כשהתקרב מועד הגיוס של אורי גרוסמן, הוא חלם להיות לוחם ומפקד בשריון, בדיוק כמו אחיו יונתן. כשקיבל את הבשורה שיגוייס לשריון היה גאה במיוחד, כי נפל בחלקו להיות בין המחזורים הראשונים שיפעילו את טנק המרכבה 4.
אחרי מסלול ההכשרה עמד לפניו שירות צבאי לא פשוט שכלל שעות רבות של עמידה במחסומים וסיורים בגדה, אך למרות זאת תמיד התעקש להיות בחזית ולתת את כל כולו למדינה, כשמול עיניו עומדת השאיפה להפוך למפקד טנק. אחרי תקופה ארוכה שבה נדחתה בקשתו לצאת לקורס מפקדים, הגיע אורי לקצין שריון ראשי, ובסופו של דבר יצא לקורס בו הצליח מאוד. אורי ביקש לשוב לפלוגה בה שירת כחייל והפך למפקד אהוב שלא ויתר לעצמו, ולא לחייליו.
ארבעה חודשים לפני השחרור, היה אמור לצאת לטיול בגוואטמלה ולפגוש שם את אחיו, אבל אז פרצה מלחמת לבנון השנייה ואורי יצא עם הגדוד לרמת הגולן. בסוף יולי 2006 נכנס הטנק שלו ללבנון, ופעל בשטח במשך שבועיים. ב-12 באוגוסט, שעות ספורות לפני סיום אותה המלחמה, ובשעה שהיה במבצע חילוץ בח'ירבת כסיף שבגזרה המזרחית, נפגע הטנק מטיל שירה חיזבאללה וכל אנשיו נהרגו. לצידו של אורי היו גם רס"ן בניה ריין, סמ"ר אדם גורן וסמל אלכס -סשה בונימוביץ'.
כשהיה נער, יצר אורי את דמותו חסרת המעצורים של פילדמרשל ארצ'יבלד לומומבה, רודן מושחת, אכזר וטיפש שמאוהב בעצמו. הדמות הזאת ליוותה אותו תקופה ארוכה, והוא היה כל כך מחובר לדמות, שאף היה חותם על המבחנים בבית הספר את שמו "אורי א.ל. גרוסמן". ארבעה חודשים לפני הגיוס של אורי ביקש אביו, הסופר דויד גרוסמן, לקיים ראיון רשמי ומסודר עם הפילדמרשל. שניהם התיישבו במרפסת הבית במבשרת ציון, שתו בירות וניהלו שיחה קולחת על חייו ופועלו של הפילדמרשל. גרוסמן כתב פרקים נבחרים מחייו העקובים מדם של העריץ המטורלל במחברת, אך לא חשב שישוב אליהם בנסיבות מצערות.
לקראת ציון עשור לנפילתו של אורי, הציע "בית אבי חי" להפוך את הראיונות האלו לסרט קצר, מצולם ומצוייר. את הסרט יצרו נועם נדב ונועם משולם מסטודיו פיצ'יפוי, כחלק מפרויקט ההנצחה "פנים. יום. זיכרון". בסרט פוגש דויד גרוסמן את בנו, המחופש לדמותו של הפילדמרשל, מראיין אותו על חייו ושומע ממנו (בקולו של עידן אלתרמן) על ילדותו, הקרבות שניהל בחייו והשערוריות שליוו אותו. הסרט חושף את עולמו היצירתי העשיר של אורי, שנגדע ברגע אחד לפני כמעט 13 שנים.
"הפילדמרשל היה מלך טיפש ואכזר", סיפר דויד גרוסמן על הדמות שבנו, אורי גרוסמן ז"ל, שנפל במלחמת לבנון השנייה, יצר בילדותו, "רודן מושחת שמתעלל בבני עמו. אורי האיר קו עומק אופייני לשליטים מגלומנים לא מעטים וממשיים להחריד"."אנו מודים לכל הצוות הנפלא שיצר את הסרט המצחיק והמצמרר הזה", נחתם הסרט בדבר בני המשפחה, "ואפשר לראות בו גם סרט מחאה".
בסרטון נוסף שייצרו גיא חרל"פ וספי גייגו אורי הוא ילד מלא חלומות המקפיד ללכת לגן מדי יום לבוש בבגדי קאובוי, מצויד בכל הפריטים הנחוצים לשריף צעיר. הדמיון והיצירתיות שלו המשיכו ללוות אותו גם בימי השירות הצבאי המאתגר בטנק, או כשעמד במחסום, אז שלף את הדמויות כדי לעודד את העוברים בו.
ניהול המיזם: יטבת פייראיזן וייל / ריכוז והפקה: לירן ליפשיץ / ליווי אומנותי: אוסי ולד