- "אם הם לא יודעים מי אתה או מה אתה רוצה, הם לא יכולים לדעת מה אתה מתכנן בהמשך" -

פתגם עתיק בוולריאנית אומר: "נותנים לך? תיקח, מייבשים אותך? תרצח". יכול להיות שהוא אומר בכלל "קפוץ לסופר ותביא פעמיים קמח וחלב", אבל נראה שבמקרה של דאינריז הפרשנות הראשונה יותר קרובה למציאות. מנקודת מבטה כרגע הסכנה הכי גדולה היא הרי השעמום. זה קורה לכובשים הכי גדולים: עוד נאום בשערי העיר ועוד כניסה דרמטית על רקע תשואות התושבים ועוד שיחה שמסתיימת ב"לא ג'ורה, אין מצב שתיגע לי בדרקונים". מעייף. מסביב הרומנטיקה פורחת, "תולעת אפורה" ומיסנדי מחליפים חוויות בג'יבריש מתוק, והיא? אפילו לקרוץ לדאריו המסוקס לא יכולה להרשות לעצמה. לא מפתיע שהתסכול הזה מוביל (ולא בפעם הראשונה) למנהיגות הרבה פחות סלחנית מצידה של דאני. אם היא לא יכולה לקבל קצת שוגר, מה זה כמה אדוני עבדים ממוסמרים לעמוד? חושבים שלהם כואב? נראה אתכם הולכים במדבר הזה חודשים בלי פן.

אבל אם המציאות מתחילה לתת את אותותיה בדאינריז, נראה שסרסיי מתחילה לתת את אותותיה בכל מי שמסביב. היא שותה יותר יין ממלח רוסי בחופשה, עוקצת את ג'יימי בכל הזדמנות וזוממת לרצוח חצי מתושבי הממלכה. האמת? למצב הרוח המזופת הזה יש לא מעט הצדקה. אחרי שבנה הראשון הורעל במסיבת החתונה שלו, קצת קשה להאמין כמה קל להסתנן לחדר השינה של אחיו הצעיר. מצד שני, אולי היא צריכה דווקא לברך על כך. אין ספק שהביקור של מארג'רי זירז לא מעט תהליכי התבגרות אצל טומן, שהחיבה היחידה שקיבל עד כה בחייו הייתה מהחתול. נטלי דורמר נותנת הופעה אדירה בסצנה הזו, שמתארת בפשטות נפלאה את תמצית היחסים בין נשים לגברים: אנחנו בוהים בהן בהלם, בולעים רוק ומשתדלים לא לעשות תנועות חדות, והן מביטות בנו ברחמים ומקוות שיום אחד אולי נפתיע אותן לטובה. עד שזה יקרה למארג'רי יש שוב בוי טוי חדש עם כתר על הראש, ולו יש חלום שיחמם אותו בלילות שבהן החתול לא משתף פעולה.

הזוג המוזר

תשובה אחת בכל זאת קיבלנו בפרק הזה: זהות מזמין הרצח של ג'ופרי. לכולם היו סיבות מעולות, אבל קשה להתווכח עם אלו של אולנה טיירל. זה דבר אחד לסרסר בנכדה שלך כדי לבגר מינית מלכים לעתיד, אבל לתת לה להזדקן עם פסיכופת? זה כבר צעד אחד רחוק מדי. בעונה הקודמת הרשתה לעצמה אולנה לזלזל בבית ממנו באה: ורד מוזהב על הסמל, מימרה משמימה, מחסור במנהיג חזק. אפשר לצרף גם את החלק הזה לאוסף המקרים שבהם משחקי הכס עבדה על כולנו. באמצעות בריתות חכמות ואסטרטגיה בריאה, הצליחה אולנה להגיע לעמדת כוח של צבאות ענק מבלי לירות אפילו כדור אחד. אפילו אצבעון, האיש הכי תחמן בממלכה, נפל בפח. "החברים החדשים שלי הרבה יותר צפויים מהלאניסטרים", הוא מספר לסנסה במבטא אירי כבד. בינתיים במציאות, הספירה עומדת כבר על לאניסטר אחד מת ועוד אחת שהיה מת...לעוד ביקור אחד.

אבל לא לאורך זמן ינצחו הטובים במשחקי הכס. זה הזמן לשלוף את הנשק הסודי שיגן על סנסה. קבלו אותה: נאמבר פור, גובה 2.15, בריייאאאן מטאאארת'! שוב היא עולה על שריון הקשקשים, שוב היא רכובה אל הסוס ויוצאת בדרכה כדי למלא שליחות של מישהו שלו נשבעה אמונים לפני חמש דקות, אחרי שהשליחות הקודמת למען מי שלו נשבעה רק עשר דקות קודם לכן הסתיימה. פוד, נושא הכלים הכי נאמן שהכי פחות הכרנו אי פעם, מתלווה אליה בחיוך של חנון שהוזמן לשבת עם המגניבים באחורי האוטובוס. עוד זוגיות מוזרה סטייל משחקי הכס יוצאת לדרך. אם לשפוט לפי ההיסטוריה, זה עוד ייגמר בסיפור אהבה. או בבית בושת. הרי חייב להיות אחד כזה לפחות בדרך.

משחקי הכס - עונה 4 פרק 4
כשתקום בבוקר יהיה לך עוד סוד קטן להסתיר מאמא
הבית שלנו באמצע שומקום

הרוחות סערו לא מעט בשבוע האחרון אחרי ה"אהבה הקשוחה" שהפגין ג'יימי כלפי אחותו ליד בנם האכזר והמת. אבל היופי ב"משחקי הכס" הוא שבכל שבוע הרף רק עולה. גילוי עריות בשילוב אונס זה כל כך פרק 3, קבלו את השוס החדש מבית היוצר של מורדי משמר הלילה: סקס בכפייה עד מוות. למה כל גילוי של אינטימיות בסדרה הזאת חייב להיות מלווה בתחושת זעזוע? הם לא באמת חוששים שם שנתבלבל לרגע ונחשוב שהגענו ל"אנטומיה של גריי", נכון? כך או אחרת, הבשורות הטובות הן שמשהו קרה סוף סוף בקו הסיפורי של בראן. האיש שמאז שנפל מחלון לא הועיל לנו עלילתית בדבר, הפך לקלף מיקוח בידי כמה מהאנשים הכי מעוותים בווסטרוז, ועוד רגע לפני שאחיו הממזר מגיע. אם הם ימהרו, אולי יספקו להוציא ממנו כמה תשובות, כמו: "ילד, לאן אתה הולך כבר ארבע עונות?", "מי אלה האחים שמלווים אותך?" ו"מה? אין לך בית?". טוב נו, האחרונה אולי באמת קצת אכזרית.

האמת? קצת לא נעים להודות, זה היה פרק קצת משעמם. כלומר היה יכול להיות כזה, אם לא היינו מקבלים בסופו הצצה לטקס הברית המקריפ בהיסטוריה. אז מה היה לנו? תינוק תמים אחד בידי איש כחול, מרקיב ורכוב על סוס מת? צ'ק, טקס וודו בניהולו של מאסטר זומבי? צ'ק, והתשובה לאיך הם מתרבים? אמאל'ה, צ'ק. כמו במקרה של הדרקונים, גם המהלכים הלבנים מוזרקים לנו במנות קטנות עד עכשיו. הסדרה שומרת עליהם ברקע של הסיפור, תזכורת עמומה לכך שכל משחקי השלטון האלה זה נורא חמוד, אבל הכל רק פרומו לדבר האמיתי. אז זהו, נגמרה האספקה. המקור התייבש והתינוק האחרון מהצד הזה של החומה, הפך בהצלחה למה שזה לא יהיה שהם מטפחים שם בקומונה ההזויה הזאת. מתי יגיע הרגע שבו התינוק הלבן יחצה את החומה כדי להשיג את נקמתו? נותר רק לקוות שזה יקרה אחרי שטומן יגיע לפחות לבסיס שני.

בטח שמתם לב

שמנהיג המורדים שותה מהגולגולת של המפקד מורמונט. אומרים שזה עושה ראש טוב.

שהכתובת שרשמו המורדים במירין על הקיר הייתה באנגלית. רגע, כולם לא דיברו איתם בוולריאנית לפני שנייה? טוב, לא משנה: ולאר מורגוליס גם לכם.

שטומן לא כיבה את הנרות שמארג'רי הדליקה. וזה כנראה לא הדבר היחיד שנשאר דלוק בחדר.