"היא השחיתה את הדירה, השתמשה בכיור המטבח בתור שירותים"

בעידן בו מצוקת הדיור מעסיקה כמעט כל בית בישראל, מופנית אצבע מאשימה לבעלי הדירות. אותם אנשים מואשמים בבקשות מוגזמות ושכר דירה מופקע, שלעיתים לא תואם את הנכס. אבל יש מקרים בהם דווקא בעלי הדירות נופלים קורבן לשוכרים שמסרבים לשלם, לא מתפנים והורסים את הדירות. אדוה דדון יצאה בעקבות השוכרים מהגיהינום.

שמואל שי, המוכר למשטרה בשל עבירות קודמות, עלה על השיטה המנצחת. הוא פונה לאנשים מבוגרים שאולי יתייאשו ויותרו על ויכוח עמו, שולח את אשתו לראות את הדירה, כדי שהבעלים לא יחקרו את עברו הפלילי. אחרי החתימה, הוא מופיע בדירה, מתלונן על ליקויים, וממציא סכומים דמיוניים שכביכול שילם על תיקונים.

בשיטה זו, הוא על דעת עצמו מקזז את הסכום משכר הדירה החודשי, ולא משלם אותו כמו שהתבקש בחוזה. כך הצליח להתחמק מתשלום של כ-110 אלף שקלים להוריו של יורם שייר, שהגיעו איתו להליכים משפטיים, ורק לאחר שבע שנים הצליחו להוציא אותו מהדירה.

לפי דבריו של שייר, כך עשה שי לעוד כחמש משפחות שונות, ובניהן ברוך פיקסלר, שניסה לקבל את דירתו חזרה, ופנה לחדשות 12 לקבלת עזרה. המשטרה נמנעת מלהתערב בסכסוכים, וכאשר קיבלו פניה להוציא את שי מהדירה, הם ירדו חזרה עם תשובות לא מספקות.

"לא רשום בספק הדין שאנחנו צריכים לפנות אותו, או שהוא עבר עבירה פלילית כלשהי", דיווח השוטר לפיקסלר אובד העצות, אך הוא לא השתכנע וניגש אל תחנת המשטרה. שם החוקר הודיע כי שי אכן עבר על עבירה פלילית, והעניין נמצא בחקירה. אותה תלונה נסגרה עקב מקרה שלא עובר את הרף הפלילי.

שוכרת נוספת שנמצאת בתהליכים משפטיים על סירוב להתפנות ומסירת המחאות מחשבון מעוקל וחסום, היא שביט גור. "הזמנו קבלן של הוצאה לפועל שיוצא אותה מהדירה", סיפר שלום אלקין שהשכיר את דירתו לגור. "היא ביקשה שבמקום שיפנו את החפצים שלה למחסני ההוצאה לפועל, שיעבירו אותם למקום המגורים החדש שלה, בשביל לחסוך לה את ההובלה".

"גור השחיתה את הדירה", שיחזר אלקין. "היא תלשה את המנורות, ובלי לפרט יותר מידי, השתמשה בכיור המטבח במקום בשירותים". כיום גור משכירה דירה מאישה כבת 90 המתגוררת בדיור מוגן, עליו אמורה לשלם מדמי השכירות. גם משם מסרבת להתפנות ולא נותנת מענה לבתה של המשכירה, ליאורה פסקר.

פסקר בליוויה של אדווה דדון, ניסתה קבל תשובות מגור, איך היא ברחה מהמצלמות וסירבה לשתף פעולה ולענות על הטענות כנגדה, מלבד כי העניין מטופל על ידי עורכי דין. פסקר הגישה אף היא תלונה במשטרה, אך גם במקרה זה לא התקבלה עזרה.

תגובת שמואל שי:
"לצערי, לא אכול להתייחס למשפחת פיקסלר, מאחר שקיים הליך משפטי, ובית המשפט עדיין לא קיבל החלטה בנדון. ביתר המקרים הוסכם על פינוי מרצון לפי התנאים שנקבעו ברגע שהצדדים הגיעו להסכם ולהבנות, ואין בכך כל פסול. לא היו כל תביעות נזיקין מצד התובעים, למעט משפחת שייר ששם החוב שולם במלואו לאחר שזכו בהליך המשפטי. באף אחד מהמקרים אין תביעה בגין אי תשלום של שכר דירה. המקרה היחידי שלא שולם היה במקרה של משפחת שייר. מאז התשלום הוסדר, זה לא נכון מצדכם להציג מצג שווא על פעילות פסולה, כאילו מדובר בעקיצה".

תגובת עו"ד אמיר טיטונוביץ, המייצג את שביט גור:
"גברת גור אינה 'שוכרת סרבנית' או מי שעשתה לעצמה שיטה 'לעקוץ'. נסיבות חיים הביאו לכך שבינה לבין המשכירים התגלעו מחלוקות שהסתיימו בתביעות פינוי. על פי גור, המשכירה בדירה הנוכחית הפירה את התחייבותה לבצע שיפוצים בדירה. המשכירה בדירה הקודמת הסתירה בפני מרשתנו כי הבניין עומד בפני פינוי-בינוי. והמקרה אחר, המשכיר קיבל צ'ק שלא כובד בגלל טעות של הבנק. בעת מסירת הצ'ק מרשתנו הייתה בטוחה שהוא יכובד. גברת גור חושבת כי בית המשפט טעה בהעניקו צו לפינויה מהדירה הנוכחית והיא מאמינה שערעורה יתקבל על ידי בית המשפט המחוזי. אם יידחה, היא תסלק ידה מהדירה".

תגובת משטרת ישראל:
"הטיפול בסכסוכים אזרחיים, כמו הליך תביעה לפינוי מושכר או הפרת חוזה בין משכיר לשוכר, מוסדרים בחוק, וככלל דינם להתברר בין כותלי בית המשפט בהליך אזרחי. מעבר לסעד של פיצוי כספי בגין הפרת חוזה, יכול המשכיר לפנות באמצעות בית המשפט להליך של הוצאה לפועל, ואז גם המשטרה מסייעת במימושו בעת הצורך. לצד זאת, אם מתקבלת תלונה במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, היא נבדקת ומטופלת ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת, וכך היה גם במקרים אלו. תיאורכם את הטיפול המשטרתי בתלונות המתוארות רצוף באי דיוקים".