש, ממלמלים כמה מילות תפילה, והופ – הוא חי. כשמבקשים מר'הלור ניצחון בשדה הקרב הוא מבקש ילדה על האש, אבל כשמבקשים ממנו להשיב אדם לחיים הוא לא צריך יותר מכמה שערות זקן. תגיד, כמה אתה לוקח בשביל להחזיר לי את הזמן שאיבדתי על סבב השיחות של ג'יימי לאניסטר?
* ג'יימי היה פעם לוחם, אבל מאז שחזר מדורן הוא רק עסוק בשיחות נפש עם סובביו. שמישהו ישליך אותו לבור עם דוב ויזכיר לו מאיפה הוא הגיע.
* טומן הולך לבקש סליחה מסרסיי אחרי שפנה לה עורף, הניח לדרור העליון להשליך אותה לצינוק, ואיפשר את מצעד הבושה שלה ברחובות מעלה מלך. ובכל זאת, היא סולחת לו, כי זה מה שאמהות עושות. אפילו ציפורה אהרון תצטרך בסוף לסלוח על הבחירות של הבן שלה.
* אם לא די במה שעוברת דאינריז בקרב הדות'ראקים ברגעים אלו ממש, מסתבר שגם מהפכת הצדק החברתי שלה בערים החופשיות נכשלה. מהפכות חברתיות לא מחזיקות אפילו בפנטזיה.
* טיריון שומע ממיסאנדיי שהדרקונים מעולם לא פגעו בה לרעה – ובכל זאת בוחר לרדת אליהם לבדו. ואני חשבתי שהוא הדמות החכמה של הסדרה.
* מי אמר את המשפט "אני חבר של אמא שלכם" – טיריון לדרקונים, או הפדופיל השכונתי?
* הדבר הראשון שעושה ליידי וולדה אחרי הלידה הוא לצאת עם התינוק לשלג. אני לא מבין גדול בטיפול בתינוקות שזה עתה נולדו, אבל נדמה לי שאם כלבי הציד של רמזי לא היו הורגים את התינוק, אמא שלו היתה הורגת אותו.
* רוס בולטון לא היה המלך הוותיק היחיד שפרש לעולם הבא בפרק הזה. ביילון גרייג'וי הזכור לרע הצטרף אליו, לאחר שהושלך מגשר על ידי אחיו יורון – יורד ים ידוע לשמצה שחזר ממסעותיו הימיים במצב רוח פואטי. אתה האל הטבוע, אתה הסערה, ואתה צריך דחוף כותב נאומים חדש.
* תודו ש"כס המלח" נשמע כמו כס הברזל אחרי שהועבר לייצור סדרתי באיקאה.
* בינתיים בבראבוס: אריה עדיין חוטפת מכות. נמשיך לעדכן.
בשבוע הבא ב"משחקי הכס":