"משחקי הכס" עונה 4 פרק 9: שלג זה הסטארק החדש

- "האהבה ממיתה את רגש החובה" -

אוי לא, זה שוב הפרק הזה. מהר! לסגור חלונות של דפדפנים, לנתק טלפונים ולהכין גלילים של נייר סופג: בכי איז קאמינג. מה עלה בגורלו של טיריון, האם ההר מת מפצעיו או שהחליט לתפוס קצת צבע לפני עונת הביקיני, ומי המסכן שנאלץ לגרד את אוברין מהאספלט? כמו ג'ון שלג גם אנחנו לא יודעים כלום. "משחקי הכס" השאירה את תחושת הוואט דה פאק באוויר ועברה להתמקד בקרב על החומה על פני פרק שלם: "השומרים על החומה" (שודר ביום שני ב-yes Oh וזמין ב-VOD). כבר היינו בסרט הזה בדיוק לפני שנתיים עם קרב בלאקווטר. גם אז, בפרק 9 של עונה 2, ניצבו מעטים (חייליו של טיריון) מול רבים (הצי של סטאניס), גם אז נפרדו הדמויות זה מזו וזו מזה, נזכרו ברגעים היפים ושתו בתקווה שהדלקת בכבד תקדים את החרב בעין. בסוף הגיעו גיבור בלתי צפוי ושורה של טוויסטים דרמטיים ששינו את הכל, אבל מה הסיכוי שזה יקרה שוב?

רגע לפני שהם עומדים לשחק מאה נגד מאה אלף, מתכנסים ג'ון וסאמוול על המוצב בראש החומה לרגעים אחרונים של רעות גברית-אינטלקטואלית. סאמוול מבקש מג'ון שיספר לו קצת על נשים: איך זה להיות איתן, איך זה להרגיש נאהב ומה זה מיגדור מתקן? הוא חייב לדעת לפני שמישהו ישפריץ את המוח שלו על החומה הגדולה. ג'ון חושב לרגע ומסביר שזה כאילו...זאת אומרת שיש מישהו שאפשר לעטוף...כלומר כשאתה איתה אתה לא עוד רק אתה...הכוונה היא שיש לה שיער אדום...אה לעזאזל, אתה לא יכול לעשות גוגל? חוץ מזה נשים זה מסוכן. לפעמים זה נגמר בחץ 16 סנטימטר מהלב ולפעמים בסתם נשיקה על הלחי ומשפט כמו: "אתה הידיד הכי טוב שלי בעולם". עזוב אותך מרומנטיקה, סאם, הלילה נמות כמו גברים. את הפנטזיות תגשים כבר בעולם הבא.

אנאדר סטארק בייטס דה דסט?

בינתיים במחנה הפראים נראה שתקופת היובש חמורה לא פחות. כולם יושבים מסביב לחומה ומקשיבים לפעם ההיא שבה טורמונד הוקד אפ עם יונקת פרוותית במיוחד. רגע לפני שעמדנו לעשות לעור התוף של עצמנו את מה שההר עשה לעיניים של אוברין, הגיעה יגריט וקטעה את הזוועה. ההלם הכללי מהסיפור כנראה עשה את שלו. אין שום הסבר אחר לכך שמאה אלף רוצחים פראיים, ווארגים, ענקים וממותות מצליחים לפספס את האישה היחידה מהחומה וצפונה שעדיין נושמת, ועוד עם תינוק. כך מגיעה גילי בג'וגינג קליל אל החומה ונכנסת בדיוק בזמן כדי להעניק לסמואל את הנשיקה הראשונה בחייו. ברגע אחד הוא הופך מהאדם עם הסיכוי הגדול ביותר למות לצ'אק נוריס. שום דבר כבר לא יהרוג אותו הלילה, זה יקרה כשהוא יגלה כמה עולים חבילת טיטולים ותשלום חודשי בצהרון.

עונה שלמה חלפה מאז הפעם האחרונה שבה העזנו להאמין שבן סטארק יוכל לנצח. מאז "החתונה האדומה" נתנה לנו משחקי הכס להתרגל לעובדה שזה נגמר, עד הפעם. אחרי ארבע עונות שבהן לא ראינו את הפוטנציאל של ג'ון מתממש, הגיע הפרק הזה וסיפק את הסחורה. באופן לא מפתיע ג'ון נבנה כאן כמיטב המסורת של בני סטארק: אמיץ, רודף כבוד ומאמין נאיבי בצדק ובסדרי העולם הישן. מצד אחד הוא זכה סוף סוף לאמון של חבריו ולמעמד יציב כמנהיג. מצד שני הוא נוטש משהו כמו 14 שומרים שעדיין מתפקדים רגע לפני מתקפה קטלנית נוספת, כדי לנסות ולהציל לבדו את העולם. האמונה שלו בצדקת הדרך חזקה כל כך עד שכמעט מתבקש להאמין בו, אם לא היינו יודעים איך דמוית כאלה מסיימות את דרכן בסדרה הזו. עם כל הכבוד לממותות והענקים שבעולם, דווקא קבלת ההחלטות היא גורם המוות המוביל בבית סטארק. האם ג'ון ילמד זאת על בשרו כשיפגוש במאנס ריידר? נותר רק לקוות שלא יאבד את הראש.

האוהבים והנעימים

בסופו של דבר זה הגיע. אמנם עם דמות קצת פחות מרכזית ממה שהתרגלנו, אבל לזכותנו ייאמר שאנחנו עדיין נתקפים רעידות משנה מסוף פרק 8. סיפור האהבה של יגריט וג'ון היה נראה מלכתחילה ככזה שייגמר אכזרי. לקרוא לממזר ופראית עם מבטא סקוטי רומיאו ויוליה זה קצת טו מאץ', אבל היה בו משהו חינני. אולי אלו חילופי התפקידים והעובדה שדווקא יגריט הייתה הצלע הדומיננטית כאן, אולי העובדה שמדובר ביריבים מרים שמצאו זה את זו בתוך ים של שנאה הדדית והיגיינה בעייתית. כך או אחרת היה ברור שלמרות הדיבורים על נקמה ובגידה, יגריט לא תוכל להרוג את ג'ון. אם רצתה בכך הייתה יכולה לעשות זאת באינספור הזדמנויות קודמות. המוות שלה מזכיר לנו שיחסים בלונג דיסטנס הם תמיד בעיה ומותיר אותנו עם העמוד והאבנים של מיסאנדיי ותולע אפור, בתור הדבר הכי קרוב לזוגיות. נו מילא, תמיד תהיה לנו המערה.

במבט לפרק האחרון של העונה, קשה להתעלם מכך שמשחקי הכס רצחה השנה יותר דמויות מפתח מבכל עונה אחרת: ג'ופרי, ליסה, אוברין ועכשיו גם יגריט. מישהו מוכן להמר שזה יהיה הסוף, רגע לפני פרק עם כל כך הרבה דמויות שמרחפות בין חיים למוות?

בטח שמתם לב

לדו שיח הפורה בין סאמוול למלומד אאימון – "אתה כן אוהב אותה", "לא אני לא", "כן, אתה כן", "לא, באמא שלי לא". נחתכו בעריכה: קרב כריות חינני וקליעת צמות.

למשוואה הבאה – ענק באבל > ממותה + שני ענקים + כבלי גרירה.

לרגע שבו החץ פגע בייגריט – וזה מן הסתם מה שהתנגן לכם אוטומטית בראש.

• משחקי הכס עונה 4